אני יודעת שעזבת אני יודעת שאתה לא חוזר אז למה הלב שלי ממשיך לבכות כשאני חושבת עלייך התקופה היפה שהיתה לנו מחממת את הלב וכואבת כואבת אהבתי אותך באמת אהבתי […]
עבר קצת זמן אני כבר לא אחת נהייתי קצת אחרת פתאום לא מסתדרת עם העולם להתבגר זה כן נורא מי שאומר אחרת רק משלה אותך פתאום לא מספרים את האמת […]
הלכתי ברחוב, מחופש לאינדיאני-זומבי, כי זה מה שמצאתי בבית ולא ממש היה לי זמן וכוח לקנות שום דבר. הסתובבנו חבורה של אנשים בוגרים, שכבר אמורים לעשות משהו עם החיים שלהם, […]
“כוס אמא של הבן זונה הזה", אמרתי. “אני לא מאמין; אבא שלו מת אתמול; איך שאני מקנא בו. ועוד לא דיברתי על זה שגילו שהוא חולה סרטן לפני חודשיים". בטח […]
שבר כלי, צריך שיהיה קודם כלי; לכן הכינוי הזה לא בשבילי. אני סתם שבר, גבר, איזה משהו כללי; כל זה גורם לי להיות מילולי. נפלתי חזק, יצאתי חמור; רוצה רק […]
לאחר מספר נסיונות הבנתי שגורלי נחרץ, מכונת הזמן שבקה חיים. לך עכשיו תמצא אדם שיעזור לך להפעילה שוב אי שם באמריקה של שנת 1530… הרצתי במוחי את כל האפשרויות והגעתי […]
העתיד כבר כאן! הכריזו שלטי חוצות בכל עבר. הרפואה מתקדמת מתמיד, הטכנולוגיה מרקיעה שחקים והכלכלה מתייצבת, וכך גם הפוליטיקה. העתיד כבר כאן! צועקים מגישי החדשות בקולם הנלהב, בכל גלוי מדעי […]
המצאתו של קולגה, שנבנתה לאחר בחינה מעמיקה של הדברים – המוח האנושי, הזיכרון והחשיבה לעתיד, היתה מוכנה לשימוש שלי. הוא כמובן זה שהצליח לפתח את מה שאנחנו מכנים "מכונת זמן". […]
רגע… אני עוד לא מוכן, אמרתי לעצמי בגן – כשאמא עזבה את היד ונאלצתי ללכת לגינת המשחק מלאת הילדים הזרים לי. רגע… אני עוד לא מוכן, אמרתי לעצמי בהמשך – […]
הוא ישב וחשב לעצמו "אני יודע מה הדבר הכי מבאס במסעות בזמן", "זה שהם בדיוק כמו מחשבות". אחרים אמנם לא הבינו את הרעיון כאשר הוא דיבר אליהם, אך עמוק בפנים […]
הם באו פתאום. שכנים, מכרים. מבטים עוינים, נשק, קללות. כאילו לא חיו אחד ליד השני שנים…הוא זכר את המבט המבוהל של אשתו, את הבכי של הילדים, את כיכר העיר, ההשפלות, […]
יום אחד אשב ואכתוב לעצמי מכתב, זה כנראה לא יהיה הדבר הכי מסודר שיצא לי לכתוב איי פעם אבל אולי הדבר הכי כנה. אני אכתוב ל"אני" של העבר, אני אספר […]
"אני יושב לי וחושב על כל מה שאני אוהב.." זה מתוך נפש. אתה חלק? מכל מה שאני אוהבת?! אתה חלק?! אני יושבת וחושבת עלייך?! אתה חלק??! תענה לי!! כן. אתה […]
פגישה עם דמות עלומה הייתי רוצה להיפגש עם שהרזדה, שהרזדה מאלף לילה ולילה לשאול אותה מס שאלות: מאין היה לה האומץ להינשא למלך ביודעה שהוא מוציא בתולות להורג. מה גרם […]
She once was a soft wind Gently blowing on your lips Now she is a hurricane Tearing apart everything in her path She once was a small flame Warming your […]
וזה עוד לילה שעובר שכל עכבר רק מתגבר כשהזיכרון חוזר מביט במראה ומרגיש זר, מרגיש אחר. כשהוא בדלת ואין קול, אין עונה מביט מן החלון, את הזכוכית מנפץ נזכר שוב […]
אני מביטה בה, מתקשה להאמין. היא אוחזת בעטים שלי. אינני הוזה. שני העטים האהובים עליי, הסגול והכתום – אלו שהיו חסרים בקלמר שלי מתחילת השיעור, אלו שחיפשתי בקדחתנות. אני מביטה […]
והרגע הזה שכל כך פחדת ממנו הגיע, הלב מתרוקן מאהבה מהעיניים זולגות דמעות. החוסן הנפשי שלך ירד , את מרגישה חלשה , ומכורה .. למגע לחיבה , מכורה אליו. את […]
עבר הווה עתיד "אי אפשר לבנות הווה ועתיד בריאים על ידי הכחשת העבר". מסכימה עם זה לחלוטין הווה נבנה על העבר ועליו העתיד הרי ברגע אחד ההווה כבר עבר והרגע […]
שלום אנשים! היום אני חוגגת יום הולדת שנה באתר! והגעתי ל – 61 סיפורים! לא ציפיתי לכך, מודה. לכל אלו שמגיבים לי לסיפורים, אהבתי נתונה לכם (: לכל אלו שלא […]
הזכרון והשפעתו.. הזכרון הכי חזק אצלי הוא העליה ארצה.. הייתי ילדה קטנה כשהגענו במטוס דרך קפריסין, נחתנו שם בלילה קר וגשום, קיבלנו כוס תה שחור ופרוסת לחם עם ריבה אדומה.. […]
אני לבושה בשמלה לבנה ארוכה, מהלכת לי בחלל הריק, הכל שחור, אני לא רואה כלום. ובכל זאת ממשיכה ללכת. זה כבר ככה הרבה זמן, רק תקווה קטנה שבסוף אני אגיע […]
הסבר ברציתי להוסיף אחרי שנגמר השיעור יצאתי עם רוני ודיברנו בחוץ, אני כל כך שמחה שהכרתי אותה, היא ממש נחמדה, בשיעור הבא היינו גם עם אלכסנדר, איתן ולוקאס, אלכסנדר מעניין […]
מי חושב עלייך כשאת בוכה? אולי זו אני, אחותך הקטנה אותי בילדות הדחקת מלבך לא רצית לזכור אותי עם לכתך. והאם כשאת בוכה זה בגללי? אולי לא ידעת שאני רוצה […]
Your Nightmare Makes Me Sleep Deeper פרק 3 – ריאה השעה הייתה שמונה דקות אחרי חצות, ואני שוב לא נרדמת. כמה זמן כבר עבר מאז שיכולתי לישון כמו שצריך? שנה? […]
ערב טוב, נדיה. כן, אני יודעת ששמך המלא הוא נדז'דה, אבל שתדעי שאת כבר לא נוסחת תקווה באף אחד. כלפני חצי שנה וחמישה ימים החלטת… לעזוב, את לא שמת לב […]
13.06.14 חברה. קוראת לעצמה חברה. איך זה אפשרי בכלל? קנאית. נצלנית. מגעילה. דוחה. צבועה. ככה שתקרא לעצמה. חשבתי שאת אמיתית , שזכיתי. הייתי בטוחה שאני יכולה לסמוך עלייך, שלא תזרקי […]
"טוב, אני חושבת שאני אכנס להתקלח עכשיו" אמרה אמה והלכה לכיוון הארון. "צריך להתכונן לקראת ארוחת הערב ואין לי מה ללבוש." היא המשיכה. "אנחנו צריכות לבקש מאמיליה שתתכנן שוב נסיעה […]
קמתי מהכיסא לכיוון השולחן שבו מונח האוכל והתחלתי להערים אוכל על גבי הצלחת. וואי כמה שאני רעבה, אני מרגישה כאילו לא אכלתי שנים. אחר כך הגעתי לדוכן של השתייה. הוא […]
אז אני גמורה, מזה גמורה, באפיסת כוחות של ממש, מרגישה יולדת. ועוד הסכמתי בשעות הצהרים המוקדמות לשמטרף לילדיה של שכנתי,א י ן לי כוח:-\ תמיד תהיתי מה קודם למה, האין […]