הלכתי הביתה. התחיל לרדת גשם ולא היה לי מטריה. הרחוב היה שומם ומפחיד. נשמעו יללות תנים. פתאום נשמע קול בכי. בכי מוזר מאוד. “וויא, וויא, וויא” כך נשמע הבכי. הבטתי […]
היא מתיישבת על הכורסא, נאנחת. דמעות של געגוע מציפות את עיניה. אני מביטה בה, זוהי סבתא שלי, תמיד יש לה משהו מעורר השראה. מלא תובנה. מלא הבנה על החיים ומה […]
"אז אנחנו נשארות לישון שם?" שאלתי "הן כנראה קיבלו אישור אז כן" אמרה ריילי והתחלתי לארוז גם דברים לשינה "התגעגעתי אליהן" אמרה פתאום ריילי "אני מצטערת" אמרתי, הרגשתי כאילו אני […]
כבר מלא זמן שאנחנו מדברים, לא שמתי לב כמה דיברנו עד שהסתכלתי על השעון וראיתי שהוא כבר יכול לתת לי את הסנובורד, ניסיתי לסיים את השיחה ונראה לי שהוא הבין […]
"יש לך אומץ?" שאל אותי ראיין "לא" עניתי "אה באמת?" שאל והנהנתי, בטוחה שאני לא מתכוונת לעשות אף אחת מהמגלשות, אולי את המגלשות ילדים "את מצחיקה" אמר "את בטוחה שאין […]
"היי חמודים" אומרת אמא של ריילי, "היי" אנחנו עונים "אתם הולכים לגלוש היום?" היא שואלת "לא, אני וריילי רצינו הפסקה קצת, אז אנחנו הולכים לפארק מים" סיפרתי והיא צחקקה "ריילי […]
ולעלות על הגבעה, ולרדת, ולעלות, ולרדת, כמה זמן לא עשיתי את זה. \"צריכה עזרה?\" שאל מישהו עטוף מאוד שגלש על סנובורד מה יש לבנים פה? \"לא, אני מחכה לחבר שלי […]
