"איזו רזה, היא כלל לא נראית בת אלים!" שמעה צווחה מגעילה מעליה בעוד חושך בעיניה. "איכס! ממש דקיקה! רק עצמות! אולי אפשר לבקש עבורה כופר?!" "מי ירצה אותה?!" מקריה קמה […]
מקריה ידעה כבר שאין לה צורך יותר בהדרכה קולית מסתורית אם ללכת או לא. היא הבינה לבד שעליה לפסוע בלא הססנות אל תוך החדר המרתיע, שהיה יותר מפחיד מהסיוטים הכי […]
מאקריה פקחה עיניה בתוך מערה חשוכה. בתחילה, חשבה כי המצב הנו חלום, מאחר ורק בחלומותיה המתוקים ביותר הייתה מסוגלת לעצור את בכיה; באותם הרגעים לא פצתה פיה ושלטה לחלוטין ביכולתה […]
