אני לא אגיד לך שאני אוהב אותך. את לא תשמעי את זה. אבל אני אחבק אותך כל כך חזק עד שתרגישי את הלב שלי דופק לך בחזה. אני לא אגיד […]
ולסיס וברברה מתראים כבר חודשיים ויום. סוף־סוף, אחרי 61 ימים ו־7 שעות, ולסיס מוכן להיבדק אצל משפחתה וּמכריה של ברברה. כעת, בזרועות שלובות ובהופעה מכובדת, ולסיס וברברה עומדים בפתח דלת־הבית […]
פרק 5: אוליביה "בוקר טוב הבאתי לכן קפה ועוגיות!" לוצ'יה אומרת בהתלהבות בעוד שאני ולוקה מתעוררות לאט ומנסות לעקל את עודף האנרגיה של לוצ'יה. "מישהו בכלל ביקש ממך להביא קפה […]
אני לא מאמינה למראה עיניי. אני באמת כאן. לא בטוח איפה זה כאן, אבל כאן. צבטתי את היד בחזקה כשלידי עבר מן כלב ענק מעופף עם קרניים כדי לוודא שאני […]
יומן יקר, אני ומור כבר שלוש שנים ביחד. אני כותבת ובוכה.. הספקנו ליפרד ולחזור. לריב עם המשפחה שלו! והלב שלי כבר לא מכיל את זה.. הלב שלי כבר כאב וצורח! […]
יומן יקר.. אחרי פרדה של כמעט של שנה מהאקס החלטתי לעשות קצת שינוי עם עצמי. הלכתי לספר שלי בשדרות ירושלים ביפו ואחרי כמעט של 4 שעות לא אמנתי שזאת אני! […]
זה קרה כל כך מהר , רגע אחד אני נופלת באוויר ושנייה אחרי זה אני נוחתת על משהו מוצק. שיפשפתי את גבי הכואב באנחה כבדה והבטתי לאחור, מגלה נער לא […]
"אמא תפתחי תפתחי!" צעקתי כנגד דלת הכניסה לבית "רק רגע!" היא הודיעה, אך נשארתי לחכות בחוץ כעוד חצי דקה בחום המעיק הזה עד שאחותי הופיעה בדלת הרשת. היא סובבה באיטיות […]
לא תיארתי לעצמי כמה שההיכרות הזו תיהיה לה משמעות מפני שבשיעור ביולוגיה כמה ימים אחר כך , המורה יצר קבוצות להגיש עבודות הגשה וכמובן שאני ולוקה צוותנו לראי. לאחר מספר […]
לכל הקוראים של Shira131 אני החלפתי משתמש בגלל שהייתה לי בעיה עם הסיסמה…. אז לכן בימים הקרובים אעלה עוד פרק של האקדמיה המלכותית מרלין לכאן ולא למשתמש הישן. תודה שאתם […]
"ראי" ענה והלך לכיוון הקפיטריה, כאילו אתה פשוט אומר את השם שלך והולך? איזה סנוב!.בזמן שראי קם והולך אני חושבת על העונש שנתנה לנו המורה בגלל שאני ולוצ'יה בשיעור העברנו […]
פרק 2: היום הראשון ללימודים! קמתי בבוקר לרעש חזק וצורם. "ואו איזה רעש מעצבן מה זה?" אמרתי "זה השעון המעורר שלי אם לא טוב לך את יכולה לצאת." אמרה לוקה […]
פרק 1:היום הראשון של האקדמיה~ "לוסי לוסי!! קומי כבר את מאחרת בטירוף!!!" אמא אמרה בעצבים . "מה את עושה לעזאזל בחדר שלי??" שאלתי וחשבתי שכנראה היא כבר ממש רוצה שאלך… […]
קפצתי מהמיטה ברגע ששמעתי את הבום מלמעלה , היד שלי קיפצה מהר מעל החזה שלי מהבהלה, הרמתי את העיניים שלי לעבר המדרגות ורצתי מהר "אימא! " אני מנתרת במדרגות ופותחת […]
.And there I was .Kneeling, my head bowed .And there he was .Sitting on a black throne. The devil. The most dangerous being of all .And there they were His […]
זוהר אני ושי-לי (חברה נוספת במשלחת) התמקמנו בחדר שלנו והכל היה סבבה לגמרי. שי-לי ואני היינו עסוקות בפריקת המזוודות שלנו, ולפתע נשמעה צעקה, זו הייתה זוהר! שי-לי ואני חיפשנו אותה […]
ליעם שלי, כבר חצי שנה שאתה לא נמצא כאן, חצי שנה של געגוע וכאב, חצי שנה שבה כולם מנסים לעודד אותי ולגרום לי לחייך. מצד אחד, אני מתמלאת בכעס מכך […]
פרק ראשון הרגשתי שגופי רפוי וחסר משקל. כאילו צפתי מעל מים, רק בלי המים. כאילו ידיים בלתי נראות הרימו אותי. ידיים. הרגשתי ידיים. הייתי בטוחה בזה במאת האחוזים. מישהו – […]
"תזכירי לי שוב למה אנחנו פה”? צעקתי, מנסה לגרום לדיאנה לשמוע אותי מעבר למוזיקת הטראנס שמילאה את מועדון ההנדלרס. דיאנה ואני ישבנו ליד הבר, לבושות בבגדים הכי יפים שלנו – […]
פרק ראשון; המעבר עצמתי את עיניי והרפיתי את גופי למגע. ידיו הצנומות של ידידי הטוב (והיחיד) שילוֹ ליטפו את ידיי בעדינות. הוא תמיד עשה זאת בשביל להרגיע אותי – הוא […]
כשאני מסתכלת מלמעלה על הקפה שלי אני מצליחה לזהות קרום. באיטלקית קוראים לזה "CREME" וצפון תל אביבים משתמשים במילה הזאת להשיג זיון. למי שמבין, אפשר לזהות את הקרום של הקפה […]
אתה הפנטת אותי עם העיניים שלך זה כלכך מוזר כי מצד אחד העיניים שלך כלכך מפחידות אותי, אבל מהצד השני העיניים שלך כלכך מרגיעות אותי. אני נשאבת לתוכן, נהיית פתאום […]
איזה מצחיק זה שאת האדם שהכי לא רציתי לאהוב, אהבתי הכי הרבה. האדם שאני מבינה רק עכשיו שהביא לי הכי הרבה אושר, כשאני לא רציתי. האנשים האחרים שאהבתי, היו כאלה […]
לכל אדם יש עיניים. יש אנשים עם עיניים ירוקות, חומות, כחולות, צהובות ועוד המון גוונים יפים.. כל אחד עם הייחודיות שלו! הדבר הראשון שאני מסתכלת אצל כל אדם בין אם […]
"את לא רוצה לצאת?" שאלתי אותה. היא לא יצאה כבר די הרבה זמן, כל החברים שלנו שאלו למה היא לא מגיעה למפגשים. בכל פעם היא מצליחה להתחמק עם תירוצים: פעם […]
שבועיים לפני » « אני שיכורה לגמרי בקושי הולכת על הרגליים והחיוך שמורח לי על הפרצוף נמצא שם רק בגלל הסטלה הלא מתוכננת. אני מחפשת את תבל בעיניי ומוצאת אותה […]
הקדמה; לפעמים יש החלטות של רגע,מין דברים מטופשים כאלו שעשינו וכשאנחנו חוזרים ומביטים לאחור אנחנו יכולים להבין כמה גדולה הייתה הטעות שלנו,וכל מה שאנחנו עושים זה להתחרט ולרצות בכל ליבנו […]
"או, שיט!" אני מסתכלת על קרטון החלב שפג תוקפו בגועל, ואז בגושים הלבנים הצפים שנמצאים עכשיו בתה שלי. נהדר, עכשיו אין לי חלב לא לתה שלי או לקורנפלקס. שיט. קורנפלקס […]
"קורי, כבר אמרתי לך, אמא שלי ביקשה שנגיע אליה לארוחת החג." קולה הנעים של אמבר נשמע. "אבל אולי נישאר כאן?" שאלתי, מחבק אותה ומצמיד אותה אליי. ריחה המשכר גרם לי […]
אני יושב על כיסא בצבע אפור, משעמם כמו כל בית החולים הזה. אני לא מתרכז בשעמום, אלא בטעות שעשיתי. כולם אומרים לי שלא טעיתי, שעשיתי בדיוק את מה שהייתי אמור […]
