זו היתה עיירה בה כולם כמעט עצובים הם אף פעם לא שמחים, לפעמים הם כועסים הם לא בוכים, הם לא נופלים, הם נשארים עומדים כי הם ריקים משוטטים חסרי מעש […]
אני מרגישה צורך לפרוק לדפים הלילה. אני לחלוטין לא בתקופה הכי זוהרת שלי. עבר עליי שבוע קשוח. מלא כאב- פיזי ונפשי. כאבי גב, צוואר, בטן, ראש, מפרקים- מיד בצאת כיפור […]
איך זה קרה, אני לא מבין למה זה בא אלי פתאום, איך זה הגיע וגם מאיפה. זה קרה עשרים שנים מוקדם מדי, לא ראיתי את זה בא. כן, ידעתי שזה […]
מסתובב שוב כמו איזה זומבי, מחפש עוד מוח לאכול. שוב משתלטת עלי תחושה כה מוכרת – רעב, למרות שהרגע אכלתי; צמא, למרות ששתיתי לפני דקה; חלחלות, למרות שאני בריא כמו […]
ככה באמצע , בלי דאגות, בלי הוצאות, בלי שאגות מאישה; שאוהבת … אותך. ככה באמצע, בלי תארים, ממלצרים, ממורמרים; ככה מרגיש כבר אמצע חיים; ואני עוד לא בן 30. ככה […]
האפס המוחלט – זה מצבך כרגע. הכל הפסיק לנוע – החיים התקררו כל כך עד ששום אטום בך אינו זז עוד. אתה קפוא במקום; שום דבר בך כבר לא זז […]
אני חי בסיפור מסגרת. אני לא יכול בלי זה – עובר ממסגרת אחת לאחרת, בלי שניה אחת לנוח, בלי רגע אחד של אמורפיות. אני כמו תמונה המודפסת על נייר – […]
נפשי הקטנה אבודה מסתתרת מקופלת על נדנדה קצת ישנה ומאובקת יש להודות אך נשמר פארה והודה גם לאחר כל השנים הללו תלויה כך סתם בין שמיים וארץ ועם כל תנופה […]
ריקנות שהופכת משהו למועיל כשם שאנו מפיקים תועלת ממה שקיים הבה נכיר בתועלתיות מה שאינו קיים. קיים או לא קיים הקיים קיים, נמצא , היש בו תמיד. תועלת? מוחשי ממשי […]
העט משוטט על דף ריק מתוכן המילים עצורות אי שם בפנים, מנסות לפרוץ את המחסומים. את קירות הזכוכיות שאני מציבה ביני לבין העולם למרות שאני יודעת שאני שקופה ושאין מנוס […]
הוא זכר את היום בו החליטה שהיא רוצה להפוך לצמח, מסבירה לו שמאסה בחיי אנוש. אמרה שהיא מרגישה שהיא לא צומחת יותר ולא מצמיחה, וגופה קר לה. הוא זכר את […]
נעים להכיר, אני כלום. אני צץ מתי שאת שוקעת בשעמום. אני צץ כשאין מה לאכול. אני צץ כשאת לא מצליחה בלימודים. אני צץ כשחברייך מרחיקים אותך. לפעמים אני מתחזה לרגש, […]
There was a time, I missed you so badly. I was dreaming of us married, living on a big house near to the sea kissing on the kitchen, while our […]
