הם אלו שנראים הכי נחמדים, הכי יפים, הכי מוצלחים. הם רגישים, אהובים ולא יכולים לפגוע בזבוב. הם אלו שמסתירים הכי הרבה, ובעיקר דברים רעים שבהחלט יש להם סיבה להסתיר. הם, […]
הוא נכנס לבריכה; הוא הגיע יחד עם אשתו והבן. כאשר שאל אותו אחד הנוכחים באשר לדעותיו בנוגע לנושא מסויים ועמדתו, הוא החל לענות. ברגע שהחל להוציא את המילים מפיו, החלו […]
את רואה אותי? אני שוקע תתני לי יד כי כבר נגמר לי האויר. אני נשאב, אני נמשך לעומק, פנימה רגליי כבדות ורואה רק אפלה. אני צועק לך שם למעלה תקחי […]
הילדה שתמיד יש לה מה להגיד, תמיד במרכז העניינים, לה, אין מה לכתוב? הא רגע, זה בגלל שאת הכל היא שומרת מאחורי מנעולים בלב שלה. אף אחד לא יודע את […]
הכובען הביט פעם נוספת בפנייה של אליס. "כל שיקוי הוא שקר." הוא הזכיר, אליס הנהנה במרץ בראשה. "לבן- שקר קטן ופשוט, למקרה שציך להתחמק מעונש. צהוב- רמאות, זה צורב מאוד […]
איך לאט לאט הגוף נצמד. בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע. נהנית מכל רגע, אך מתחרטת בשניה איך ניצלת ודרכת, השפלת, אך אף אחד לא שמע. מתעוררת, נזכרת, הרגשה של […]
תמיד שנאתי סופים טובים בסדרות ובסרטים. שנאתי את התבנית המוכרת שבה הכל מתחיל טוב – החתיך מכיר את היפה, הם מתאהבים, יש משבר ביחסים, הכל מרגיש אבוד לרגע ואז יש […]
אנחנו סתם חבורה. באנו ממקומות אחרים. נפגשנו במסיבה, אני וג'וני, אני ואלכסה. את רון הכרתי לפני, אף אחד לא צריך לדעת מזה. אני רוצה לפעמים שנהיה חבורה רגילה. נמאס לפעמים […]
חושך בחוץ הכוכבים מנצנצים הירח זוהר בחוף שקט הרוח מלטפת מרגיעה כמו הורה ואני בוכה בשקט בלי קול מבקשת סליחה רוצה להבין למה זה מגיעה מגיעה לי שדווקא אתה שיודע […]
נכנסתי אל הבית של החבר שלי, יפתח. הדלת לא הייתה נעולה, זה מוזר. נכנסתי. הלכתי בתוך הבית שאני מכירה כבר מלפני שנה. יש כאן מישהו? ואם כן יפתח כאן? יש […]
אני רצה על שביל בין עשרות עצים דקים וערומים למראה, קר לי. הרוח שנושבת חזקה מידי ומאיטה את קצב הריצה שלי, אבל אני בכול זאת מתחילה לצחוק. "אתה לא תתפוס […]
*לא סיפור אמיתי* קוראים לי מיקה אני בת 14 גרה בפתח תקווה.. יש לי בי אפאפ בשם עדי ואנחנו החברות הכי טובות .. אני מקובלת ויש לי מלא חברות אני […]
אני לא יודעת כמה זמן עמדתי באמצע קרחת היער ההיא. הרגשתי שהעולם סביבי עצר מלכת ולא הצלחתי להפסיק לבהות בעץ עליו נחרט תאריך מותו של ניק. הרגליים שלי כאילו ננעצו […]
ביום שני סוואנה עבדה במשמרת ערב לבד בזמן שאני וברוק יצאנו לארוחת ערב ביחד. הרגשתי רע עם עצמי בכול פעם שנאלצתי לבטל יציאה עם ברוק כדי לצאת עם סוואנה לעוד […]
בדרך חזרה הביתה מהקולג' של מייק כמעט חטפתי התמוטטות עצבים. בכיתי בלי הפסקה במשך חצי שעה, נחנקת מהדמעות של עצמי אך לא מצליחה להפסיק להתייפח. סוואנה נהגה ביד אחת; ידה […]
"העולם שלנו בנוי ככה, שיום אחד כול מי שנמצא מסביבנו יעלם. יום אחד נפקח את העניים לעולם חדש בלי היקרים שלנו, בלי האהובים שלנו, עולם בו נחייה בבדידות מוזרה שמלווה […]
בית. הדבר היחיד שראיתי בברור מולי היה בית קרקע קטן ולבן. מצמצתי בעניי, מנסה לא להסתנוור מקרני השמש החזקות שבקושי איפשרו לי לפקוח את עני לכדי חריצים. בית לבן. הצלחתי […]
אני וסוואנה שוטטנו בין עשרות הנערים והנערות שנכחו במקום. סוואנה נראה דיי נלהבת וציינה שזה נראה כמו מסיבת אחווה בקולג' יותר ממרוץ מכוניות אסור. גם אני תהיתי לעצמי איפה מתקיים […]
' מתי את חוזרת?' קיבלתי הודעה מסוואנה ברגע שרגלי דרכה בבית. זה היה יום שלישי, בשבוע הראשון של אוקטובר. בדיוק חזרתי מה'דייט' השבועי שלי עם ברוק, מאושרת מתמיד. סימסתי לסוואנה […]
"אני לא מאמינה שלא הצטרפת לרקוד איתנו!" סוואנה הייתה במצב רוח מרומם אחרי שיצאנו מביתה של קסי אחרי כמה שעות טובות. משכתי בכתפיי, לא באמת התכוונתי לרקוד איתם. הרי סוואנה […]
שכבתי בחשכה מוחלטת במיטה שלי ובקושי נשמתי, מסרבת לתת למשהו כמו נשימה להפריע לי לשמוע על מה גרייס ומייק צועקים למטה. אך מכול המהומה לא הצלחתי להבין כלום, נראה כאילו […]
חנות המזכרות הקטנה הפכה למקום הכי אהוב עליי עם הזמן. זה היה המקום היחיד בו הצלחתי להתרחק מכול מה שעשה לי רע ולהתרכז רק בלקוחות מעצבנים שאהבו להתווכח איתי על […]
סוואנה ליוותה אותי עד לכניסה לביתי באותו ערב, ווידאה שאני בסדר ושלא אתעלף עד שאכנס הביתה. הראש שלי לא הפסיק להסתחרר מאז שסוואנה סיפרה לי שלא מצאה שום דבר בקשר […]
למחורת ברוק שיבץ אותי למשמרת בוקר ביחד עם סוואנה. בשעה עשר כבר העברתי מטלית לחה על גבי פיסלוני גלובוס עם גדל של ארה"ב עליהם, מורידה מהם שכבת אבק שהצטברה במהלך […]
לא הצלחתי להפסיק לבכות. הרגשתי שאני פשוט לא שולטת על הגוף שלי, הדמעות לא הפסיקו לרדת מעניי ואני אפילו לא ידעתי למה אני בוכה. בהיתי בתקרה של החדר שלי, מרגישה […]
אני מתפרצת לחדרו של מייק וכמעט תולשת את הדלת מצירה. אני כול כך כועסת ומלאה בזעם שאף פעם לא חשבתי שאפשר להרגיש. ישבתי במכונית שלו במשך הרבה זמן אחרי שהוא […]
השעות בחברתו של ברוק טסו. עד שסיימנו לנקות את הקיר האחורי של החנות ולהחזיר את כול הפסלונים למקומם הבחנתי שכבר חשוך בחוץ. אני חושבת שהפסקתי להסמיק כשעתיים אחרי שהתחלנו לעבוד, […]
אני ומייק חזרנו הביתה מאוחר באותו ערב. הייתי אחוזת אימה מהרגע שבו הבנתי שיש לי צלקת על הגב – עד לרגע שבו נעלתי את הדלת של החדר שלי פעמיים, ליתר […]
להיות איתך זה להיות עם ולהרגיש בלי. זה כאתה מחבק אותי, אבל מחייך למישהי אחרת. זה כשאתה מסמס לי, אבל מקבל הודעת לילה טוב מבחורה אחרת. זה כשאתה קובע איתי […]
"אז מה את עושה היום?" הוא סימס לי אחרי שנתיים כמעט שלא דברנו. אני לא יודעת איזה רטט היה יותר חזק של הלב שלי או של הפלא על השולחן..הסתכלתי על […]
