"…!" צעקתי את שמה בכל כוחי, בגרון ניחר, בנשימתי האחרונה. עיניה נפערו בהפתעה, לסתה נשמטת. היא הביטה בי בפחד שהחדיר לתוכי דממה קפואה כמו אבק כוכבים. ראשה נע בעדינות לצדדים, […]
הכוכב, כאילו שמע אותי, זהר לפתע באור תכול בוהק, מעוור אותי וגורם לי לצעוק בכאב ולכסות את עיני. בעודי מסיר בחשש את ידי מעיני, ממצמץ ונאבק להבין מה אני רואה, […]
הכל אבוד. הכל עלה בלהבות סביבי ובקרוב יגיע גם תורי. אבל לא אכפת לי. הכוכב, המשאלה שלה, המשאלה שלי – מתה. ושוב לא יכולתי לעשות שום דבר כדי לעצור את […]
רגלי בערו כשצנחתי לבסוף למרגלות הגבעה, חזי עולה ויורד כמו קיבל חיים משלו. נשאתי את מבטי לראש הגבעה – ועמוד האור שוב הבהב, כמעט וכבה. "בחיים לא!", סיננתי וקמתי על […]
לא יכולתי לזוז. לא יכולתי לנשום. כבר היה מאוחר מדי לעצום את עיניי. זיעה קרה זחלה במורד גבי כמו נחש ארסי. מולי השתרע בית קברות. לא – עולם קברות; הגדר […]
"לא נכון! אבל רק התחלנו. אני לא רוצה לוותר עכשיו". ידי נקפצו לאגרופים, וסבלתי בדממה את מבטו המצמית, נחוש להוכיח לו. "האמנם? תראה, חוששני שזה בלתי אפשרי. כשחלום מת..להחיות אותו..אף […]
קול פכפוך העיר אותי ממחשבותי. ניגבתי את עיני האדומות והסתובבתי לאחור: שם היא עמדה, מתקרבת אלי בלאט, נישאת על הגלים סירת נייר. שפשפתי את עיני, לא מאמין – אך הסירה […]
מי אני? היא השאירה אותי בלי מילים, פי נפתח ונסגר לשווא, הגלים רועמים באזני. מי אני? "קוראים לי כרמל..", "נו, אתה לא רציני! אתה יודע למה התכוונתי. מי אתה באמת?", […]
"דניאל! הו, דניאל, זה באמת אתה?", קראה אלי שוזרת החלומות, רצה אלי במים הרדודים, צמתה החומה מתנפנפת, שמלתה הלבנה הקרועה רטובה כולה. פתחתי אליה את ידי, מדשדש לקראתה, מתנשם. היא […]
הרמתי את מבטי ממסך המחשב, כורה את אוזני לשמוע את משאלתה. צב חימר הביט בי בחיוך קל והשועל הסגול המשיך לשאת את מבטו למזרח, מתריס בפני הנחש הירוק המביט תמיד […]
האל עצם את עיניו, חיוך דק נמתח בפיו. מלאכיו המשיכו לפנות אליו בשאלות, מטרידים אותו כהרגלם בדברים של מה בכך, בסבל חולף ובאושר נעלם – דברים שהלוגוס יטפל בהם בעצמו. […]
…"כיצד תוכלי להוכיח שאני אכזרי?" "מה זאת אומרת?" "את טוענת שאני אכזרי. אני אומר שאני מעשי. איך תוכיחי שאת צודקת?" "אני מניחה שאבדוק האם מעשיך תואמים להגדרה של אכזריות." "ומהי […]
כשהתפכחתי אתמול, נזכרתי שאני לא באמת אוהבת כל כך להשתכר. אני בטוחה שהכבד שלי גם לא מעריך את המחווה במיוחד. אם כמה שזה סם לכאב, זה לא פתרון ואין טעם […]
וינסטון היה שמח. הוא היה אדם חופשי – הוא יכול היה לעשות כל שרצה, כל אימת שרצה. אילו התחשק לו לעשות כן, היה וינסטון מפליג ברחבי שבעת ימי תבל, ומטפס […]
אני מזדקן, ואני לא יודע לאן אני מתקדם באמת, לא יודע איך החיים שלי אמורים להיראות… תמיד דמיינתי מה אעשה כשאהיה גדול, ואני כבר גדול, וזה לא כזה פשוט. חשבתי […]
“אלוהים לא משחק בקוביות", אמר איינשטיין פעם; הוא לגמרי צדק. פעם, כשהייתי במצב קצת מוזר, ללא שעות שינה ואחרי עבודה ממושכת וקשה, אלוהים הזמין אותי אליו. לא, לא מתתי, הוא […]
"הראל, אתה מרגיש טוב?" "כן, בטח," השבתי, "למה אתה אומר את זה?" "אתה נראה קצת לחוץ," ציין בדאגה, "אתה מתופף על השולחן בחוסר שקט, אתה בטוח שהכל טוב?" "כן," אמרתי […]
שקט כאן, וככה אני אוהב את זה. חשוך כאן, ועדיין מתחבר לזה. לבד לי, וככה טוב לי. כשאני מתרחק מהאורות שבחוץ ונותן לאורות הקטנים שבתוכי להאיר, ביישנים, צנועים, מרחפים הם […]
פרק א' אינסטוש נולד לסופה של תקופה בת מאתיים שנה בה האנושות המאוחדת פרחה ושגשגה. שלושת הסטרטוסקראפרים, גורדי השחקים הכסופים המפורסמים, קישטו את רוב נופי ילדותו משום שנישאו מן המערב […]
סימרה הכניסה את מדליון האבן אל החריץ. נשמע קליק ודלת העץ העצומה החלה להיפתח בחריקה. אוויר חם זרם פנימה דרך הפתח והאור הבוהק סינוור. כשעיניה התרגלו היא הבחינה שהאור בוקע […]
אוקיי, אני מזהירה מראש זה קצת מורכב ופילוסופי, מקווה שאצליח להעביר את המחשבות שלי בצורה ברורה. קודם כל, לפני שאני מתחילה בכלל לדבר על משמעות החיים יש משהו שחייב להאמר: […]
אם יש משהו שבני אדם יותר גרועים בו מלא להרוג אחד את השני, זה לנחש את העתיד. אם הייתם אומרים לבן אדם בשנות החמישים שעוד חמישים שנה תוכל לצחוק על […]
מבחינה הגיונית, הסיכוי שבחוץ אי שם אין צורות חיים אחרות הוא מגוחך. היקום כל כך גדול, והאפשרות שיהיה כוכב שדומה לשלנו אי שם עם אותה סבירות לחיים הוא שואף ל100 […]
אוהב. לא אוהב. אוהב. לא אוהב. עלי הכותרת נופלים על גבי האדמה הקרה כשהם מלטפים את רגליי העירומות. עת שחרצו את דיני, ליטופם פסק והחלו מכות טיפות המים הכבדות מן […]
רובי היה איש שמן. שמן בן 25. הוא שקל 130 ק"ג. גובהו היה 1.87 ומשקלו האידיאלי היה אמור להיות 84 ק"ג. הוא גם היה איש טוב, בר-דעת ובעל מודעות עצמית […]
נשימה. נשיפה. נשימה. נשיפה. אני עוטפת את פי בשתי ידיי ומכניסה ומוציאה את האוויר החם יותר מהרגיל. רועדת ומרעידה את הכיסא ומתחילה כבר לשמוע את הקול של המקלדת, קול של […]
במעגל עומדים שלושה עוד שניים חמישה נקודה נקודה יוצרים צורה מלבן משולש עיגול אולי טירה כל ניסיון מביא איתו יצירה אחד אחד הוא לא צורה עוד חמישה עשרה עשרה קבוצה […]
דמיינו שמציבים בפניכם שלוש אופציות, מעורפלות, בעלות כינויים מוזרים. שלושת האופציות הן להיות איש אבן, איש ספוג או איש טופי. אלו שלושת סוגי האנשים בעולם, וכל אחד מאיתנו בוחר יום […]
אם עץ נופל ביער, ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? ואם, הלב שלי נשבר ברחוב הומה אנשים, האם תבוא לעזרתי?
היא נותנת לך את כל כולה היא נופלת לזרועותייך,בידיעה שזה לא המקום הפרטי שלה. היא רוצה אותך, רוצה אותך יותר מהכל. היא יודעת שאתה רע לה, אבל בכל זאת ממשיכה. […]
