תן לי לנשום לאט, דמעה ועוד אחת כדי שהכל יעבור יותר חלק שלא ניחנק חלילה הרי אסור לומר מילה נגד וגם אסור לומר מילה בעד אסור לבחור עמדה הרי כולם […]
תן לרעד הקל שבי להיפסק, כדי שאוכל לשוב ולנשום, להירגע תחת החושך, בלי פחד, בלי לנסות להצטדק, רק להחזיק בידך בשקט, כאילו רק שנינו בעולם. החלום הישן שב וחוזר, ואני […]
האם זה אתה? ריח מתוק עולה באפי, כמו שקורה בכל פעם שאתה בסביבה. ידיי מגששות באוויר, מחפשות אחרייך, מנסות לתפוס אחיזה. האם זה אתה? מנגינות של אושר מגיעות לאוזניי, מלוות […]
כל כך הרבה, היה, ופתאום הכל נגמר; הזיכרונות, הלכו ונעלמו, כאילו מעולם לא היו. כל כך הרבה, נשבר, עמוק בתוך תוכי, אל אלפי רסיסים, חותכים, פזורים בתוך גופי. כל כך […]
"יש אגם עמוק בליבך, והוא מתמלא, ומתמלא, עד אין-סוף, בדמעות של צער וכאב; ואתה כמעט נכנע, אך אתה מכיר את עצמך, ומשהו בך זוכר, שאתה חזק, שאתה תעבור את זה. […]
כל כך הרבה, מתחבא, מאחורי שקרים וסודות, שיצאו מהפה, שלך. כל כך הרבה, קבור, מתחת לשכבת המגן, שאתה לבדך, טיפחת. כל כך הרבה, חשבת, שיישאר אחרי שתלך, אך רק הרס, […]
החלומות הופכים לזכוכית, קרה ושבירה ומשקפת. הם לאט לאט נעלמים, הופכים למשהו רחוק מהשיג יד; ואני מחפשת אותם בתוכי, נוברת בכאב נפשי. כמו זיכרונות ששכחנו, ופתאום לסיפורים הם הופכים, נקודות […]
זה פסיפס ארוך ומסובך שבונה את עולמי, שמחליט אם כך או כך אעשה, ועד כה אתה היחיד ששזור בו, ששמו מוזכר בנבכי רחמיי. היית קורא בשמי ומסתכל עליי, ואני נשבעת, […]
אנחנו הולכים לאיבוד, בין האנשים הרבים שסביבנו, מחפשים את הדרך המהירה החוצה, שואפים לקצת פחות קרש ויותר הערצה. אנחנו כלואים בתיבה, אחת כזאת שבנויה מסורגים, אך למרות האוויר כל כך […]
איך אוכל לגרום לה לראות, שיש יותר ממה שהעין רואה, כגון המבט השבור, הדמעה הקטנה; היא צריכה קצת שליטה, כי היא כמו חיה רעה, אך חומת אל-פלד מקיפה את כולה. […]
כל כך הרבה כתוב, בחוסר סדר, על דף, בשביל שנינו. כל כך הרבה חיפשתי, במבוך הזה, שנקרא, עצמי. כל כך הרבה רציתי, להוכיח לכולם, שאני, אני. כל כך הרבה ניסיתי, […]
למה הלב שלי דופק כך, בעוצמה, בכל פעם שקולו מתנגן באוזני, מטלטל, מעורר במשהו עמוק בתוכי, מחמם. ואיך דעתי מוסחת, משתנה, איך ככה נפלתי, והאם זה לאהבה? איך ידיי חסרות […]
איך המילים שלה פוגעות בי, מכות מילה אחר מילה אחר מילה. איך אני כל הזמן חוזרת שוב ושוב לרגע הזה, שומעת את צעקותיה מהדהדות באוזניי כקללה. איך הרטיבות בעיני גוברת, […]
הם היו אהובים, אך עכשיו הם אינם, לאט לאט הם איבדו מכוחם. יופיים כבר דהה, אהדתם נמאסה. אל מתחת לשטיח הם גורשו, בשקט, בלי לעורר מהומה. המצב שונה, נוכחותם לא […]
בקצה החדר יש קופסא, קטנה וחומה ומכוערת, סגורה בדבק חזק; והיא מכילה את כל רגשותיי, המודחקים, הכואבים. בקצה החדר יש קופסא, ואני עושה הכל כדי להתעלם ממנה, מבטיחה שלעולם לא […]
אתה תדע לתקן את כל הדברים השבורים שבי, כמו להקשיב לתקתוק של שעון, ותחזיק את ידי ותחמם כשקר לי, במחווה עדינה של אדון. אתה תיכנס עמוק אל תוך נשמתי, אני […]
את זוכרת שיש דברים רבים שעוד לא דיברנו עליהם, את זוכרת את כל השתיקות הארוכות, ואת הנגיעות הקטנות בלחייך, בכל פעם שהיית בוכה, את אף פעם לא אמרת לי מה […]
אני אראה אותך בקרוב, פנייך יהיו סמוקות מהקור, אדומות, לא חיוורות, ושערך יהיה לא מסודר, בתלתלים, מעניק לך מראה מעט ילדותי. ויהיה לך חיוך, אם אצליח לגרום לך לחייך, מתוק-מושך, […]
מתחת למים, הכוכבים זורחים, וכשתקום מחר בבוקר, ייעלמו העננים, והחלום הסורר, אשר אותך רודף, יתגשם. וגשם בלי רוח, ושלכת בלי עלים- אלו רק עוד סימנים, לזמנים הישנים, בהם עטפו אותך […]
כאדם ההולך במדבר אני, אדם ההולך במדבר. מלאת תהיות ופחדים, וסערת רגשות בנפשי. צעקות כה רבות ממלאות את ראשי, ועייפות הרהורים וריגוש. כאדם קטן במדבר הגדול, המוקף בהרים מכל עבר. […]
כזיקוק הנורה גבוה אל על, ושלג אדום שלעולם לא נגמר, וחיוך מסתורי שחקוק על קופסא, כמו דממה עמוקה היא צעקה. כמו פנס מסנוור בים של אורות, וחלונות סדוקים כמו מראות […]
חיוך של שבירה, מגע של שתיקה, חלומות אפורים בשלווה לבנה. צחוק של פחד, בדידות של כאב, האם תתני לי איפה להתקרב? כישרון של טירוף, החמצה מאכזבת, חלומות מוארים על רקיע […]
אל פינה חשוכה ששכחתי מזמן, זרקתי תיבה שגדולה מבפנים, מלאה אנשים ישנים-עתיקים, וגם כמה חפצים שאיבדו את ערכם; וחלומות על קירות מכוסים במפות, וכתובות ישנות שכבר לא קיימות. אל פינה […]
במבצר ענק שמלא בשדים, מתחבאת לה ילדה עם תלתלים אדומים, ושמלה קצת קרועה, שסועה מלפנים, ובובה בידה, מחייכת חיוכים מתים. רק עוד צעד, עד הדלת בבטחה, רק להימלט מין המקום, […]
