פרק 9 אתמול האמת לא כתבתי בכלל. לא היה לי אפילו מה לרשום. המוח שלי היה ריק ממחשבות. ואולי כי לאט לאט אני מצליחה להוציא את הראל מהמוח שלי. וזה […]
פרק 8 היום היה לי דווקא יום נחמד. כאילו מה זה נחמד. נחמד. לא כזה משעמם בו נגיד את זה ככה. אבל ללא ספק היה מיותר. אני שמתי לב שבזמן […]
פרק 7 אז בקשר לפרק הקודם קודם. כאילו. של הטוּ בי קוֹנטיניוּד. למען האמת? אין לי כוח לחפור על עוד סדרה מדהימה ביופייה. אני רק אומר ואמליץ. זאת סדרה מקסימה […]
פרק 6 התחשק לי לכתוב היום עוד. זה לא עוד איזה פרק לפרק המשך. סתם עוד זריקת מחשבות שהייתה לי. כי אני פשוט מנסה לחשוב על דברים ויש לי מלא […]
עשן הרכבת מילא את התחנה המלאה תלמידים הסוחבים לפניהם את עגלת המזוודה בקול קרקוש. קול פטפוטיהם הנרגשים מילא את אוזניי. גררתי אחריי את המזוודה שגלגליה הרעישו על הרצפה העשויה אבנים […]
פרק 5 אז האמת שהיום אין לי כזה הרבה רעיונות. כאילו יש לי ואין לי. שאלתי שלושה אנשים. את עידו המוכר. את מיקה המוכרת. ואת עומר. על עומר עוד לא […]
פרק 4 כרגע קראתי מלא משפטים באינסטגרם. איזה מישהי רושמת אותם. וואו היא רושמת מדהים. באמת התלהבתי מהכתיבה שלה. היא פשוט יודעת פשוט לגעת בנקודות של כל אדם ואדם וזה […]
פרק 3 כשאני חושבת על זה. בחיים לא חשבתי על מתי לרשום את היומן הזה. כאילו.. הייתי רושמת פעם מלא סיפורים ״מעניינים״ (לא) וכאילו לא הייתי עושה איתם משהו מיוחד […]
פרק 2 טוב.. אני לא מאמינה שאת החלק השני לחיים שלי אני מתחילה עם מילה השנואה עליי. ״טוב״. מילה מגעילה. אבל קלף מנצח בכל ריב, אני נשבעת שהיא מילה יעילה!! […]
באותו ערב, לאחר שחזרנו מהוגסמיד רועדים מקור, התקלחנו והחלפנו לבגדים יבשים, אנה ורובי פנו לפטפט בחדר ואני התיישבתי בכורסה שמול האח. הכנתי את שיעורי הבית בתורת הצמחים עד שארוחת הערב […]
פרק 1 אני רוצה להתחיל לרשום יומן. כאילו.. לא יומן יומן. יומן. טוב דיי אכלתי את הראש. אני פשוט אוהבת לשפוך את כל הרגשות למקום אחד שבאמת אני יכולה לומר […]
"את רצינית?" "מה?" "ככה את באה? לא הגזמת קצת, ממש ממש טיפה?" אנה השפילה מבט וסקרה את הבגדים שלגופה. "למה, מה לא בסדר?" שאלה בפאניקה קלה. רובי הרימה גבות. "את […]
"נו, כמובן!" רובי פסעה ברוגז ברחבי החדר לאחר שסיפרתי לה את קורות הצהריים. "אין בשבילו אופציה שהוא טועה! הוא צועק על כולם כאילו אנחנו טיפשים והוא החכם!" שכבתי במיטה ובהיתי […]
"החלטנו להצטרף אליכם." רובי ואני התיישבנו בכורסאות מול הקונדסאים, שלשם שינוי ישבו והכינו שיעורי בית. הארבעה נראו מופתעים, ורמוס הזדקף, ופנה אל הנמוך שבחבורה. "תולעוני, אתה בטוח שאתה מעוניין להצטרף?" […]
בשבת בבוקר תוכנן משחק קווידיץ' בין גריפינדור לרייבנקלו. הסיכויים, כמובן, היו לטובתנו. אבל מזג האוויר לא. כמעט כל תלמיד שנכנס לארוחת הבוקר באולם הגדול, העיף מבט חושש בתקרה המכושפת. מזג […]
באותו ערב, ירדתי במדרגות תוך כדי קליעת צמה בשערי הארוך. הבחנתי בחבורת הקונדסאים שישבו באחת הפינות בחדר המועדון. פניתי אל ג'יימס, "אתה בא?" ג'יימס הנהן וקם מהכורסה. איתו קמו גם […]
ניסיתי לקום ממקומי בבת אחת, שוכחת מהמכה בצלעות, אבל כאב חד הזכיר לי זאת בבירור. פלטתי אנקה, ורכנתי קדימה כך שכפות ידיי נשענו על ברכיי. "מה קרה?" ג'יימס הושיט לי […]
כיוון, כוננות, כוונה… סיבוב במקום. כיוון, כוננות, כוונה… סיבוב במקום. כיוון. כוננות. כוונה! סיבוב במקום! נשפתי בתסכול. היה זה השיעור השלישי שלנו בהתעתקות, ועוד לא הצלחתי – כמו כולם, פרט […]
הבטתי בידו של אנימוס כאילו הייתה חפץ משונה שלא ידעתי למה הוא משמש. "…מה?" שאלתי בתימהון. המילה הזאת הייתה הדבר היחיד שיכולתי להגיד באותו רגע. הייתי בטוח שהוא רוצה שעכשיו […]
זה קרה אחרי שכיביתי את האור, אחרי שמשכתי את השמיכה מעליי ואחרי שמצאתי את התנוחה הנוחה ביותר. העיניים שלי התרוצצו במהירות אדירה בזמן שנכנסתי פעם נוספת אל אותו עולם אינסופי. […]
אני הולכת להתחיל בקלישאה . מכירים את זה שאתם קוראים ספר ומרגישים כאילו הוא נכתב עליכם? שהגיבורה עוברת בדיוק מה שעברתם ומרגישה כמוכם ? נכון זה גורם לכם לאהוב את […]
פרופסור סלגהורן הניף את שרביטו וחלונות כיתת השיקויים נפתחו בנקישה אחת. הוא רוקן בנפנוף שרביט נוסף את תכולת הקדרה של נער שחור-שיער מגושם במיוחד, שבמקום להשיג את הגוון הכתום-רך שהתבקש, […]
רק אציין שהפרק הזה נכתב בצורה שונה משאר הפרקים – הפעם לילי היא המספרת. רציתי לנסות משהו חדש, אז תגידו לי אם אהבתם ואם יש לכם העדפה לגרסה הזו. יכול […]
כל רגשותיה צפו ועלו למעלה. הדמעות שחנקו את גרונה עכשיו זלגו באיטיות, ולילי מיד הפנתה את גבה מג'יימס, וניגבה את הדמעות במהירות. קול תגובתו של ג'יימס היה מעט מבועת. "לילי…." […]
"עם מי את הולכת למסיבת ליל כל הקדושים של סלגהורן?" שאלה אמילי בהתעניינות, נשכבת במיטתה. "בינתיים עם אף אחד," לילי ענתה, מבהירה בנימת קולה שאין שום דבר מוזר בזה. היא […]
"להבריז?!" לילי כמעט התפלצה. "אין סיכוי!" "בטח שכן. להזכירך, לחצת לי את היד," "ואני הייתי העד שלכם," סיריוס חייך חיוך מרוצה. "אבל אמרת שלא תשפיל אותי!" "זה בכלל לא משפיל. […]
בוקר למחרת לילי התעוררה לקריאות מזל טוב מצד חברותיה, ולערימת מתנות לצד מיטתה, לכבוד יום הולדתה השבע-עשרה. היא קיבלה מתנה נוספת מהוריה: ערימת בגדים חדשים, שאמילי התפעלה מהם כל כך, […]
"לשיעור הבא כולכם מגישים לי סיכום באורך מטר על אנימאגוסים, עליהם נלמד בהרחבה בשיעורים הבאים," אמרה פרופסור מקגונגל. קולות מחאה נשמעו מהתלמידים. "ואתם משוחררים. אוואנס, גשי אליי בבקשה לכמה רגעים." […]
"איפה ג'יימס, לעזאזל, כשצריכים אותו?" לילי התהלכה בחדר המועדון הריק הלוך וחזור. כמה אירוני, בכל הפעמים אני רק מנסה להיפטר ממנו, ועכשיו אני טורחת לחפש אותו… "פשוט תודי," מרי חייכה […]
זמן קצר אחרי שהתאוששה מהבכי בעקבות היציאה עם ג'יימס, הלכה לספרייה על מנת להשלים עם חברותיה. תחילה אמילי התייחסה אליה בקרירות, והשיבה לשאלותיה בעוקצנות, אך לאחר שלילי ניסתה לפייסה (וגם […]
