פרק 1 – ברוכים הבאים לעולם החדש "אדם חופשי כבול ברגליו ובידיו, בטנו צרה משבועות רעבים, גרונו יבש מטיפות המים, אך לשונה חופשיה ודעתו צלולה עליו, על כן חופשי הוא". […]
שיערה החום והחלק של דריה מתנופף מאחוריה כשהיא הולכת בצעדים מהירים – מהירים מדי – לכיוון ביתה. כל מאורעות היום מסתחררים בראשה, היא מעבדת את הדברים שקרו, את האנשים שפגשה. […]
נשימותיה של דריה נעשות כבדות והיא נשענת עם גבה על דלת תא השירותים מבפנים. מה אעשה עכשיו? היא שואלת את עצמה בבעתה. אוקיי דריה, תירגעי. הוא תכף יצא מכאן ואת […]
המוזיקה צועקת, האנשים מתנדנדים. אורות צבעוניים מרצדים בכל פינה. הכול מלא עשן. עשן מהסוג הטוב. מהסוג שמסחרר אותך, מנקה לך את המחשבות, גורם לך להרגיש בעולם אחר. גורם לך לשכוח […]
פרק 1: השמש המסנוורת של סוף אוגוסט הכתה בעניים של רוז כשהיא הדליקה סיגריה מחוץ לבניין בית המשפט . היא לא ידעה אם זה האוויר המחניק של המזג האוויר שהיה […]
היא לא בדיוק ידעה מה הולך לקרות , בעצם היא לא ידעה בכלל מה קורה ברגע זה . היא רק ידעה שזה הזמן לברוח, בכל הכוח, ממה שזה לא יהיה […]
פרק 13 ואחרון. סמי או אדם? רשע או פשע? "את בסדר, כן?" – שאל אותי סמי במבט מודאג. פניו החווירו. היה ניתן להבחין בפניו המודאגות. וכמובן, הוא שינה נושא. "כן.. […]
פרק 12: תחושות לא שגרתיות. לפעמים את לא מבינה היכן את נמצאת, מה התרחש, מה מצבך. את לחוצה מבפנים, מרגישה לחצים חזקים… "לין, קומי. נו, קומי! בבקשה!" -ניערה אותי בכוח […]
פרק 11: סמי. מאז ומתמיד, כל מה שהעסיק את גרושתי "נעמה", הייתה שפת הסימנים וכל מה שנלווה לה. היא התעסקה בזה רוב הזמן, ובכל פעם שחברתה לין התארחה אצלנו בבית, […]
פרק עשר: נעמה. אני נעמה, בת שלושים מכפר סבא. עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ולמרות זאת אני ממשיכה לעבוד ב"מילים בחשכה". אני בחורה מאד שקטה, אך מאד משמחת את הסובבים. מעולם […]
פרק תשיעי- לטרוף את החיים. אני טורפת את החיים, זה נכון. מאז ומתמיד הוריי היו מעירים לי על כך שאני ממהרת מדיי. זה נכון. יש לי מין תחושה עמוק בפנים […]
פרק שמיני- ההודעה. מכירים את הימים האלה שאתם לא מרגישים עצמכם? כשה"אני הקשוח" שלכם נכנס לתמונה? כשהרחפנות מתחלפת בהתפקסות על המטרה? זה בדיוק מה שקורה לי כרגע. התחושה הזו שיש […]
פרק שביעי- שיגעון רגעי. השיגעון הרגעי הזה, מטלטל אותי, בפנים, הופך את חושיי, את עורי מערפל, את גופי משקשק מצד לצד. בכל פעם שאני מוטרדת מהעתיד שלי. מאהבה שאין לי. […]
פרק שישי- 2030. אח… 2030… הקדמה הזו פשוט משגעת אותי. אם פעם עיוור לא היה מסוגל לתפקד בצורה מעולה, היום הוא מתפקד מדהים! זה פשוט לא ייאמן איך הכול מתקדם, […]
פרק חמישי- בגילוי לב. התחושה הזו שמישהו דואג, מישהו נמצא שם, נמצא בשבילך. ההרגשה הטובה והמחממת כמו שמש חמה מעליי, השומרת עליי, ודואגת לי, ומחממת את כל כולי ואת לבי. […]
פרק רביעי- מתח מהו? לפעמים המתח הורג אותי מבפנים, מתגלגל עמוק בלב, מנפח את המחשבות, מעסיק את הראש. מנער את כל כולי, עצבים עוטפים את נשמתי, והמתח, מהו מתח? ממה […]
פרק שלישי: "פוקר פייס". מכירים את זה שאתם עסוקים במחשבות רוב הזמן, עד כדי כך שפניכם מציגות רק מצב אחד, מצב בו אתם לא מראים מה אתם באמת מרגישים, אלא […]
פרק שני- כשהייאוש פוגש בתקווה אז כן… קיבלתי שוב שיחת טלפון מאותה החברה שסדרה לי דייטים כושלים על ימין ועל שמאל. התלבטתי אם לענות, כשלבסוף… "נעמה… מה הפעם? בחור ישיבה […]
פרק ראשון- בחיר לבך. לא פעם עלתה במוחי השאלה: "כיצד אמצא את בחיר לבי, והיכן? ." זוהי מין שאלה שאני שואלת את עצמי בכל פעם שמדברים אתי על רומנטיקה מכל […]
מה היה קורה אם לא הייתי כאן? יושבת, כותבת, על המקלדת מקלידה, ושוב מוחקת… מישירה מבט קדימה, אוספת את עצמי, קוראת תיגר על מחשבותיי, ולא מאפשרת לאף דמעה קטנה לזלוג […]
אם את/ה צריך מאייר לספר בחינם אז אני מאוד אשמח להיות המאייר של הספר שלך. את עבודותיי אפשר לראות באינסטגרם @mosesroytburd אם את/ה מעוניין בבקשה תשלח/י מייל לכתובת: [email protected] אני […]
החיים הם ספר תקרע דפים, תשרוף ההוצאה שאצלך היא לא החידה לכל קורא יש עולם משלו אם תשכח אחר יזכור
"אף פעם לא יצאתי עם בן אדם" אמרה לוס בשקט, מנסה להבחין מתווי פניו מה הוא חושב על דבריה. שפתיו התעקלו לכדי חיוך, אד פלט צחוק מהיר ואמר "אף פעם […]
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכרנו. ישבתי בחצר של בית הספר, לא התמקדתי יותר מידי בנעשה לידי. הוא עבר על פניי, רגיל לעובדה שהוא הבן אדם השקוף ביותר בבית הספר. […]
"יש משהו שאני צריך לספר לך" הוא אמר בצורה רגועה, מחייך לעברה. שניהם התיישבו על ספת הנדנדה שבחצר ביתם. הכוכבים נצנצו חזק יותר הערב, יותר מבכול ערב אחר. "אתה ממש […]
עיניה הצטלבו בעיניו והרצון להתקרב אליו עוד יותר כרסם בה בכול נים בגוף. אדם הרים את אצבעו מכף ידה והניח את הכרית שלה על פניה באיטיות. ובתנועות רכות החל לצייר […]
סיימתי עכשיו ספר . ולא סתם ספר ! ספר מותח ומרגש ומעניין ! אבל מה עכשיו ? יצאתי מאותו טראנס משכר של קריאת ספר . עכשיו אני חוזרת לאותה שיגרה […]
אני שומע הרבה אנשים שואלים את עצמם ואת אחרים: מה המקום האהוב עליך? התשובות של רוב האנשים הן בקנה מידה גדול – תל אביב, ברלין, ניו יורק, ערים גדולות אחרות. […]
ילדי סתם חוזרים לבית הספר / עֶדְנָה אֲפֵק © ירושלים 2016. כל הזכויות שמורות לעדנה אפק מָחָר, אָמְרוּ לַסְּתָמִים ההוֹרִים, מָחָר חוֹזְרִים לַלִּמוּדִים. אָז יֶלֶד סְתָם וְיָלְדָה סְתָם וְסַבְתָּא סְתָם אָמרוּ: אוּף…זֶה לֹא נִרְאָה לָנוּ, וְגַם… וְלֹא סִיְמוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט, כִּי אַבָּא סְתָם וְאִמָּא סְתָם הִבִּיטוּ בָּם בְּמַבָּט כּוֹעֵס וְגַם חָכָם. לִישׁוֹן מוּקדָם הוֹלְכִים, אָמְרוּ אָז ההוֹרִים. לִישׁוֹן מְאוּחר הוֹלְכִים, לָחָשׁוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים. אֲבָל אַבָּא סְתָם וְאִמָּא סְתָם, נָתְנוּ בָּהֶם מַבָּט שהַיְּלָדִים מִיַּד הֵבִינוּ שמחר זֶה לֹא שַׁבָּת. […]
טיילור צמודה אליי. שנינו פסענו לאורך מסדרון שקירותיו צבועים אדום מכל כיוון. קישוטי זהב עיטרו בחוכמה ובחן את המסדרון והעניקו לו מראה יוקרתי. ולמען האמת, אין לי כל כך מה […]
