ידעתי שאני נמצא בחלום, לא הכרתי את המקום שהייתי בו, ניקול הייתה לידי וכך גם רד. דין ורוס עמדו מלפניי וסרקו את השטח, מסביבינו היה יער עבות. "הם באים," הקול […]
השקיעה הייתה קצרה מידי, לפחות לדעתי. אני לא יודע אבל רציתי לשבת שם עם ניקול לנצח. "צריך לחזור." אמרה וקמה כשהשמש נעלמה לחלוטין מהאופק, לרגע איבדתי את שיווי המשקל שלי […]
היינו על מפתן הבניין הרעוע, מבחוץ הוא לא נראה בדיוק מה שציפיתי לו. ניקול שלחה מבט לעברי אך אני הייתי עסוק בלהמשיך להביט בבניין, אולי פלשבק נוסף יכה את זיכרונותיי […]
ניקול לא הביטה בי, היא יצאה ישר מהחדר והאחות הגיעה לא הרבה זמן אחריה, היו בידיה מסמכים ועט. "הרופא אמר לי להחתים אותך על אלו, הוא רוצה לשחרר אותך." אמרה […]
עבר לא מעט זמן מאז הנערה, זאת אומרת, ניקול הבטיחה שהיא תסביר לי הכל אם היה לי שעון יכולתי לדעת בוודאות כמה זמן עבר. עיניי רצו להיסגר בשנית, האור החזק […]
התעוררתי בחדר לא מוכר, ציפצוף חרישי של מכונות מסביבי נתן לי אינדקציה שאני בבית חולים. כשעיני התרגלו לאור המסנוור שבקע מנורות הפלורסנט בתיקרה הבנתי שהחדר לבן לחלוטין, המיטה עליה שכבתי […]
אז כן, לכל הקוראים של הספרים היותר ישנים שלי, צייד הזיכרונות – סיפור משותף שלי ושל karinrin55 חוזר ובגדול! לקוראיי החדשים הנה ההקדמה: ג'וש הנטון לא נער רגיל, הוא אף […]
צייד הזיכרונות פרק 1 עצמתי את עייני, הרגשתי את טיפת הזיעה שזלגה במורד הלחי שלי עד לסנטרי. ברחתי ממשהו, אני לא בטוח ממה אבל זה היה גדול היו לו שתי […]
