כשזה קרה לה, והוא הגיע, התחננתי שילך. הוא סירב לעשות זאת, אבל קבע איתי הסכם. אני אתן לו זמן, הוא יעשה איתו משהו שכמו שהוא אמר, "רק אני יכול לעשות", […]
היא ראתה אותו הולך במהירות ברחוב, גורר אחריו את האיש המסכן. "היי, אתה!" היא קראה אחריו. הסתובב בבהלה. היא החלה לרוץ אליו, נדחפת בין שאון הצהריים ומגיעה אליו. העננים האפורים […]
שמעתי מחדרי מוזיקה רועשת. כמו שהוא אוהב. רצתי לשם, פתחתי את הדלת במהירות וראיתי אותו. הוא ישב על המיטה שלי בישיבה מזרחית, המחשב מולו, ואוזניות באוזניו. לבוש במכנסיי ברמודה בצבע […]
"היי," היא קראה, וכמעט הצליחה לתפוס בשרוול חולצתו הארוכה. "היי!" הוא הסתובב. כלומר, לתדהמתה, היא הסתובבה. "אה… סליחה, חשבתי שאת מישהו א…" היא עמדה להגיד את המשפט במלואו, עד שראתה […]
"את מוכנה?" הוא שאל והושיט לה את ידו, כדי לעזור לה לקום. היא קמה ופלטה אנקה קטנה. היא הנהנה לשלילה. "לא, אני לא מוכנה," אמרה קלושות. האיש החמיר את פניו. […]
ראיתי את אמא נלקחת. רצתי אחרי אדם שלקח אותה. הוא נראה קודר ומפחיד. שיערו שחור וארוך, מסתיר את פניו, בגדיו שחורים גם הם. "לאן אתה לוקח אותה?" שאלתי בעודי מתנשפת, […]
הם טיפסו על הסולם הגבוה, מנסים להגיע לקומה השביעית והאחרונה. הוא רצה לעלות במעלית לגג, אבל היא התעקשה לעשות את זה מלהיב יותר. היא התעקשה שוב לערוך תחרות, לראות מי […]
היא רצה לבחוץ, בעודה שומעת רעש פיצוץ, וזיקוק אדום- כתוב מרהיב עין. תמיד אהבה את המראה והרעש, את הריח שאחרי. היא לא הבינה מדוע כל האנשים מתפזרים, צועקים, בוכים, רצים… […]
"קדימה, את מסוגלת, אני יודע שאת מסוגלת," קול קטן לחש לה בלב, קול שלא יוצא מראשה כבר שנים שלמות. "את מסוגלת לעשות את זה, אני אתמוך בך אחרי שתעשי את […]
שיערו בהיר כמו גופו החיוור, שפתיו אדומות כדם. עייניו כמו אש כסופה מתלקחת, שיניו צחות ולבנות. חיוכו הערמומי מרתיע מיופיו וצחוקו מרעיד את ליבי מהתרגשות. ריחו כורד אדמדם, שגורם לערפל […]
