"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!" אחרי למעלה משנתיים של כתיבה (עם הרבה הפסקות באמצע…) העליתי זה עתה לאתר את הפרק האחרון של "ארבע הסגולות", לפחות של הכרך הראשון בסדרה… את […]
שבוע אחר שפקחה סוני את עיניה ניצבו בני החבורה על מדף הסלע לפני שערי מגדל המחוללים. אדון המחוללים הגיע להיפרד מהם, ומשני צידיו עמדו יכין ובועז, שומרי המגדל. אפילו מחוללת […]
"איפה אני?" פיהקה סוני והרימה את ראשה בלאות, "מה קרה לי?" "סוני!" זינק ישון ממושבו שלצד מיטתה, "התעוררת!" "כמה זמן ישנתי?" "היית חסרת הכרה שבועיים שלמים, כבר חששנו שלא תתעוררי!" […]
"חיננית, יקירתי! איפה היית כל הזמן הזה? התגעגעתי אלייך כל כך!" ישון וסוני הופתעו לראות את חברתם התמירה רצה כילדה קטנה לחבק את האישה הזקנה שעמדה בסינר מאובק מאחורי שולחן […]
שער גדול ניצב לפני שני הנערים. מכל צד ניצב עמוד שיש גבוה, וכשני מטרים מאחוריו ניצב עמוד נוסף. כל זוג עמודים היה מחובר בראשו בקשת אבן מעוטרת תחריטים. מעל כל […]
"נצר רך אך נורא / זכר אף נקבה, יעלה מן הבור / יתקומם מן האש. יושיט את ידיו / בעיניו הוא יביט, את הארבעה ירומם / יאחד את האור." "סלח […]
"ישון, חיפשתי אותך בכל מקום, איפה היית?" הנער, שהשקיף אל עבר האגם דרך חלון מעוקם, הסתובב לאחור ותהה איך הגיעה הנערה עד אליו בלי להשמיע כל רחש על מרצפות האבן […]
דיה וישון ישבו על סלע גדול המשקיף אל האגם. המים היו שלווים, והשמיים בהירים. ישון נזהר שלא לשבת קרוב מדי לאחותו. הנער הבין שכדאי לו לתפוס מרחק זהיר מאחותו אחרי […]
בלי משים, רכנו ישון ודיה קדימה, כדי לשמוע טוב יותר את דבריו של האיש הזקן. אך לא היה צורך בכך. קולו של אדון המחוללים נשמע היטב בחלל החדר, אף שלא […]
כשנכנסו מחוללת הברק עם הנער והנערה אל לשכתו של אדון המחוללים, מלווים בפרח־אור, כבר המתין להם שם חסר סבלנות האיש הזקן בלבושו המרושל. לפניו ישבה דיה בעיניים מזוגגות, מותשת עדיין […]
ישון ושתי הנערות התעוררו מאוחר בבוקר. גופם דואב וראשם מסוחרר. אחאיים היה מסוגר בתוך עצמו, וכמעט שלא הוציא הגה. פרח־אור ביקר אותם והגיש לפניהם ארוחה צמחונית נוספת, אך לאיש מהם […]
דיה נשענה על מעקה האבן והביטה מטה, אל מי האגם ששבו לרגוע. גם דיה חזרה לנשום כרגיל. הסערה שהכתה בה שכחה עם הסתלקות הדרקון השחור. ישון התקרב אליה. הנער ביקש […]
עיניה החדות של סוני קלטו את הדרקון השחור מכה בכנפיו הגדולות כמאה מטרים צפונה מהם, בעודו מרחף בכבדות גבוה מעל למי האגם, נזהר שלא להתקרב יותר מדי אל האי הסלעי, […]
רוח קלילה קיבלה את פניהם של רוכבי זיז ההרים. דיה פקחה את עיניה לאחר שהבינה שקיר הסלע נמצא מאחוריהם. השמיים מעל היו בהירים, שלא כמו השמיים המעוננים שהשאירו מאחור, במרומי […]
השמיים גוועו בארץ אב, ועמק הבירה אֶבְנָה התמלא אורות קטנים וכתומים. שיירות של נתינים עשו את דרכם לבימת הארמון, היכן שייערך אירוע הראשון מסוגו: פורום הגוש המזרחי. בין המתגנבים היו […]
עיר הבירה של ממלכת אֶב, אֶבְנָה, נמצאת בעמק יפהפה, מוקפת בשדות ירוקים ועצי פרי. דרכים סלולות בה כשתי וערב לכל אורך העמק ובעיר עצמה, בניגוד לעורף החקלאי מלא החוות והמשקים. […]
היין הסתחרר בגביעו, ככל שסובב את כלי הקיבול המוגבָּה. לא משנה כמה ניסה להסתיר את רחשי לבו, אֶבָרְדוֹ פחד עד עמקי נשמתו. הוא לא הצליח להירגע, ולא ישן יומיים. למען […]
