משפחה נורמטיבית, מעמד הביניים, שכונת קריית יובל בירושלים. יעל ומאור התחתנו לפני עשר שנים והצליחו להביא אל העולם רק ילד אחד בינתיים, הילד בן חמש ושמו יונתן. מאור בן שלושים, […]
אני מתגעגעת כבר אני יודעת ,אני מתגעגעת לאימי ,אבי ולאחותי הקטנה וחיית המחמד שלי שמצאנו נטוש לפני שכל זה התחיל . אין מילים לתאר כמה אני רוצה לחזור ,אני סובלת […]
לינדה הייתה בחורה שמחה. אבל לא אחרי הלילה המקולל ההוא. בכל יום חמישי בערב, לינדה הייתה מתלבשת באחת השמלות הקצרות והמחטבות שלה, מתאפרת ומסדרת את השער עד שלא היה בו […]
אני כותבת בידיעה שיום אחד אני אגמר, אהפוך כמו מיליונים לפני לעפר. אני הולכת בשביל בידיעה שיום אחד הוא ייגמר, יהפוך כמו מיליוני שבילים לפניו לדרך ראשית, דרך סתמית, שתוביל […]
זה היה סתם יום נורמלי ונוראי לגמרי. האמת, מעולם לא צפיתי שדבר כזה יקרה. טוב מי היה מצפה, מי היה חושב שסופה שהתחילה כמשב רוח נעים בחייך הדי יבשים תפעור […]
אף פעם לא הייתי כמו כולם, תמיד הייתי הילדה המוזרה שלא מבינה את התאווה לרזון קיצוני, שלא מבינה מדוע צריך להוציא המוני שקלים על בגדים יוקרתיים כשאפשר למצוא בפחות, הילדה […]
על הילד שחי בגלגל ענק היה ילד שחי בגלגל ענק, אם זה לא ברור מהכותרת. והילד הזה לא היה ענק, הוא היה די קטן בסך הכול, נכנס יפה בתא הקטן, […]
אני מרגישה מטומטמת כל כך מטומטמת. מה הייתי סתם עוד אחת בשבילך? בזמן הזה שהתרגשתי מכל הודעה שלך, חיכיתי לכל הודעה, התלהבתי שיצאנו ביחד זה מה שהייתי בשבילך? פשוט עוד […]
אני מצחיקה את עצמי כל כך. הייתי שיכורה ואתה הייתה גמור באיזה מסיבה שהופתעתי לראות אותך, ידעתי מה אני אומרת אבל לא שלטתי בזה מן מצב שאין לי איך לתאר,פשוט […]
עתה,יושבת אני על לבדי על צוק רם,מפנה מבטי מטה,אל התהום החשוכה. מחשבות רעות חולפות בראשי,מחשבות על הסוף. הדבר שמפתיע אותי,שעל אף גילי המופלג,רק עתה אני חשה במחשבות אלו. מחשבות שעולות […]
אנחנו תמיד חושבים מה הדבר הנכון לנו לעשות, מה יעשה לנו טוב יותר. אילו דרכים הן הנכונות ביותר, הישרות ביותר והבטוחות ביותר. אילו פעולות יקדמו וישיגו את המטרות שהצבנו לעצמנו, […]
היא הייתה יפה, באמת יפה כמו בובת פורצלן. מי שהסתכל עליה רצה להיות כמוה, שיער בלונדיני ארוך, עיניים כחולות כמו השמיים, עור חיוור, גוף רזה. אילו רק ידעו מה מתחולל […]
אידיאל היופי הוא כמו.. כמו חומה גבוהה, כמו חומה רדודה, כמו חומה עצובה, כמו חומה ריקה. אידיאל של אנשים שרק רואים, אידיאל של אנשים שלא מביטים, אידיאל חדשני, אידיאל מהפכני, […]
בתחזית אמרו שירד גשם אבל תכלס השמיים בהירים, אני חושבת שבכל זאת אצא לנגן היום אחרת לא יהיה לי כסף לקנות אוכל לשבת. קמתי בזריזות מהמיטה ולבשתי סוודר דק עם […]
יופייה מהפנט אותי בכל פעם שמבטי נודד לכיוונה. הרכות המלטפת שלה והשמחה שתמיד נוטפת ועוטפת את סביבתה. אתם יודעים, רכות כזאת שאי אפשר להשתחרר ממנה, היא מהפנטת ולוכדת אותי בסביבתה. […]
יש דבר אחד שקשה לי יותר מכל. דבר אחד המפיל אותי בכל תקופה חדשה. לייצר שגרה, הרגלים ומעשים קבועים זה למעשה טבע הדברים. אך במהלך השגרה הכל נעשה קבוע. אתה […]
קוראים לי מיכאל ואני עובד בבאסטה של תבלינים בשוק. השתחררתי לפני חצי שנה ואני חוסך לטיול הגדול אז באתי לעבוד אצל דוד יעקב. כל יום עובר אותו הדבר. מלא עבודה […]
אני מפחדת, מפחדת מעצמי,מהעולם, הידיים שלי מעט רועדות כשאני מקלידה את זה, אני לא מפחדת בכלל מהמוות, אני מפחדת מהחיים, להמשיך לחיות. מפחדת לפגוע, אם הפגיעה אני אסתדר,תפגעו בי כמה […]
זה היה בעוד אחד מהימים האלה בחורף שאתה לא יכול לצאת החוצה,שהגשם לא פוסק אף לשניה אחת,שאתה יודע שאין מצב שאתה מוציא את עצמך מהמיטה,בין אם יש בית ספר או […]
שחזור חדש של שיר אהבה ישן עולה מן האזניות הענודות לי על הצוואר. אני מגרדת בראש, מאזינה לקולות שהמקלדת משמיעה כשאצבעותי מקלידות עליה. זה מוזר, כמו לשמוע את פעימות הלב […]
בלב הים הוא שוכן לו, אי קטן, אי שאינו מיושב על ידי בני אדם, אי יפיפה שלא נגעה בו אצבע אדם. ליד רצועת החוף,במים הכחולים של הים, יש סלעים, סלעים […]
היה זה יום שגרתי עבורי, לא ללמוד, לעבוד בחווה של אלעזר הזקן העקשן. אלעזר אולי היה רע מזג ועקשן אך באמת אדם זהב,תרתי משמע. היו לו שלוש שיניי זהב ואדם […]
הציור היה הדבר האחרון שנשאר בביתי אחריי ששברת את ליבי ופיזרת את השברים מסביב. אותו,לא באת לקחת. אך לא התלוננתי כלל. אהבתי את הציור הזה. הציור היה צבעוני ושמח,רק להביט […]
איש של סתיו, תמיד כך ידע. מתמוגג ממזג אויר סגרירי, מחכה לאותם ענני נוצה שיופיעו בשמים הורודים, אך יותר מכל אהב את השלכת. אהב צבעי זהוב, כתום ואדום. אהב עלים […]
החיוך שלי,המסכה שלי. החיוך שלי ישאר עליי,אסור לי לשכוח את המסכה. אסור לי להראות מה אני מרגישה בלב. אסור. אל תגידי כלום. תאהבי את השקרים שלך. אל תיהי בדיכאון. תחיי […]
צהרי יום שני ושלזינגר מקומה שלוש נכנס בפתח בבנין כשבידיו קופסת קרטון חומה וגדולה ועל פניו מרוחה אשרת חשיבות מסתורית. איך שראיתי אותו פוסע כך בביטחה כשהארגז חבוק בידיו, ידעתי […]
אמא ראיתי את עידו בגן היום הוא הצחיק אותי. אמא היום עידו הביא לי סוכריות טופי בגן הוא אמר כי אני ילדה טובה וזה מגיע לי אמא אני אוהבת את […]
אני זוכרת את אותו יום. אני לא יודעת למה, אבל אני פשוט זוכרת. אני יודעת גם ששמי הוא אנג'ליקה ויולט. זהו שמי מאז שאני זוכרת את עצמי. אני יודעת גם […]
הדבר האחרון שאני זוכר הוא שעמדתי והבטתי מהחלון. אני לא זוכר אפילו על מה או לאן הסתכלתי. בעצם, אני לא חושב שזה משנה. החבטה שקיבלתי בראש לא איחרה לבוא. היא […]
ככה זה, ככה זה בחיים. אנחנו מתאהבים, אנחנו נפרדים, בוכים, מתאבלים, בוכים עוד קצת ושוב חוזרים על הכל מחדש. אנחנו מתאהבים, אנחנו נפרדים, בוכים, מתאבלים, בוכים עוד קצת ושוב חוזרים […]
