סיפורים על סיפור בהמשכים

המתאגרפת: פרק 4

היום הגדול סוף סוף הגיע. קמתי ב4 לפנות בוקר. כל כך התרגשתי שסידרתי את המזוודה במשך כל הלילה ואז כבר ברחה לי השינה. בדרך כלל אני לא אחת שמתרגשת מדברים… […]

לותר וסופר, מאוהבים? -פרק 6

(5X7) אהבה ובגידה-חלק ב' "לינה"-"קארה" הן אמרו באותו זמן, הן צחקו. הקופסאות הקטנות של לינה לא מחזיקות מעמד מול החיוך הזוהר של קארה, כי קארה מרגישה כמוה,  קארה נישקה אותה,  […]

נועם שלי- איך זה התחיל (1)

"היי, אל תדאגי. אני אעזור לך פה, דקה אני מפנה פה את כולם ויהיה לך שקט." כשהוא ניגש אליי אז, לא חשבתי שהוא חתיך. היה לו שיער שתני כהה, עיניים […]

ארבע הסגולות | 23 – הדרקון השחור והיונה הלבנה

עיניה החדות של סוני קלטו את הדרקון השחור מכה בכנפיו הגדולות כמאה מטרים צפונה מהם, בעודו מרחף בכבדות גבוה מעל למי האגם, נזהר שלא להתקרב יותר מדי אל האי הסלעי, […]

נסיכה אמיתית

"תקשיבי לי, את כאילו, יודעת להקשיב? או ששריקות הציפורים הרסו לך את האוזניים?" "כן, אני יודעת להקשיב, אנה, תודה ששאלת. כי לדעתי, את זאת שצריכה כאן מכשיר שמיעה, ובקשר לציפורים, […]

מה שקרה אחרי סוף המשחק – פרק 7 ( פאנפיק על הנוקמים )

"ישיבת ערב, הנוקמים בחופשה מס' 1 קדימה", טוני התרווח על כסאו בחצר, מניח את ידו על פפר שהתיישבה לצידו, אחרי שהרדימה את מורגן. "שניה, אז אני כבר נחשב נוקם?", שאל […]

ארבע הסגולות | 22 – אדון המחוללים והרעש המסתורי

הדלתות נפתחו עוד לפני שסיימה חיננית לנקוש עליהן. מאחוריהן הופיע פרח־אור, חסר סבלנות, ובפניו מבט מאשים על העיכוב שגרמו לאדונו. חיננית התעלמה מהבחור הצעיר ועטתה על פניה את ארשת השלווה […]

החתולה – פרק ב’

היה לי חלום דיי מוזר, חלמתי על היותי מתהלכת ביער כשמאוחוריי נשמע קול צעדים. תחילה, לא הבנתי מה משמעות הקול, אז הגברתי את קצב הליכתי, אך זה לא עזר וקול […]

נמלטת | פרולוג

קרדיט ענקית לליאור, שותפה בכתיבת הסיפור הזה. •°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°• העולם נראה כל כך שלוו בבוקר. כרי הדשא הירוקות תמידית התחילו להצהיב חלקית בקצוותיהן לקראת הסתיו, כמתכוננים לשנת החורף. הם היו מכוסים […]

החתולה – פרק א’

שינוי תנוחה. פיהוק. התמתחות. עוד פיהוק. נזיפות. התמתחות. בהיתי בקיר וייללתי מעט. "רואה, עכשיו היא התעוררה בגללך!" שמעתי את הבעלים שלי נוזפת. "מה? אני אשם שהכד נשבר?" "נו… בכל מקרה, […]

מה שקרה אחרי סוף המשחק – פרק 6 ( פאנפיק על הנוקמים )

סטיב וסם ישבו בשולחן השיש הגדול שבמטבח ושתו קפה, "בוקר..", קלינט יצא מחדרו עייף וסחוט, מאחוריו מקפצים שני הבנים שלו. "לא נתנו לך לישון?", צחק סם. "קפצו עלי כל הבוקר", […]

כישוף כובל | פרולוג

חלון הזכוכית השקוף היה עטור טיפות גשם שנזלו וניקוו בתחתיתו, מכים בחוזקה על הזכוכית, מטשטשים את מראות חוץ החלון. מבעד לחלון השתקפו באופן לא ברור צבעי אפור ומעט ירוק, ומי […]

ארבע הסגולות | 21 – מחוללת הברק וציור הקיר

אחאיים שלף את גרזנו והחל לעקוף את דיה לעבר מקור הקול, אך קולה של חיננית בלם אותו. "אין צורך במריבה, ניאל. יכין ובועז אישרו את כניסת הזרים, ועלינו לקבלם כאורחינו. […]

דניאל ואני מכירים

הסיפור הזה מתחיל בשנת 2020 בישוב די קטן ששמו "כפר ורדים", אז תכירו את דניאל כוהן שהגיע מישוב "מסא" ל"כפר ורדים" וגם תכירו את המסע שלו בבית הספר "קשת" ואם […]

להרגיש איתך- 10 ( פרק אחרון)

ד"ר נירו שוורצמן, בת השלושים וחמש, נאנחת ומעסה את רקותיה. נשמעת דפיקה בדלת. "כן!" הדלת נפתחת בהיסוס והעוזר האישי שלה נכנס. "ערכתי את הסרטון." היא מחייכת אליו. "תודה אבי. אין […]

להרגיש איתך- 9

"אז יאללה, למה אתה מחכה?" אני ורונן יושבים במטבח ליד השולחן, הוא אוחז בטוסט שלו ואני מנשנש פיצוחים. "הממ?" אני מהמהם את התשובה השנונה ביותר שעולה בדעתי. "נירו. אתה. טלפון. […]

להרגיש איתך- 8

אני מחזיק משקולת בכל יד, מרים ומוריד במאמץ. חושב על נירו, כמו תמיד בזמן האחרון. לא נפגשנו שוב מאז הבוקר שאחרי הלילה שבו נישקתי אותה, ואני מתלבט אם לשלוח לה […]

להרגיש איתך- 7

אני מפחד להתמקד במה שאני מרגיש, ואז אני קולט שגם הפחד הזה הוא רגש. אני מסרב להאמין. לא הגיוני שזה עד כדי כך מהיר. ניסיתי כבר שבועיים ולא קרה כמעט […]

להרגיש איתך- 6

אנחנו יושבים במכונית הצללים. אני לוקח את ידה של נירו בידי והיא מסתכלת עליי, ואני כמעט בטוח שאני מתחיל להרגיש משהו, זה מדגדג לי בחזה, אבל אז הרגע נהרס כשהמכתב […]

להרגיש איתך- 5

אחי נכנס לחדר בדיוק כשאני מתכונן לשינה. "היי דק," הוא אומר. "היי רו", אני מחייך אליו. חוסר רגשות זה שימושי לפעמים, כמו עם אח שלי. כולם מתעצבנים על האחים שלהם […]

להרגיש איתך- 4

בן מגיע עשר דקות לפני הזמן, וזה גרוע כי יש עוד עשרים דקות לאימון של אלעד. מסתבר שהוא חשב שהאימון בשבע וחצי, למרות שקבענו לשמונה, ובגלל שבניתי על האיחור שלו […]

להרגיש איתך- 3

אני יושב בבית וצופה בסרט מרגש. אני מתאמץ להרגיש משהו, אבל הכתוביות של סוף הסרט כבר רצות על המסך והמראה שאני מחזיק בידי עדיין משקפת עיניים בוהות ואטומות. זמן רב […]

להרגיש איתך- 2

כשאני מתעורר, עיניי עוד עצומות, ברור לי שאני לא במיטה שלי בבית. אני נזכר מה קרה בלילה ופותח מיד עיניים. אני שוכב כפיות, צמוד לנירו. יש מעלינו שמיכה ואני מקווה […]

להרגיש איתך- 1 (פרק שישי)

"את תמיד מסרבת?" לחשתי לה כשיצאנו מטווח השמיעה של הצללים, מטפסים על הקיר החיצוני של בניין מספר עשרים וארבע ברחוב יפו. "לא, אני מסתמכת על תחושת בטן.. ממה אני אצא […]

להרגיש איתך- 0 (פרק חמישי)

אני פותח עיניים באי חשק כשאני מרגיש בנוכחותם. בקושי הספקתי לישון, וברור לי שאני אהיה מחר גמור מעייפות. אני משפשף את עיניי והולך בעקבותיהם, וכשאנחנו מגיעים למכונית השחורה שתמיד מסיעה […]

להרגיש איתך- מינוס 1 (פרק רביעי)

חיפשתי בגוגל "אלעד סני". למה עשיתי את זה.. כי החלטתי קצת לחקור עליה איך היא מעבר לאימונים. לראות איזה מין אדם היא והאם היא מסוג האנשים שהגיוני שהייתי אוהב. לחצתי […]

להרגיש איתך- מינוס 2 (פרק שלישי)

ישבתי עם הפלאפון ביד וחיכיתי למתאמן הבא. זה עתה סיימתי אימון. המתאמנת הייתה נערה בת איזה תשע עשרה לדעתי. היא מתאמנת אצלי כבר כמה חודשים. שיער חום חלק, עיניים גדולות, […]

להרגיש איתך- מינוס 3 (פרק שני)

מאז שאיבדתי את הקשר עם הרגשות שלי, עברו 18 שנה כמעט. הפסקתי להתעורר בצרחה בלילה, אלא ישר כשסיימתי משימה הייתי מתעורר. לא עוד צרחות, סיוטים, הרטבות במיטה. המשימות שינו מזמן […]

להרגיש איתך- פרק מינוס 4 (התחלה)

הם הגיעו פעם ראשונה כשהייתי בן חמש. גדול מכדי לשכוח וקטן מכדי להבין. ישנתי אז כמו ילד בן חמש טיפוסי, מקופל בתנוחת עובר כשאגודלי תחוב בפי, והשמיכה שאותה כיניתי בכל […]

ממלכת היסודות – פרק עשרים “בין דפי הספר”

חושך. זה מה שהיא ראתה. רק חושך. אגם הרגישה כאילו היא נופלת אל תוך תהום חסר תחתית. היא לא התנגדה. לא נותרו בה כוחות. היא רצתה להילחם אבל הייתה תשושה […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך