To: Queen of Denmark From: Korean Empire Army. Princess, Your Highness, all my life. I'm writing to you, you would probably have recognized my writing in a matter of seconds. […]
ההורים שלי עזבו היום אחר-הצהריים, בנשיקות פרידה וחיבוקים ממושכים נפרדנו מהם, זכרתי את מילותיה של אימא וחשבתי על לכתוב אותם ביומן מיוחד שאקדיש רק למילים ולמחשבות שלי. שמעתי על המון […]
מאז אותו יום בחדר המוזיקה, יצאנו בכל אחר-הצהריים מהארמון לטיולים קצרים בחצר בשל מזג האוויר הנעים בימים האחרונים והיינו עולים אל חדר המוזיקה, הייתי מנגנת לו יצירות של שופן והוא […]
אם הדרך המאושרת בחיי הייתה לפני כשבוע, אז זאת הפעם השנייה שאני חווה את אותה הרגשה כשאני צועדת בשמלתי החדשה, בדרך אל הכרכרה שתיקח אותנו אל הספינה שמחכה על שפת […]
ידו עשתה את דרכה מקצוות שיערי אל צווארי ואז אל מותני בעוד ששתלתי נשיקות קטנות על פניו, גורמת לו לצחקק מדי פעם. אצבעותיו הרגישו כמו בית, שפתיו הרגישו כמו החמצן […]
-"אני חושב שאם היית מנסה לכתוב רומן, היית כותבת את הספר הזה." הוא אומר בזמן ששנינו יושבים, שעונים על השולחן וקוראים מהספר שמונח בין שנינו. "אתה חושב?" אני שואלת, מרימה […]
ארוחת הצהריים הסתיימה, כל מה שיכולתי לעשות היה ללכת, רגליי הילכו במהירות לכיוון החדר שלי ושל פיטר ומוחי היה עסוק בשאלות ללא תשובות. פתחתי את דלת העץ ונכנסתי אל תוך […]
לא האמנתי. ישבתי צמוד אל החלון שבכרכרה והבטתי דרכו על הדרכים בהם עברנו. הרגשתי את העיניים שלו, ידעתי שהוא מסתכל עליי אך אף אחד מאתנו לא דיבר. רק חריקות הכרכרה […]
"תבטיח לי שלא תעשה שום-דבר." אני מבקשת ממנו, מחכה לתשובה הזאת שתופיע בעיניו. הוא מניד בראשו ומסתכל עליי. "בבקשה." -"מה אני כבר יכול לעשות?" הוא שואל. לקחתי את ידו המאוגרפת […]
התעוררתי לציוצי ציפורים וקולות עם טונים קשוחים שלא הייתי רגילה להם. כותונת הלילה הייתה על גופי וברגע שהתרוממתי מהמזרון, נזכרתי באירועי אמש. שפתיו טיילו על כל גופי והשאירו את ריחו […]
פיטר עמד על יד החיילים הקוריאנים והמשיך לשוחח איתם, אני עמדתי על ידם, במרחק של כמה צעדים מהם ומהגשם החלש. תמיד אהבתי לצפות בטיפות הגשם כמו שאהבתי להביט בשמש החמה […]
שמרתי על ההליכה המלכותית שלי כשירדתי למטה במדרגות ופיטר חיכה לי למטה, מושיט את ידו. בעזרתו, ירדתי והתייצבתי על הרצפה הישרה. הסתכלתי לאחור על הספינה שלנו וחייכתי אל עצמי. האוויר […]
עונה התחלפה ועוד עונה והגיע החורף הקר ביותר. לאחרונה פיטר נהג להסתגר עם אנשיו בחדר המפות מבלי לערב אותי בענייניו אבל הדבר האחרון ששמעתי מאחד המשרתים היה קשור להפלגה. עוד […]
אחרי הלילה והשיחה במרפסת ביחד עם הנסיך פיטר שיצא עם חיוך מהחדר שלי, הכריזו עלינו כזוג מאורס בבוקר למחרת. לא ידעתי איך להתייחס לזה יותר מדי ברצינות, לא ידעתי שהיינו […]
וואלס מספר עשר של שופן מתנגן פעם אחר פעם, אצבעותיי רצות על קצה השולחן, אני מדמיינת את עצמי מנגנת את היצירה שמתנגנת ברקע ומביטה קדימה. קרני השמש שתשקע בעוד זמן-מה […]
רומן בן ארבע-עשרה פרקים קצרים המספר על חייה של נסיכה מופנמת לזוג הורים מלכים המחזיקים בארמון וממלכה משלהם, אשר גדלה לבדה בתוך הארמון בין כל אנשי המלך בטקסים משונים שאביה […]
זמנים בהם היינו יחד, כאחד ולחוד, רחוקים אך כה קרובים רצינו לדעת על מה האחר חושב, בזמן שליבנו פעם את אותן פעימות, באותו הקצב קיווינו להישאר ביחד וקיווינו שישארו איתנו […]
אני לא יודעת אם יש כאן מעריצות של סבנטין(קארטס WHERE U AT!!!) או של קייפופ בכללי? אז אני אשמח אם מישהי/מישהו שמכיר אותם/ רוצה לקרוא עליהם פאנפיק שכתבתי, זה בעיקר […]