השעה הייתה אחרי חצות. דממה שררה בחדר המועדון, פרט לקולות האש המתפצחת באח. החדר היה עטוף בצללים אך חמים ונעים. התכרבלתי בשמיכה על הספה הקרובה לאח, קוראת ספר בלחשים עתיקים […]
אור מגיע מין הדלת. האור מתחזק ככל שהדלת נפתחת יותר. "אבא זה אתה?" אני שואל. "מצטער ילד, זה לא אבא" קול לא מוכר מדבר אליי. קול גבוה ושונה לחלוטין מקולו […]
פרק ד – החרב הזעירה | כשאפף העשן את ידיו של קנניאל, הרגיש הנער הרגשה מוכרת אך ישנה, כזאת שלא הרגיש כבר שנים רבות. העשן התעבה והתמצק בין ידיו, ודקירה […]
כשנכנסו מחוללת הברק עם הנער והנערה אל לשכתו של אדון המחוללים, מלווים בפרח־אור, כבר המתין להם שם חסר סבלנות האיש הזקן בלבושו המרושל. לפניו ישבה דיה בעיניים מזוגגות, מותשת עדיין […]
פרק ג – הדרקון הקטן | קנניאל משך את הידית אליו, ודלת נפתחה לפניו. מאחורי הדלת ראה יצור קטן ומרחף, המביט בו בסקרנות. קנניאל ידע שדרקון מרחף לפניו. זו לא […]
היא שטפה את פניה עם מים קפואים, אולי כך תוכל להצליח להעלים את השקיות העמוקות מתחת לעיניה האפורות. 'רק עוד חודש עד לסוף הסמסטר', היא חשבה. כבר שבועיים שהיא לא […]
ויוויאן סטיבנס ישבה בכיסא הקש בחצר ביתה ובכתה מרה. היום התקיימה הלווייתו של בעלה. היום היא קברה את האיש שאהבה. כל תושבי העיירה ניחמו אותה, הצטערו יחד איתה על אובדן […]
שנה ב' ללימודים באוניברסיטה. זה היה אוקטובר סתוי וקריר. הגעתי למסיבת דירה לכבוד תחילת השנה החדשה בדירה של אייל, בחור שלמד איתי בתואר. מבין כל האנשים המוכרים הציץ פרצוף אחד […]
פרק ב – בחדר האפלולי | כשהתעורר קנניאל, מצא את עצמו שוכב על רצפת אבן קשה, בחדר אפלולי וקריר. איך הוא הגיע לכאן? הנער הביט ברגלו, כל זכר לעקיצה ולדימום […]
"לאני לפני זה. לגבי מה שאמרתי לך מקודם. אני פשוט… רציתי שתנצחי את מבינה? עזבי את הריב שלי עם אריק. זה הגיע לך." הוא התבונן בי בעצב. חתכת שיער נפלה […]
"אני מקווה שלא נרדמת." עמית אמר, ושום האבקות עם קור לא נשמעה בקולו. הנער הגותי והמדוכא הוחלף בנער יפה עם שיער זהוב רענן, עיניים כחולות כמו שמיים קיציים, שפתיים חושניות […]
פרק א – ביער קנניאל הראמי נתקל שוב בשורש בולט והשתטח ארצה. הנער הצעיר כבר מזמן חדל למנות את נפילותיו. קנניאל ידע שהוא יוסיף להיחבל, כל זמן שלא ייזהר בהתקדמותו […]
ברוכים הבאים לסיפורו של קנניאל הראמי! את הסיפור אשתדל להמשיך כל כמה ימים, בהמשכים קצרים של לא יותר ממאה וקצת מילים. אבל מה יהיה ההמשך? – את זה אתם קובעים! […]
"אני לא מבין למה מאי נכנסה עם עמית לשירותים, היא יכלה להישאר איתנו." טוהר אמר לירין כשחיכו מחוץ לשירותי הבנות שבקומה השנייה. "זה קטע כזה של בנות, הן תמיד נכנסות […]
המעיל היה כל כך גדול בשביל סאלי שהיא בכלל לא יכלה למצוא את החורים לידיים במעיל("א-אני מס-מסתדרת!" סאלי לחשה לעמית כשהוא משך את מעילו מידה בנסיון לעזור לה). היא סוף […]
"לאני, עוד שתי דקות את עולה לזירה." הוא אמר ברצינות. הרגשתי שאני התקווה האחרונה שנשארה לו. הסתכלתי סביבי. תלמידים רבים הריעו לקבוצה של טיילר והסתכלו על מוקי כלוזר אמיתי. לבשתי […]
סאלי האטה את קצב ריצתה כשראתה את הדלת המוכרת של ההקבצה שלה. היא התנשמה ווידאה שתיקה נמצאה על גבה. ככל שהתקרבה אל דלת כיתתה, סאלי הרגישה שהקור מפלח את עצמותיה […]
עמית וסאלי הלכו זאת לצד זאת כשמאי מתקדמת בהליכה מוזרה במרחק מה מהן. "אמ… מה קורה עם מאי?" סאלי שאלה את עמית בלחישה והסתכלה על מאי שכעת קיפצה בנסיון לעצור […]
"ו… סיימתי את כל התרגילים." סאלי מילמלה לעצמה וחייכה. ירין השעין את סנטרו על כף ידו והסתכל על סאלי. "איך אפשר שלא להתאהב… איך אפשר שלא…" הוא זימר לעצמו מבלי […]
עמית שתה בשקט את מיץ הענבים שלו והסתכל על סאלי. הם לא החליפו מילה היום. הוא לא ידע איך בדיוק להתנהג בחברת סאלי אחרי מה שקרה, למרות שביום היריד סאלי […]
לפרק הקודם: הכרך החסר – פרק כ’ — –היום התשיעי. 16:30. מרכז רפואי תחנה מבצעית– פקידת הקבלה היומית חוותה במהלך תפקידה כל מיני התפרצויות. מיטות מטופלים שהורצו, קרובים שהתפרצו, כתבים […]
"אתה מוכן להפסיק כבר?" מאי נתנה לעמית מכה בכתף. עמית התעלם ממאי והמשיך ללגום מקרטון מיץ האננס שלו בליווי רעש מעצבן. מאי גילגלה לו עיניים בעצבנות ופנתה אל טוהר. "…אבל […]
סאלי ירדה ממכוניתו של יער, היא נופפה לו והתקדמה לשער בית הספר. היא הסתכלה על סמל בית הספר המוגדל שעל שער בית ספרה. היא נשפה, ואדי הקור שיצאו מפיה היו […]
סחבתי אותו על גבי עד שהגענו בחזרה לבית הספר. מיס קמבל בדיוק הייתה עסוקה בלדבר עם אחד התלמידים. כשהיא שמה לב אליי ואל סקיי הפצוע היא צעקה בבהלה. "מה קרה […]
שיערה החום והחלק של דריה מתנופף מאחוריה כשהיא הולכת בצעדים מהירים – מהירים מדי – לכיוון ביתה. כל מאורעות היום מסתחררים בראשה, היא מעבדת את הדברים שקרו, את האנשים שפגשה. […]
נשימותיה של דריה נעשות כבדות והיא נשענת עם גבה על דלת תא השירותים מבפנים. מה אעשה עכשיו? היא שואלת את עצמה בבעתה. אוקיי דריה, תירגעי. הוא תכף יצא מכאן ואת […]
כשהגיע הבוקר, מיהרתי לחזור לחדרי. מיס קמבל עדייו ישנה. יצאתי בשקט כדי לא להעיר אותה. כשחזרתי לחדר להפתעתי כבר כולם היו ערים. הם הסתכלו עליי במבט כעוס. "את מוכנה להסביר […]
המוזיקה צועקת, האנשים מתנדנדים. אורות צבעוניים מרצדים בכל פינה. הכול מלא עשן. עשן מהסוג הטוב. מהסוג שמסחרר אותך, מנקה לך את המחשבות, גורם לך להרגיש בעולם אחר. גורם לך לשכוח […]
ישון ושתי הנערות התעוררו מאוחר בבוקר. גופם דואב וראשם מסוחרר. אחאיים היה מסוגר בתוך עצמו, וכמעט שלא הוציא הגה. פרח־אור ביקר אותם והגיש לפניהם ארוחה צמחונית נוספת, אך לאיש מהם […]
"וואו לאני! את נראית פשוט מדהים." מופיסי תפר לי שמלה שחורה קצרצרה שהצמידה את כל גופי. היא הבליטה את הקימורים שלי וחשפה יותר מדי עור. לא היה לי נוח איתה. […]
