סיפורים על פשע

כלואה- פרק 5.

"בוקר טוב מרי" אנדרס נכנס אל החדר ואפילו לא הסתכל לעברי. הוא נעל את הדלת והגיע לשבת על ידי במיטה. "מרי" הוא הגה את שמי ברוך כשם לב שאני בוהה […]

כלואה- פרק 4.

כשהשקט שרר בחדר, האיש המבוגר הסיט את ראשו ימינה שמאלה אך היה ברור שאינו רואה שום דבר. אני חושבת שהוא חשש מכך שיקבל את הדקירות בלב שעליהם דיבר אנדרס. השתדלתי […]

כלואה- פרק 3.

התעוררתי עקב הנעימות שחשתי בשיער שלי, פקחתי את עיניי לאט לאט וזה היה אנדרס. חייכתי אליו. אני אף פעם לא כועסת עליו, גם לא אחרי שהוא מכה אותי. איך אני […]

ילדת פרא- פרק 1:

ילדת פרא- פרק 1: ״הייתם שם, נכון?״  ״וואי, ראם, אין לך מושג עד כמה אתה בא לי מקולקל עכשיו.״ אמרתי ושתיתי עוד כדור אופטלגין. ראם הביט בי בחשדנות וכיווץ את […]

״גשום עכשיו בחוץ יש רוח סערה..״ פרק 10

נקודת מבט טוהר- אני ונאור ירדנו למטה ושוהם משכה אותי החוצה ״צדוק איים עלייך?!״ שאלה ״ששש! מפגרת״ אמרתי לה והיא הביטה בי בהלם ״הוא לא איים״ אמרתי ״שקרנית! שמעתי אותו.. […]

"גשום עכשיו בחוץ יש רוח סערה..״ פרק 9

״מה?״ שאלתי בגימגום ״אני אוהב אותך״ אמר ירין ועוד שנייה התעלפתי ״מה?״ שאלתי שוב ״כלום״ אמר והתעסק בנסיעה.. אחרי שעה הגענו למקום.. תיקתקתי בדלת ״מי מדבר?״ שאלתי את ירין ״את.. […]

מתוך הצללים – חלק 1 [מלא!]

צליל של טיפות הנוחתות לתוך שלולית נשמעו כהד בתוך החושך שהוא מצא את עצמו, מתעורר לתוך אפלה לא ברורה עם זיכרון מעורפל של הארבע שעות אחרונות. מנסה לקום ולהזיז את […]

תגיבו – the road not taken

ז'אנר: דרמת פשע מס' פרק: לא ידוע .(איכן שהוא באמצע הסיפור) זמן- 1976. נקודת מבטה של מייגן. לאחר השוד המוצלח שהיה לנו היום, החלטנו להתאכסן במוטל 6 8 מ"ייל צפונה […]

בדרך למעלה- צוחק מי שצוחק אחרון (פרק שני)

רוח חמה ושרבית, רוח של קיץ של אוגוסט, נישבה במורד השביל שברחוב. החופש הגדול נתן את אותותיו בשכונה, ומאות ילדים היו רובצים ומתרוצצים מחוץ לכניסות הבניינים. שלא תטעו, החופש הגדול […]

בדרך למעלה- איציק (פרק ראשון)

הרגשתם פעם שאתם רוצים להוכיח לעולם משהו? שאתם לא מסכנים? שאתם לא חסרי יכולת? לא שווים כלום? אפסים? מפסידנים? פחדנים או טיפשים? או כן, ועוד איך שהרגשתם. רציתם לתפוס את […]

חיים באקשן all the time -פרק בכורה

"אתה חושב שזה יספיק לאמא?" הראתי לאבא את הכסף שלקחתי, "לא… אבל זאת התקדמות, יש לנו עוד הרבה עבודה" הוא היה לחוץ לעזוב את המקום, ראיתי את זה בפניו "אני […]

שוברת הלבבות – פרק ראשון

"את אפילו נראת כמו בן." מצמצתי בכדי לסלק את הדמעות, אך כמובן שזה היה לשווא. "נועם הקטנה בוכה, הא?" שאל וצחק צחוק שהרתיע אותי מעט. הוא עמד מולי, מלא בטחון […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך