יצאנו לטייל ערב אחד, הלב שלי ואני. לא רציתי שיבוא, אבל הוא התעקש אז הסכמתי שיבוא. צעדנו ברחובות הריקים, בין בתים עם אורות כבוים. רוח קרה נשבה, הרעידה אותי מעט. […]
החופש נמצא כאן. ואני לא יודעת אם הוא סתם אשליה, או שזה הפחד שגורם לי לחשוב שהוא כאן, להתבלבל. כבר ניסיתי את שניהם, כאן- שם. ולמרות שכבר ניסיתי, עדיין, שוב […]
רציתי לבכות אתמול, כשהקריאו את השמות, רציתי לבכות, כשהאנשים על הבמה דיברו מילים עצובות, רציתי לבכות, כשהסתכלתי סביבי, וראיתי אנשים, כל כך הרבה מהם, עם עיניים נוגות. כל כך רציניים, […]
מפגש עם אנשים, לא תמיד מטעין אותי. הרבה פעמים, הוא דווקא מרוקן אותי. אני לא רוצה להתרוקן, אני רוצה להתמלא, באנשים שמטעינים אותי, בדברים שאני אוהב, בעצמי. כן. אני אוהב […]
אני יושב על החול, ממש על יד הגלים, אם איישר את הרגליים, הם יגעו במים. רוח חמה נושבת, עוטפת אותי ברוגע בזמן שאני מביט רחוק, אל הנקודה שבה הים והשמיים […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
"תסריטאי?" היא כמעט צועקת, ומניפה זוג זרועות בשרניות מעלה אל האוויר, השיער הארוך והגלי שלה שזרוע באפור מתנדנד אחריה עם כל תנועה שלה והווריד הבולט במצח שלה ממש מתנפח עד […]
חזרנו מאיזו יציאה שלנו מאוחר בלילה, זוכרת? חנינו מול הבניין שלך, כמעט כבר יצאת מהרכב אבל פתאום רציתי שתישארי. משכתי אותך קרוב לחיבוק, ואת חיבקת בחזרה תוך כדי צחוק. שאלת […]
היא לא מבינה כלום. היא חושבת שכסף זה הכל בחיים, "את צריכה כסף" היא אומרת לי. מי קבע שאני צריכה כסף? את? למה את קובעת לי מה אני צריכה? מה […]
זוכר את הערב ההוא באגם כשפגשנו את חבר שלך? זה שכל הזמן סיפרת לי על השטויות שהייתם עושים יחד. אמרת שהייתם בנתק תקופה, ועכשיו חזרתם לדבר. הגענו לשם לפניו, ותפסנו […]
לא טסתי אף פעם. לא הייתי בהודו, או דרום אמריקה, ואפילו לא בסיני. מישהו שאל אותי פעם איך יכול להיות, ואם לא בא לי "לחוות" ולגלות עולמות. וכששאל, הבטתי לן […]
אם רק היית יודעת, לא היית חושבת ללכת. אם היית יודעת, כמה אני אוגר בלב, לא היית הולכת. אני יודע, היית נשארת. אבל את, את לא יודעת. ואני לא מסוגל […]
יצאתי החוצה הבוקר, פגשתי ציפור. היא סיפרה לי על מדינות רחוקות, נופים עתיקים ואנשים בודדים. הקטנה, אמרה שאני כזה. "האור בעיניים, חלש. כמו אצלם." עמדתי שותק, מנסה להדליק שוב אור. […]
תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם. עם הזמן, ככל שאני […]
"דביר!" צועק לו דני שעובד איתו, הוא מבקש שינקה קצת את הדלפק כי הוא מלוכלך, מלא בכתמים של קפה, ופירורי מאפים. הוא עושה את זה ברצון, תופס מטלית ומיד מתחיל […]
נסיעה רגילה באוטובוס בדרך הביתה, האוטובוס חצי ריק, והעיניים שלי סורקות אותו בשעמום. פתאום, הן נתקלות במדבקה המרובעת על החלון שמודיעה שאסור להשליך פסולת מרכב זה. אני מחייכת, נזכרת את […]
תנו לי לספר לכם משהו. עד לא מזמן, היה בתוכי רעש נוראי. ראיתי עננים אפורים, היכן שלא הסתכלתי. הלכתי בתוך מנהרה אינסופית, בלי לראות כלום. ריח של פחד ריחף מסביבי, […]
אני יודע, זה מוזר בהתחלה. אבל תסמכי עלי, תני לי יד. לאט, אני תופס אותך. אל תדאגי, תרגעי. אני פה. תסתכלי לי בעיניים, את רואה? הניצוץ, בזכותך. עכשיו, קחי את […]
כשהבנתי שזה נגמר, חיכיתי. להשתפכות, לשברון הלב, לכאב שכולם מדברים עליו, אבל במקום, הייתה שלווה. לא דמעות, אף לא אחת, גם לא עצב, או כעס. כלום. היום, אני מבינה את […]
יש ימים כאלה, בהם אני מרגישה אנרגטית ובא לי לעשות הכל, ואז- בום, כבר לא בא לי כלום, וכל האוויר בורח לי. וזה סתם, זאת אומרת, לא באמת. זה קורה […]
חוק התנודה, אומר: החיים הפכפכים. משתנים, מקצה לקצה. בכל רגע, ומה שלא צומח- נובל ולפעמים, אתה מבין, הדרך מולך, "קדימה", לא מתאימה לך יותר. היא, לא אתה. "אחורה" – כבר […]
לאחרונה, אני מנסה להבין, מה התחושה הזו שאני מרגישה כשאני חושבת עליך. ואיך שהוא, כלל שאני חושבת יותר, ככה אני מתבלבלת יותר. שמתי אותך באיזה משבצת, קיטלגתי אותך אצלי בראש […]
ריח של ים, וחול רטוב ממלא את הנחיריים שלי ברגע שאנחנו מתחילים לצעוד לאורך הטיילת על החוף. זו שעת בין ערביים, והשמש כבר כמעט נעלמת בשמיים, צובעת אותם בצבעי ורדרד- […]
הוא מטר שמונים ושש, יש לו נזם באף, ובאוזן. הגבה, מעוטרת בצלקת, הסנטר מחודד, והלסת מלאה בזיפים. השיער, חום- בלונד ומעוצב תמיד בבלורית. הוא לא רזה, גם לא שמן, הוא […]
בארץ רחוקה, בין רחובות צרים, רועשים ועמוסים מלאים בריחות של שתן ותבשילים מהבילים, ובין בתים מתפוררים למחצה, שוכן לו בית אחד. זהו בית קטן ונמוך, צבוע בצהוב חיוור. הבית, בעל […]
ישבתי באיזה בר על יד אחד השולחנות, אתה נכנסת- ולרגע, הכל עצר מסביב. אנחנו מכירים, אבל גם לא, וזה היה מוזר. כל כך מוזר, וחדש ואחר. ניסיתי לא לבהות בך, […]
השמיים מעליי מתחילים להתבהר, הופכים את צבעם משחור לכחול עמוק, ואט אט עולה השמש ומוסיפה להם גוונים של אדום, כתום ולבן. כמעט זריחה. אני יושב על הדשא, בישיבה מזרחית מאתמול. […]
יש רגעים כאלה, שבהם מתחשק לי שכולם יעלמו, ילכו רחוק ממני. בא לי שקט אין סופי ושלווה. בלי אף אחד סביבי, רק אני ואני. רוב הזמן, זה לא קורה כמובן. […]
חשבתי הרבה לאחרונה, על כל הקטע הזה של "ללכת אחרי הלב", כל כך קל להגיד ולדבר, מה עם לעשות? מה אתם יודעים, שם זה קצת יותר מורכב. זה מורכב כי […]
ראיתי רכב סגול היום, ונזכרתי בך. בדיוק יצאתי מהסופר, והוא היה שם בחניה- כאילו המתין שאני אבחין בו. חייכתי, ואז קפצת לי לראש. נזכרתי בפעם שבה סיפרת לי שאתה מת […]
