סיפורים על סיפור סינדרלה

זה_לא_עוד_סיפור_סינדרלה

"סינדרלה" בואו… נדבר על זה. סלחו לי על כל פעם בחיי בה יצא לי להאמין, למאית השנייה, שהסיפור הזה מסופר בצורה המכובדת ביותר. כן.. על אף שהחיים באמת קלים יותר […]

~אהבה ממבט שני~(פרק שני)

"תאמיני בחלומות שלך ,ויום אחד הקשת שלך תופיע מבעד לעננים"… זה משפט מסינדרלה כמובן , אמא קראה לי כמעט כל ערב את הסיפור הזה כשהייתי קטנה.. היא ניסתה לגרום לי […]

~אהבה ממבט שני~(פרק ראשון)

פרק ראשון : -כבר לא עיוורת- אני תמיד מזכירה לעצמי שיש יותר לחיים, לא חייב לראות הכל כדי שהחיים יהיו יפים ומלאי משמעות. כשאתה עיוור החושים שלך מתחזקים באופן די […]

משנה לגמרי את תפיסת העולם

אולי עוד לא התחלנו אבל החזרות לקרת הדבר האמיתי משעממות אותי, איבדתי כל טיפה של סבלנות שהייתה בי ואני מוכן לצאת לחיים האמתיים שם בחוץ. מחוץ לחדר שלי, מחוץ לבית, […]

לזרום במפל המיים של חיינו- הקדמה

" אני מצטער אבל הייתי חייב.." אמר לואי בבהלה. היא התבוננה בו בעיינים דומעות , היא הייתה בהלם. זה היה כל כך לא בסדר שהוא נישק אותה. באותו היום שהיא […]

אבודה במנהטן -פרק 6.

בס"ד אני מסתובבת בבהלה ולמולי נגלה ילד קטן, מחזיק בכדור. "אנדריאנה," אני עונה לשאלתו "אבל אתה יכול לקרוא לי אן. מה שמך?" הוא שותק לכמה רגעים כאילו בוחן את דבריי […]

אבודה במנהטן -פרק 5.

בס"ד "פה אנחנו נגור?" פי נפער למראה האחוזה הענקית שנגלית מאוחרי העצים הגבוהים. "עד שאני לקנות דירה לשתינו" היא מסבירה לי. אמא עובדת בתור עוזרת בית ובגלל שעברנו עכשיו לעיר […]

אבודה במנהטן -פרק 4.

בס"ד בסביבות אחד וחצי אני ולורן יוצאות מהמסיבה, אני לוקחת את המפתחות מידה ומכניסה אותה בעדינות לרכב. "אולי נשאר עוד קצת?" היא שואלת עם פרצוף של כלבלב מתוק "מצטערת, מחר […]

אבודה במנהטן -פרק 3.

בס"ד אני מרימה את עיני ורואה אדם שחולצתו המכופתרת נחה ברשלנות על גופו הגבוה והחסון, ושמסכה שחורה מכסה את מרבית פניו. אני מחכה מספר רגעים לפני שאני עונה "כן, חפש […]

אבודה במנהטן -פרק 2.

בס"ד "שונאת שאין לי מה ללבוש!" אני קוראת בעצבים וממשיכה להפוך את הארון בצפייה לחולצה נורמלית, אחרי עשר דקות מייאשות שבהן אני מבינה שבאמת אין לי מה ללבוש אני מרימה […]

אבודה במנהטן -פרק 1.

בס"ד " תראי, אני לא מאשימה אותך, אבל בחיי שאת מטומטמת" אני אומרת ללורן, "נכון שאני צודקת?" הפעם אני פונה לאלכס. " לא לכולם יש אומץ להגיד את מה שהם […]

סיפור בניחוח אגדה – פרק 2

הטלפון של הבית צלצל ורעם באוזניהן של אחיותיי החורגות ואימי החורגת. אבי ניגש לענות במקומי. הוא אחז באפרכסת בחוזקה. הוא שמע מן הצד השני של הטלפון , את קולה של […]

חדר 346 – פרק 7 .

נכנסנו למועדון, ראיין הכריח אותי ללבוש את השמלה הצמודה והאדומה של החברה הדקיקה שלו מה שגרם לשמלה להיות אפילו יותר צמודה עליי ולהדגיש את כל הנתונים שלי. אני לא הייתי […]

האפוטרופוס ~ פרק שני

"סקיי, דופקים לפני שנכנסים לחדר המנהלת!" גברת רובינסון אמרה וניסתה להישאר שפויה למרות שכעסה. "מה את רוצה, אמרת לי לבוא" אמרתי בעצבנות כשאני עדיין מביטה לכיוון הדלת בכעס. "טוב.." התחילה […]

האפוטרופוס ~ פרק ראשון

מרכז ניו-יורק : בית הספר "גראנד סקול" ~כעבור חצי שנה~ "זאת היא התחילה!" אמרנו ביחד. "שקט" הצווחה של המנהלת רובינסון גרמה לנו להשתתק. היא הייתה אדומה ונשמה נשימה עמוקה לפני […]

האפוטרופוס ~ הקדמה

דרום ניו-יורק: בית היתומים "דיזל" – 14:26 בצהריים. "היי ביצ', את עוזבת" סמנתה נכנסה לחדר ואמרה כשהיא לועסת את המסטיק שלה כמו פרה, היא התיישבה על המיטה שלה והציצי הענק […]

סיפור סינדרלה-הגירסה של היום 3

~המסיבה הראשונה~ מלא ילדים ניכנסו בדלת ברעש,ורצו לאלונה,להתחיל להתחנף. אני (כמובן) נאלצתי לנקות ולהגיש את השייקים ושאר הכיבוד…שאותם אני הכנתי במשך שעות כי היא הזמינה לפחות חצי מהתיכון שלה.כשאני אומרת […]

כתיבה זהירה, היא כתיבה מתה – פרק 5

ובדיוק שניה לפני שהגעתי לכניסה אני מרגישה יד שמושכת אותי, אני מסתובבת ורואה את כתפיים רחבות. ״מר ג׳יימס״ אני אומרת קצרות, לא מבינה מה הוא עושה כאן. אני מביטה בחשש […]

כתיבה זהירה היא כתיבה מתה. פרק 4

מר כתפיים רחבות,מחיך עם הקמטים בעניים האפורות והמדהימות "מה לכל הרוחות " לחשתי לעצמי בזעם הלחיים שלי חמות,ואני מרגישה צמרמורות בכל הגוף, בעיקר למטה, נהייה לי בחילה, וכל מה שאני […]

כתיבה זהירה היא כתיבה מתה. פרק 3

"זה יפסיק מתישהווו ???" שמעתי קול לא מוכר צועק לכיווני אני מנסה לחפש את הפלאפון עם היד, אפילו לא מתאמצת לפתוח את העניים,אני עייפה מידי בשביל זה ועשיתי נודניק על […]

כתיבה זהירה היא כתיבה מתה. פרק 2

אני מתעוררת כשמרגישה נגיעת יד בזרועי אני מוציאה את האוזניות וממצמצת לקראתו. " היי ממממ" אני מתרוממת, מסתכלת סביבי , ואז נזכרת איפה אני. ואז פתאום רואה אותו. " אני […]

כתיבה זהירה היא כתיבה מתה. פרק 1

הקדמה – 07:54 בבוקר – ________________________________________________________ "אני לא רוצה יותר לשמוע אותך … " אוקי, אל תשמעי, אל תשמעי אותי זועקת לשמים. מחפשת נחמה. מחפשת סיבה מספיק טובה שיהיה לי […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך