"האם תוכל לעזור לי? היא אמרה. הייתי עסוקה בלשפוט את עצמי, על כל מה שבי רע, לו יכולתי לקחת את זה חזרה, אני נשבעת שהייתי לפחות מנסה. אבל זה כל […]
אתה יכול לקרוא לכולם. הם רוצים מופע אבל מריחים דם. זרוק על הרצפה את העולם. אולי משהו יסתדר גם. ורק בי !!! לבה וגם ים, ורק אצלי, כל כך חם […]
נמאס לי לכתוב פריקות. נמאס לי. בא לי לשוב לכתוב מעשיות ארוכות, גם אם הן טובות או פחות טובות. בא לי לשוב להנות, בא לי שיהיו לי רעיונות. יותר מדי […]
4:42 לפנות בוקר. אני כבר יכולה לשמוע את העורבים שהשכימו רגע קט לפני הזריחה. אני יושבת מול החלון הפתוח לרווחה, מאזינה למנגינות ישנות של לנה דל-ריי ובידי אוחזת בכוס יין […]
"יש לי חור בלב. אני בהלם שהוא זרק אותי. הוא. זרק. אותי." יעל הנהנה והניחה את ידה על ידי ברחמים. נהג המונית גלגל את עיניו כבר בשלב הזה. לא הפסקתי […]
עם שובה של מאיה לדירתה המרווחת ברמת אביב, זו שהצליחה לגנוז מבעלה לשעבר, חלחלה בה ההבנה שאביה לא דיבר עמה כלל על הירושה כפי שהבטיח. היא פנתה לכיוון המטבח על-מנת […]
שלמה הביט במאיה במבט מעורר רחמים. הוא חשב שקסם הזקנה יסייע לו להשיג את תשומת לבה. מאיה לא הנידה עפעף. מבטה היה מריר, אדיש, מעט אכזר אפילו. עד כמה שניסה […]
הוא רצה שתעטוף אותו, שתחבק אותו, שתזכיר לו שהיא תמיד כאן בשבילו, שתקדיש למענו את מירב תשומת הלב והדאגה, ושתנחם אותו כשהוא מרגיש רע. היא לא יכולה. היא רוצה שהוא […]
אתה. אתה מבין את חוש ההומור המזוהם בזפת עמקי נפשתי, ולא נגעל. אתה רואה את עיניי כבוהקות באור השמש, גם כשחשוך. אתה מתנשא, אך אותי, אתה רואה בגובה העיניים. אתה […]
"וַיַּעַשׂ הַפֶּרְפֶּקְצִיוֹנִיסְט אֶת הַדָּבָר הַהוּא בַּפַּעַם הָרְבִיעִית, וַיַּרְא הַפֶּרְפֶּקְצִיוֹנִיסְט כִּי-טוֹב, אֲבָל לֹא מַסְפִּיק, וְיַחְלִיט לְשַׁפֵּר; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר …” “אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים” נכון […]
לא מזמן הם שלחו משלחת לאוקיינוס, ממש כפי שעשו פעם מגלי הארצות בשירות הקולוניאליזם. הפעם הם לא ציפו למצוא מזון, לא זהב ואף לא נפט – הם נשלחו לחפש שפיות, […]
הקדמה “רפאל, זהו המכתב האחרון שאי פעם אשלח לך. מחר מנתקים אותי מהמכשירים, ואז… הסוף. זה מצחיק, אתה יודע, לחשוב על מחר כיום האחרון בו אני אחייה. זה נשמע לי […]
הטלפון בבית משפחת שניט צלצל. אמו של רגב הניחה מידיה מגש עם כוס תה וצלחת עוגיות שאפתה, על השולחן, לפני בעלה ונגשה לענות. "שלום. זאת חנה, חנה כהן. אימא של […]
היא תתאבד נראלי.. בטח נשמעת אדישה, אבל אני לא אשנה גישה. סיפור נושן הוא האדישות, היא הרבה פעמים הייתה מגיעה אליי בקלות למרות שלפני לא הכרתי את פניה, היום היא […]
אני יודעת שזה חשוב לך, אבל אמרו לך לא אז תביני את הרמז. את אומרת שאת לא רוצה לעשות רגשי. את לא סתם רוצה לעשות רגשי, את מתה על זה. […]
יפה שלי! אני מצטערת, כל כך מצטערת. פגעתי בך. שנאתי אותך. עשיתי המון בשביל אחרים וממך התעלמתי, שכחתי. אנחנו אמורות להיות הכי קרובות שיש, להיות שלמות אחת עם השניה, לאהוב […]
תלוי , על חטאים של אחרים . הייתי חייב להמציא את עצמי מחדש . כי ב ישן לא היה יותר חיים . עכשיו ש הקיר הרביעי שבור . יש לי […]
הם אמרו לי תתמודד איתם במשך הזמן זה נגמר . הם אמרו את זה בגיל 12 עכשיו אני בן 21. אותו מחשבות אותו שעות . אותו רגעים של חיפוש דרכים […]
היא יושבת בשולחן לצדך, מחליקה אגודל על אורך סלסולי המתכת בצד המחברת האדומה, ראשה נע מצד לצד. אתה מבחין באפה הזעיר מתכווץ, בגבינים הסקרניים עולים כלפי מעלה, בעצימת העיניים הרכה. […]
כל מה שאי פעם רציתי זה להיות שלמה עם עצמי. לאהוב את עצמי, נקודה. בלי משהו נוסף, בלי \"אבל\". להסתכל על עצמי במראה ולא להיות כמעט מה שאני רוצה. להפסיק […]
הספר מעלה חיוך על שפתיה של סופיה. 'כמה קיטשי!' היא חושבת לעצמה, וממשיכה לקרוא: *** " "כבר ניגשת לשכנה שלך?" אני מסתקרנת פתאום, "זאת שדיברנו עליה כשבאת אלי אתמול?" "אה, […]
אני יושבת כרגע מול המקלדת וכל כך רוצה להביע איך אני מרגישה לגבי מה שקרה לי, לגבי ההתעלמות שהרגיש כאילו התערבבה עם שנאה כלפיי- אבל אני פשוט לא מצליחה. זה […]
חזרתי בדיוק הביתה אחרי ויכוח מתיש עם לקוח שהפסיד בהשקעה של חברת הטמפונים הגרועה ההיא שהוא כל-כך רצה לשים את ההשקעה בה. אמרתי לא שלא ישים כבר בהתחלה, אבל אותו […]
הילדה שתמיד יש לה מה להגיד, תמיד במרכז העניינים, לה, אין מה לכתוב? הא רגע, זה בגלל שאת הכל היא שומרת מאחורי מנעולים בלב שלה. אף אחד לא יודע את […]
ישבתי לי במשרדי לבד. אמרתי לבְּלֵאקְ כבר קודם לכן, שאני לא רוצה שיפר לי את הפרטיות ושיכנס כל דקה וישאל מה במה. אולם הנטייה שלו להציק לי לאחרונה פחתה ואני […]
"שעות נוספות במאפייה?" אדלין שאלה עם חיוך קטן בקצה פיה. ג'רארד שהיה חצי רדום ובקושי החזיק את עיניו פקוחות לא ענה לה. "ג'רארד? שאלתי משהו", הטון שלה הפך לאחראי. "הכנתי […]
אני כל כך אוהבת אותך, שבעֵת חיבוקנו אני מחזיקה סכין מכוננת לנעיצה מול גבך. אני יודעת שגם את
הוא הביט בדג הזכוכית דקות ארוכות. לא הסית מבטו אף לא לרגע קט. כמות המאמץ בדמיונו להבין את מה שקרה לא יעלו על הדעת. הוא חשב על מהות דג הזכוכית. […]
הרבה אנשים בישראל בעובדה שיש כיבוש לא מודים, זה שהכיבוש הוא אסון ורק שלום הוא ביטחון את זה הם לא מבינים. כמו שאתם יודעים במלחמה אין מנצחים ויש רק מפסידים, […]
