הגיבור שלי..-פרק 1
אז..מה הופך אותי לאחת שצריכה שישמרו עלייה?
מה הופך אותי לאחת שירצו לפגוע בה?
מה הופך אותי לשונה משאר הבנות האחרות בעולם?!
על השאלות האלו גם אני לא ידעתי לענות עד לפני שבוע..והם גם לא היו רלוונטיות עד לפני שבוע!
לפני שבוע אבי-ג'רמי נוסטון..האדם שהכי אהבתי בעולם,האדם שסיפרתי לו הכל,האדם שדאג לי הכי הרבה מכולם..הפך לנשיא ארצות הברית!
אף פעם לא אהבתי את זה שהוא מתמודד לנשיאות. אף פעם לא דמיינתי לעצמי שהסיוט הכי גדול שלי יתגשם!
אני לא רוצה שום קשר למה שהולך לקראת,ובגלל זה החלטתי..אני עוברת לניו-יורק.
שם אני אגור ,שם אני אלמד ,שם אני אעשה הכל.. לאבא שלי אין בעיה עם כסף, ובחיים גם לא הייתה לו. אני מרדתי,עד שהוא הסכים שאני אעבור לניו-יורק. הכל כבר מסודר-מחר אני עוברת.
בית חדש! עיר חדשה! בית ספר חדש! חיים חדשים!
קמתי ליום השביעי ואחרון שלי בבית הלבן.הבית שקיבלנו לפני שבוע-כשאבי הפך לנשיא.
לצערי אני עוזבת רק בערב.
יצאתי מחדרי,שמחה מתמיד. ירדתי למטבח וראיתי את מרתה הטבחית החביבה שהכרתי לפני שבוע בדיוק עמלת בהכנת ארוחת הבוקר.
"בוקר טוב דארלינג" היא אמרה בחיוך כשראתה אותי.מאז שאני מכירה את מרתה היא קוראת לי 'דארליג' אין לי מושג למה! "בוקר טוב,מרתה" אמרתי בקול ישנוני בעודי מתמתחת. "דארליג ,את יודעת שכשאני הייתי קטנה כל בוקר הייתי עושה התעמלות בוקר"אמרה מרתה. "מרתה,את יודעת..הזמנים השתנו" אמרתי בחיוך.לפתע ג'ון-המארח של הבית הלבן נכנס למטבח. "בוקר טוב הוא אמר בעליזות.ג'ון הוא אדם בשנות החמישים לחיו הוא רזה וקירח ויש לו שפם אפור וארוך.יש לו שמחת חיים שיכולה להציל בין אדם מהתאבדות!!
"בוקר טוב"ענינו אני ומרתה ביחד. "הו איימי יקירתי מדוע את עוזבת היום? דווקא נעמת לנו מאוד בשבוע האחרון" הוא אמר כשראה אותי. ג'ון מקפיד לשמור על שפה גבוהה.
"אל תדאג ג'ון אני אשמור איתך ועם מרתה קשר"אמרתי וחיבקתי אותו ואז את מרתה שחייכה תוך כדי חתיכת סלט ירקות. "לפחות אנחנו נהייה בטוחים שיש מי ששומר עלייך" אמר ג'ון.
"מה זאת אומרת? אני עוברת לניו יורק לבד..יש משהו שאני לא יודעת?"הרמתי גבה ושאלתי בחשד. ג'ון מהר מאוד גילה שאני לא יודעת על מה הוא מדבר ומיהר לצאת מהמטבח.
יצאתי גם אני מן המטבח.הייתי עדיין לבושה בפיג'מת הפליז שלי והתכוונתי לעלות להחליף. לפתע ראיתי את אבי מדבר עם מישהו,משהו צעיר,בערך בגילי אפילו קצת יותר גדול..היו לו עיניים כחולות ושיער שחור ופרוע ,הגוף שלו היה חטוב והאף סולד שפתיו היו מושלמות. ללא ספק אחד שכל בת הייתה נופלת לקסמיו בשניות.
רגע..למה אבא שלי,כבוד נשיא ארצות הברית. מדבר עם משהו חתיך.
תגובות (8)
ממש ממש אהבתי..אבל זה קצר!
זה נשמע מבטיח(: זה הולך להיות סיפור אהבה או משהו בסגנון? כי זה נשמע לי מעניין תנסי לפתח את זה גם לעוד כיוון (:
תודה..((:
אודליה,אני אשתדל מאוד להאריך פרקים.
someone like you,כן..זה הולך להיות סיפור אהבה. ו..סמכי עליי בעניין הכיוונים..D;
ווהו!:D
רגע..מתי את ממשיכה?
אני אשתדל היום..[=
אהבתי:)
תודה..