"אימא אני רוצה חביתה משוקשקת" חייכתי קלות "מקושקשת אתה מתכוון" והוא הנהן לעברי. ניגשתי למטבח להכין לו את מבוקשו. — "מה זאת אומרת לא יודעת?" התחלתי לגמגם לא ידעתי מה […]
"אנדרס, אנדרס" ניסיתי לעורר אותו מדאגתו. "מה מרי?" הוא שאל אחרי שהתאפס על עצמו "מה יש לך?" שאלתי בפרצוף מודאג גם כן. "תחושת בטן לא טובה" הוא אמר. העברתי יד […]
"נלי" הורדתי את החיוך ונהייתי מודאגת "בואי" היא אמרה והסתובבה. היא התחילה לצעוד לעבר חדרי וכשנכנסנו אליו היא חיכתה שאתיישב על המיטה ואז היא סגרה את הדלת אחריי. "תראי מרי" […]
אני כמובן הרמתי את ידיי ישר. לא כי ידעתי שזה תרגיל אלא כי באופן אוטומטי שמכוונים אליי אקדח וזה קורה הרבה לאחרונה אני מרימה את ידיי מבלי לראות מי מאיים […]
"מי אתם?" היא צעקה בלחש שנית והסתכלה עלינו במבט הכי מפחיד שראיתי בחיי. לא מספיק שהיא גם ככה הייתה נשמעת פסיכית במילים שלה היא גם הסתכלה במבט שלא ישאיר אותי […]
הסתכלנו על טומי במבט לא מוסבר. שלי בכול אופן, היה מבט של 'איך נצא מזה?' מיד חייכתי חיוך רחב. "בוא טומי תתקרב" סימנתי לו גם עם ידי והוא התקרב עם […]
"מה?" פניי התעוותו כמופתעת "את רצינית?" שאלתי ליתר בטחון "רצינית מאוד" מבטה של אמה היה עמוק בעיניי ושידר לי את הרצינות שלה. "מה אתם בוחרים?" היא הסיטה את המבט לאנדרס […]
חקרתי עוד קצת את עיניו ושתקתי. לא הצלחתי להבין איך טומי, חבר טוב שלי מעמיד אותי במצב כזה. נתתי לו עוד מבט אחד ואז הלכתי משם. נכנסתי בחזרה למועדון, ידעתי […]
"סליחה?" שאלתי כשפניי התכווצו עוד ועוד מחוסר הידע ואולי מחוסר הרצון לדעת. "את.." אנדרס התחיל ומבטו שקע על אמה "את באמת עובדת עם המשטרה" הוא אמר כאילו שהצליח להבין ובכך […]
עיניי שהיו עצומות בחוזקה עקב הירייה נפתחו לאט לאט כשהרגשתי שגופי עוד מתפקד. החלק המפחיד באמת עדיין לא התחיל, או שטעיתי? פתחתי את עיניי וראיתי שביל שרוע על הרצפה. אנדרס […]
"שיט" אנדרס מלמל ודפק בחוזקה על שולחן המחשב. לא יכולתי לומר לו כלום, לא להרגיע ולא לפצות את פי. השוק וההלם תקפו גם אותי. הוא קרב עוד ועוד את המצלמה […]
"סליחה?" מייקל כיווץ גבותיו והתקרב לפניה. אני לא יודעת אם הוא היה כל-כך מופתע מהבשורה בגלל שהוא לא מאמין שנעשה את זה או פשוט כי הוא לא האמין שהיא אמרה […]
אנדרס החזיר את ידו תחת חסותו והוא גם השתעל מעט כדי לנסות להעביר את המבוכה שטומי ראה אותנו מתנשקים ועוד שסיננתי 'דיי' מתנגד באמצע. אנדרס גם לא יודע שטומי יודע […]
"מה נעשה?" לחשתי לעבר אנדרס בלחץ נוראי. זה בדיוק מה שהיה חסר לי שהחיים שלי יהיו תלויים בנלי. "אני אתחבא מתחת למיטה" מלמלתי אליו בזמן שהוא מסתכל עליי בפליאה, חושב […]
הערב כבר עוד שנייה בפתח. הוא לא אמר שעה מדויקת, הוא רק ציין בערב. מעניין על מה הוא רוצה לדבר איתי, לרגע חשבתי על החיוך שעלה על הפנים שלו וחייכתי […]
"יופי אמה. כל הכבוד אני ממש אוהב את הנמרצות שלך" חייך מייקל לעברה "תלמדו ממנה" הוא הוסיף והיא הנהנה לעברו באהדה. לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה שהבחורה הזאת תגלה […]
"מה?" קמתי ממקומי והתהלכתי ימינה שמאלה, בינתיים אנדרס נעמד. "מה יש מרי?" הוא עצר אותי עם ידו, הסתכלתי על ידו "אתה נורמלי?" שאלתי בעודי מתפתלת בגופי, לא מצליחה להסביר לו […]
"שאת תבצעי" הוא אמר בקול עמוק ובחן אותי עם עיניו השחורות. השתעלתי קלות, התעקשתי למשוך זמן. "אנדרס" התחלתי בעודי מגרדת בראשי "מרי" הוא הניח את ידו על הברך. "רק עלייך […]
הוא בהה בי, ניסה להבין אם שמע טוב את מה שאמרתי. הוא נעמד, חיפש מקום מפלט ממני. הוא התהלך ימינה שמאלה בעוד ידו על ראשו מנסה להקל על מחשבותיו. "מרי" […]
גיחכתי מעט עם פרצוף מבוהל, בתוך תוכי רציתי שטומי עכשיו ייקרע מצחוק וידחוף את כתפי מעט אחורה ואז אבין שהוא צחק. לא זה מה שקרה. "מרי" עורר אותי טומי ממחשבותיי […]
"אני לא" ניסיתי להיאבק בו "נשבעת בחיי" אך הוא גדול ממני וחזק ממני. "תפסיקי לשקר" כבר חשתי בסכין שחדר מעט לעורי. דמעותיי ירדו ללא הרף. פחדתי ממנו כל-כך. "אני מבין […]
הוא התחיל לנסוע באבנים ובחולות. רגליי רעדו, הנחתי את ידי על החלון. "לאן אנחנו נוסעים?" קולי רעד. פחדתי שיבחין בפחד שלי. "קיצור דרך שאני מכיר לרחוב שלך" הוא אמר באמינות […]
"שיט לא, טומי" קמתי מהכיסא מתכוונת לקום לעברו אך הוא כבר הלך. אנדרס תפס את ידי "מה יש מרי?" הרים את מבטו למעלה, אליי. "אני חייבת ללכת אליו" הסתכלתי על […]
התחלתי לצחוק בקולי קולות, אני חושבת שזה נבע מהמבוכה שחשתי. שפתיו של אנדרס התרוממו קצת, אך הוא עדיין לא חייך ובטח שלא חשף את שיניו. הוא התקרב אלינו והגיש לי […]
"מה?" גמגמתי, אולי כי המוח שלי התעקש לא להבין "מה זאת אומרת?" העברתי את לשוני על שפתיי במהירות. ראיתי את עיניו של אנדרס מסתכלות על שפתיי כשעשיתי את זה וישר […]
הלכתי מדלת חדרה של נלי עצבנית. כעסתי עליה, כעסתי על שרימתה אותי, על שגרמה לי לצאת טיפשה ליד מייקל ובמיוחד כעסתי על זה שאני לא יודעת למה היא ככה. הנחתי […]
הרחקתי את פניי מהמסך ונבהלתי. "אני לא יודעת" גמגמתי למייקל שכבר ממש נעמד מעליי ותצפת למסך אל מצלמות האבטחה. הוא לא ענה למה שאמרתי ואפילו זה הפחיד אותי יותר. במצלמת […]
אנדרס אפילו לא הספיק לענות לי וכבר נשמעה אזעקה שעולה ויורדת. פניי התכווצו כשלא הבנתי במה מדובר. "בואי" הוא אמר ומשך את ידי. נכנסנו אל המועדון, נלי כבר הייתה שם […]
אחרי ששיחת הפתיחה הזאת הסתיימה, נלי חזרה אל הניירת, מייקל פשוט יצא ואנדרס בעקבותיו. קמתי אל המחשב, רציתי לגעת בו, להשתמש בו. בכל ימות חיי הבודדים לא חשבתי שאשתמש במחשב […]
התעוררתי מליטופים עדינים בראשי, פקחתי את עיניי בעדינות וראיתי את אנדרס. מיד כשהבחין שהתעוררתי הוריד את ידו ממני. "בוקר טוב" הוא אמר בקול סמכותי כאילו שלפני שנייה לא התענג על […]
