"איזו רזה, היא כלל לא נראית בת אלים!" שמעה צווחה מגעילה מעליה בעוד חושך בעיניה. "איכס! ממש דקיקה! רק עצמות! אולי אפשר לבקש עבורה כופר?!" "מי ירצה אותה?!" מקריה קמה […]
מקריה ידעה כבר שאין לה צורך יותר בהדרכה קולית מסתורית אם ללכת או לא. היא הבינה לבד שעליה לפסוע בלא הססנות אל תוך החדר המרתיע, שהיה יותר מפחיד מהסיוטים הכי […]
בפאתי הדרך המפותלת והחשוכה החלו להבהב אורות סגולים שהעידו אודות בשורת ההתקרבות למשכנה של ניקס, החזקה באלים. מורפיאוס שחרר אותה משלשלאותיה ואמר לה לפסוע בעקבות האורות. "לבד?" היא תהתה והביטה […]
לאריס תפוח זהב. רציתי אותו מאוד, ידעתי שלי הוא שייך. כל פעם מחדש כשהתלוותה אלי למלחמה, יצרה כאוס. כאוס אשר שוב נאלצתי לכוונן ולהפוך לחכמה; מאי-סדר לעורמה, מתוהו ובוהו למבוא […]
מאקריה פקחה עיניה בתוך מערה חשוכה. בתחילה, חשבה כי המצב הנו חלום, מאחר ורק בחלומותיה המתוקים ביותר הייתה מסוגלת לעצור את בכיה; באותם הרגעים לא פצתה פיה ושלטה לחלוטין ביכולתה […]
העצים בהקו בניצנוץ עליהם, מי הסטיקס היו צחים ופחותי ערפל יותר מאי פעם והרוחות חגו סביב כל בשמחה ועליזות שמעולם לא אפיינו את עולמן; הכל פרח בשאול. הכל פרט לטרטרוס […]
