אמיל שאף לדבר אחד — להכרה. הוא רצה שיכירו את הציורים שלו בכל העולם ושילמדו את העבודות שלו בבתי ספר לאמנות. מאז גיל ארבע-עשרה פנטז שקובי מידן מראיין אותו בתוכנית […]
כמו כל בוקר כשהשעון מראה 7:05 אני כבר בדרך לתחנת האוטובוס, שמה את האוזניות ומפעילה את הפלייליסט. 7:40 האוטובוס עוצר בתחנה שאני צריכה לרדת בה ואני מתחילה ללכת לכיוון הבית […]
למה אהבה מפעמת בוורידים האלו? למה ליבי פועם? איני רוצה לאהוב, איני רוצה להיות תלוי באיש.. ועדיין הסכין מהסס.. דם, דם מהול בעצב ואהבה.. ומדוע אינו פורץ החוצה? להעציבך אני […]
עם צבעים אני יוצרת עולמות חדשים, מילים שנשפכות הופכות לכתמי דיו על ניירות תמידיים. אני מעבירה בעדינות קווים קווים כדי ליצור חלומות בדמות צבעים, מיליוני צבעים יותר מבקשת הגאווה, יותר […]
זה היה אחרי הרב. המלחמה נשכבה באיברים פשוקים על ספר ההיסטוריה והמתינה לקבורתה, עייפה ושבורה. ידעתי מה אעשה עכשיו. וכך קרה שהעברתי שעות מתחת לעץ הגדול בחצר בית החולים. מה […]
כל החיים התייחסו אליה יותר ולא הבנתי מה יותר חשוב בה ממני. היא תמיד הייתה מקבלת בקבוק ראשונה ואני שנייה, חשבתי שזה לפי ימים אבל זה היה כל שנים עד […]
אני כותבת אותם בוראת בעזרת עטי המכחול בין כפיי הצבע בכני טיפות נושרות על דף צובעות חיים או מוות דמעות כאב וצער מים של אושר זריקת דיו כחול שחור נופחת […]
התהלכתי ברחבי המסדרון, עוקפת מאות תאים בדרכי. מחפשת את האחת- הגיבורה שאני צריכה. אני משתהה לפני תא בו ישנה פיה קטנה בעלת שיער שטני גלי. לא, היא לא האחת. יש […]