זה היה שהייתי קטנה אני בחיים לא אשכח, דבר כזה בחיים לא שוכחים. הייתי בת 14 שזה קרה, נסעתי לכפר שסבתא שלי גרה בו הסתכלתי על הדרך היא הייתה כל […]
'איזה יום מתיש' חשב לעצמו קאי כשהוא מתהלך בכבדות במסדרונות הבית ספר. כל התלמידים הסתכלו עליו כשחשבו שהוא לא רואה אבל קאי הרגיש את מבטם על גבו כמו חיה שמרגישה […]
" אני רוצה לפנות שוב אל סבא שלי יחיאל שנתן לי את ברכת הדרך ואת הרשות להכין את הסרט הזה על גבריאל דמתי. תודה רבה לכולכם שבאתם ובואו ברשותכם נצפה […]
אביטל עמדה על הבמה והביטה על חננאל בעיניים נרגשות. " טוב לפני שנתחיל , חשוב לי להגיד שעשיתי את הסרט הדוקומנטרי ביחד עם חננאל . בלעדיו לא הייתי מגיעה למה […]
"אני אוהבת אותך", מנגינת מילים אלו הידדו בראשי צלולים כמים נקיים ענייני מנסות להגיח מעבר לראי של המים המטושטשים ,המים שבעיניים שלך סוערות הם וגדושות מושכות אותי אלייך אבל אתה […]
אביטל מנור בת השמונה עשרה, סטודנטית שנה א' בקולנוע עושה סרט תיעודי על הזמר האגדי גבריאל דמתי כדי לגלות עליו למה הוא מת באופן טרגי בשנת 1991 . העניינים קצת […]
״לרוץ… לא להפסיק… הם עוד שנייה משיגים אותי״ חושב ג׳ורדן בעודו גומע רחובות שלמים. הוא רץ במהירות, בורח, הוא לא יודע למה, אבל הוא יודע שאסור לו להיתפס. מפעם לפעם […]
״יפה לך.״ הוא אמר לה. היא הסמיקה. או לפחות ככה הוא הניח. הוא אהב להיות בעל הביטחון שכל הבנות תמיד נופלות לפניו אבל היא הייתה מיוחדת. היא הייתה יפהפיה. קצוות […]
הצלצול הצורם העיר את אלפי וולטרס משנתו. עוד הפעם הוא נרדם ליד שולחן העבודה שלו, מכוסה במסמכים. השעה הייתה קרוב לחצות ודירת החדר הצנועה שלו הייתה מוארת במנורת פלורסנט דלילה […]
אני צריכה לנשום עמוק ולהירגע, הם סתם עובדים עלי אין לי מה לדאוג. אמרתי לעצמי כמה פעמים עד שנרגעתי וקמתי על רגליי. בחנתי את המקום ואת האנשים בקפידה וברוגע (עד […]
עליתי במעלה המדרגות, גוררת את רגלי מרוב עייפות מהשנה הארוכה הזאת. סוף סוף זה נגמר ואפשר לנוח (רק למשך חודש, אבל אפשר) נכנסתי לחדרי ובמהירות פשטתי את בגדי ונשארתי עם […]
כדי להסביר מה קורה פה אני אצטרך לומר לכם שכשאמרתי חיים אפורים באמת התכוונתי לחיים אפורים, אני עיוורת צבעים והצבעים היחידים שאני יכולה לראות הם שחור ולבן (והאירוניה ממשיכה) ושאר […]
אני מרגישה אותם את המבטים, זה שוב התחיל ההרגשה המבחילה הזאת. ישבתי בכיתה לבדי במושב הריק שהוקצב לי יחד עם האוזניות שלי וזמזמתי את השירים ששמעתי כבר יותר מדי פעמים. […]
דמיינו את זה, את העולם שיכל להיות פה במקום כל הכאב המלחמה והסבל. אני לא רואה את העולם בתור דבר יפה אלא דבר מעוות ושגוי, וכך גם האנשים שחיים בו […]
"הקופסא" – פרק י' מאת אסנת צדוק ג'ון הביט מהחלון, שבע רצון מעצמו כחתול שסיים ללקק שמנת. עיניו הכחולות עקבו אחרי גלגלי מכונית הפורש השחורה שיצאה מהשביל ונעלמה בעיקול היוצא […]
"הקופסא" – פרק ט' מאת אסנת צדוק קפואים, נטועים למקומם הביטו מרק ולונה אל החלון. חושך שרר. האור החיוור שבקע קודם לכן מהחלון נעלם כעת. שתי דמויות הופיעו לפתע בחלון […]
"הקופסא" פרק ח' – מאת אסנת צדוק ג'ון התהלך בחדרו בקוצר רוח . שלוש לפנות בוקר ומחשבותיו עדיין נודדות, עדיין טורדות. השינה כבר היתה ממנו והלאה ידע. הוא לא יסלח […]
"הקופסא" פרק ז' – מאת אסנת צדוק בעודה נוהגת ליטפה את כף ידו המונחת על בירכה. השתיקה ביניהם נעמה לה בדיוק כמו מגעו. השתלשלות העניינים מאז שפגשה אותו היתה מפתיעה […]
"הקופסא" חלק ו' – מאת אסנת צדוק המכונית האטה את מהירותה כשנכנסה לשביל הצר. שני גברים יצאו מהמושבים הקדמיים. אחד מהם מיהר לפתוח את הדלת לאדון היושב מאחור והשני פנה […]
"הקופסא" חלק ה' – מאת אסנת צדוק היא אחזה בזרועו כשומעת אותו בפעם הראשונה מתעלמת מתעוזתה ומבטו החוקר. "באיזה מצב היתה הקופסא?" שאלה בדאגה. "סגורה" ענה מרק, עיניו לא מרפות, […]
"הקופסא" חלק ד' – מאת אסנת צדוק הוא שכב על גבו, מביט בפנים המודאגים היפים הרוכנים אליו, רצה לומר משהו אך התחרט. מנסה להשתחרר מחוסר האונים שפקד אותו ניסה לקום […]
"הקופסא" חלק ג' – מאת אסנת צדוק כאב עמום בצד ראשו שטף את הכרתו במהירות. שוכב על צידו נאנק מכאבים, עצם את עיניו. ריח חריף של בושם חדר לנחיריו ואילץ […]
"הקופסא" חלק ב' – מאת אסנת צדוק הוא הביט במכנסיו, מנסה לאתר בידיו את הכיס בו היתה מונחת הקופסא דקות ספורות לכן. ידיו ממששות בודקות במהירות את הבד שעתה נפער […]
"הקופסא" חלק א' – מאת אסנת צדוק היה זה יום קיץ שרבי וליבו האיץ פעימותיו במהירות כשטיפס על הגבעה החולית. הוא צעד נמרצות, ידו מוחה את זיעתו הניגרת… קופסת הפח […]
העיניים שלו היו אדומות והשיער שלו היה שחור כהה, אף פעם לא ראיתי את הצבע העיניים הזה. הוא היה עומד על קצה הביניין בין החיים והמוות ,ומסתכל למטה אפשר היה […]
פרק 3- הלכתי והלכתי בלי הפסקה רגלי העייפות והחבולות כבר לא יכלו לשאת את המגע של החול השורט גופי קרס מזמן אבל המשכתי ללכת רק נשמה חלולה ללא גוף הולכת […]
פרק 2 – כעבור חודשיים: מאז אותו הלילה הסיוטים שלי החמירו כאילו שהם נתנו לי לילה אחד שקט ומאז לא עזבו, התרגלתי לתחושת העייפות המתמדת, הגוף שלי נעשה חלש יותר […]
16 ביוני, 2003 " אימא, איפה את? אני רוצה את אימא!" קייט בת השש צעקה בכוח, אך סירנות המשטרה היו כל כך חזקות, איש מהשוטרים או מהשכנים הצופים באירוע לא […]
הבנתי שאם אני רוצה לצאת מהעסקה עם שרון אני חייבת לדבר איתה. נכון שהבטחתי, והיא איימה עלי, אבל זה חייב להיפסק כאן ועכשיו. החלטתי לכתוב לה פתק, כי הרי ברור […]
'נו, באמת' חשבתי לעצמי, הסתבכתי בצרות בגלל בחור שרגע נעלם, מה שמסבך אותי בעוד יותר צרות. "ג'ק?" הסתכלתי סביבי, הוא לא כאן. "ג'ק, זה לא מצחיק," התחלתי לצעוד במסדרון הרחב […]