שבת בבוקרר, יום יפה. אני, בסלון מול הטלוויזיה והקוביה הונגרית ביד -"רותייי שמעי בדיחה" עידו (אחי) צעק לי מהחדר שלו. -"נו.." אני, המיואשת -"איך קוראים לבנק של אשכנזים ?" -"איך?" […]
זה תמיד היה הוא. הוא שנתנה לו ממתקים, ששוחחה איתו, שציירה אותו, שחלמה עליו. הוא, שעשתה הכל בשבילו. הוא, שהיה משמח אותה עד השמיים ומרסק אותה באותה השנייה, ללא מאמץ. […]
הקדמתי ללכת לבית-הספר ובדרך החלטתי לרכוש לעצמי קפה. ראיתי אותך שם, כרגיל. ידעתי שתהיי שם, את כמעט תמיד שם. לי זה נראה כאילו יש לך התמכרות קשה לקפה, אך למה […]
אתה, זה עם העיניים התכולות הגדולות שבוהה בי בזמן שאני עוברת לידך ובוהה בך בעיניי התכולות הנוטות לאפור. זה עם הקול השקט והמאופק, אך יחד עם זאת גברי ומפותח במידה. […]
אתה תמיד שם ותמיד תהיה. גם בעתיד הרחוק תישמר בדפי ההיסטוריה הכבדה שלנו. אתה, המתחזה לליברל מגניב שלא אוהבים לתפוס במילה. יאהבו וישנאו אותך תמיד, אך תמיד יכבדו אותך ואת […]
