"גם אתה עברת? ידעתי שאתה יכול," קרא אליו מאור בהתרגשות, רץ אליו. "סוף סוף נגלה את האמת על המקום הזה," קרא קורן, נותן לו כיף מהדהד. מורים לא יאמרו להם […]
לפתע האגרוף שניסה להטיח אותו באדמה נפתח באחת, משחרר את קורן. הצהוב והחום האטו לפתע, המדבר הופך שוב לסלעים ולחול. הצמרמורת שבה ולפתה בחוזקה את רגליו. קורן הביט מעלה, רואה […]
הם התאספו בראש ההר, לבושים בחליפות צניחה כחולות, אבזמים מהודקים היטב. קורן הביט בשמיים המחשמלים, שהיו כה בהירים עד שנדמה שעוד רגע יתפוצצו. עיט בודד ריחף מעליהם, בוחן את בני […]
"נו קורן, הכנת גם שיעורים או שרק ציירת שוב? אני לא יוכל להמשיך להציל אותך לנצח" ניגש אליו דין, מניד בראשו באנחה דרמטית. קורן טרק את המחברת שלו באחת, מרים […]
נשימתי נעתקה, פיצוץ אדיר קורע אותי ממקומי, האוויר נשאב החוצה מריאותי. החלשתי את הכבידה, בקושי מאט לפני שהתרסקתי על הגבעה. "אינכם רואים שזה מאבק אבוד מראש? כישוף אור חסר תועלת […]
קורן זינק ימינה, מתחמק ברגע האחרון מכדור נוסף, צולל מטה כשהוא עוקב אחריו וכמעט פוסל אותו. הוא בקושי ידע להרים כדור באוויר ולקלוע אותו למטרה, לכוון אותו למטרה נעה – […]
"הזמן נגמר! סגרו את מחברות הבחינה!" צעק המשגיח, קורן ממהר להקיף תשובה אחרונה ולטרוק את המחברת בנשיפה. עיניו ניסו להתמקד, העולם מסתחרר סביבו. המחשבות שלו כמו שחו בתוך ביצה טובענית, […]
קורן רץ במעלה המדרגות, מתנשף, מתאמץ לצוד את השלט המתאים. צללים! הוא ידע שהיה אסור לו לעזוב את מאור, גם אם הוא נזכר ששכח את הקלמר – ואת חוגר התלמיד […]
קורן פקח את עיניו, ממצמץ בבלבול אל מול החשיכה שעטפה אותו. הוא שיפשף את עיניו. על מה הוא חלם? איפה הוא נמצא? דפים על גבי דפים, הוא רושם במרץ מספרים, […]
"נו, מה הוא אמר? אתה בסדר? צריך שנלך אליו ביחד?" שאל אותו מאור כשנכנס לחדר, מביט בו בדאגה. "אני מרותק לחדר לשבוע. לא שזה כזה אכפת לי," משך קורן בכתפיו. […]
"נו, מה הוא אמר? אתה בסדר? צריך שנלך אליו ביחד?" שאל אותו מאור כשנכנס לחדר, מביט בו בדאגה. "אני מרותק לחדר לשבוע. לא שזה כזה אכפת לי," משך קורן בכתפיו. […]
"שניכם מרותקים השבוע, תסגרו את השבת יחד עם ליאור – אדאג שהוא יעסיק אתכם כך שלא יישאר לכם זמן לריב". "היי! אבל אני חייב לחזור הביתה", קרא דין במחאה. "יש […]
// הוא עמד בקצה המסדרון, היכן שהייתה הדלת הנעולה למקלט הישן. הגשם הלם בדחלת הזכוכית הנעולה של היציאה האחורית, שתמיד הייתה נעולה. קורן נשען על דלת המקלט, כועס שוב על […]
מהנקודה הזו הזמן החל לרוץ יותר מהר מכפי שרץ אי פעם. הימים והשבועות התערבבו זה בזה, קורן לא מספיק להתאושש משבוע אחד – וכבר שבוע נוסף עומד בפתח, ממתין לו, […]
"ראשון לציון הנה הנם ומירושלים מבשר אתן. להבת ישועות אשא ובשם האל אקרא!", קולו הסמכותי של סהר הידהד באולם הגדול, בו כל השולחנות פונו הצידה, וספירלת כיסאות עמדה במקומו, סהר […]
מאור חזר, וקורן לא דיבר איתו על זה. אולי זה היה טיפשי – אבל הוא פחד שהוא יכעס. הוא לא רצה שוב להסתבך כל כך מהר. הוא הרגיש שכולם מצפים […]
"קורן, אני קופץ לחדר אוכל – להביא לך משהו?", שאל מאור. קורן סימן בידו שלא – לא טורח להרים את ראשו מהמחברת. סהר משוגע לגמרי – העונש הזה היה מגוחך. […]
קורן נעצר בצד הדרך, מניח את כפות ידיו על ברכיו, מתנשם. שאר הילדים חלפו על פניו בריצה. מאור ניסה לעודד אותו, אך הוא סימן לו בידו שימשיך הלאה. עשרה סיבובים […]
המספרים היטשטשו מול עיניו של קורן, רוקדים בלעג לניסיונו לעשות בהם סדר. מאור ניסה לעזור לו, אבל עזב אותו משראה שהוא לא סתם לא מבין – פשוט לא היה לו […]
"בוקר טוב קורן, סיימת? יש שיעור חיות קסומות עכשיו – ותאמין לי, אתה לא רוצה לפספס אפילו שנייה", קראה אליו שקד. קורן הרים את מבטו מצלחתו והסתובב אליה. היא הביטה […]
"לאן אתה הולך?", פנה קורן למאור, שהמשיך ללכת בשביל, לא פונה לכיוון המעונות. "ארוחת ערב כמובן, חשבתי שאתה בא איתי", ענה מאור, מרים את גבותיו. מה? ארוחת ערב..? נכון.. קורן […]
לפתע קורן הרגיש מכה חזקה בכתפו. במהירות, מתוך החוש שפיתח בנוף הגליל, סב במהירות על עקביו, פותח מרחק, ידיו עולות להגן על פניו.. אך יורדות משראה את דין נועץ בו […]
…שוב העיפו אותו מהכיתה. שוב הוא מסתובב בחצר לבדו. לפתע עלטה יורדת ועננים שחורים מכסים את השמיים. ערפל סמיך עולה מן האדמה. 'אוי לא', קורן חושב לעצמו כשהבחין בצלליות אפלות […]
"התעוררת", קורן שמע קול קורא מעליו. הוא מצמץ בעיניו, לא מבין איפה הוא נמצא. כאב לו הראש, והוא היה כל כך עייף.. מה קרה לו הפעם? מי תקף אותו? קורן […]
"היי, אתה החדש? אני שקד, ברוך הבא", קראה מישהי מאחוריו. היא מדברת אליו? קורן הסתובב לאחור בכיסאו, מתנער מחלומותיו בהקיץ. הוא צריך להפסיק לעשות את זה – הוא לא רצה […]
"היי אחי, למה ככה? אתה בסדר?" קורן ניגב את עיניו בשרוולו, אך לא העז להסתכל למעלה. אולי אם יתעלם מהקול הוא ילך. הוא לא במצב לדבר עכשיו.. יד נחה על […]
"מה? אין פה כלום" קורן הביט סביבו בתמיהה, שהפכה מהר מאוד לכעס. הוא רץ קדימה, מסתובב לאחור לסהר, עוצר אותו מהליכתו הנינוחה. "עבדת עלי! ידעתי! אם תנטוש אותי במדבר ישימו […]
קורן ישב במטוס, מביט בעיר חיפה הולכת וקטנה, נוצצת באורה הכתום של הזריחה, עטופה בחיבוק הגלים הבוהקים. הוא החניק פיהוק – סהר בא לאסוף אותו מביתו בארבע בבוקר, כשהוריו עוד […]
כשסהר החנה את רכבו בחניה המוכרת של ביתו של קורן, זוהר דמדומי הקיץ האחרון כבר גווע, מותיר אחריו שמיים בוערים בבוהק פנסי הרחוב, חושפים בקושי את מעטה הכוכבים שמאחוריהם. קורן […]
עיניו של קורן נפקחו לאט, מתקשות להסיר מעצמן את חוטי השינה. הוא לא הצליח לחשוב ברור. מוחו הרגיש כמו צמיג שנשרף בשמש, מכווץ ומסריח. הוא שיפשף בכוח את עיניו, ממצמץ. […]
