באק הושיט לשארלוט את זרועו בתקווה שהיא תקפל את שלה בשלו, כמו בסרטים הישנים. היא עשתה בדיוק כך, למרות שאחרי שנייה בדיוק היא רצתה לקבל את זרועה בחזרה. היא שנאה […]
שעת בין ערביים. טרמינל 1. נתב״ג. היא ירדה במדרגות ונעמדה לידי בעמדה שלי, פנתה אליי ושאלה האם היום יום רבעי או חמישי? התפתח בנינו סמול טוק כייפי. זכור לי שהחמאתי […]
מדי יום רביעי, לשארלוט הייתה שעת חלון שהיא אף פעם לא ידעה מה לעשות בה. לרוב היא סתם רבצה על הדשא אם מזג האוויר התאים לכך. רק אתמול היה גשם […]
היא שטפה את פניה עם מים קפואים, אולי כך תוכל להצליח להעלים את השקיות העמוקות מתחת לעיניה האפורות. 'רק עוד חודש עד לסוף הסמסטר', היא חשבה. כבר שבועיים שהיא לא […]
השמש מגיחה לפתע, מניחה את הקרניים החמות שלה בכל רחבי הפארק. בדיוק ברגע שבו סאן עמד לומר משהו, אבל הוא עצר ואמר שזה לא חשוב. אוולינה חשבה שזה מוזר, אבל […]
"תסמכי עליי." זה כל מה שאמר. וזה בערך כל מה שהיה צריך לומר, כדי לגרום ללחיים של אוולינה לבעור ולהאדים. היא מנסה בכל כוחה לא להסגיר את הסערה שמתחוללת בתוכה, […]
בשעות אחר הצהריים, אחרי בית הספר, אוולינה ישבה בחצר ביתה על כיסא הנדנדה ושיחזרה לעצמה את מה שקרה בינה לבין סאן לפני שעות אחדות. היא ניסתה לא לפספס שום דבר, […]
אהבה רוחנית: פרק 2 נ.ב. לוקאס: ~גיל 5~ "אמא שוב הולכים לבקר את דודה ראפ ודוד סולפיס?" "כן ילדי הולכים לבקר אותם אני בטוחה שכמו שאתה התגעגעת אילהם הם גם […]
אהבה רוחנית "אבל ראפ יכול להיות שלא נחזור משם יותר… ואפילו יותר גרוע.. אם זה יקרה היא לא תדע מי ההורים שלה.. ומי יגדל אותה…?". "סולפיס דיי!, אני מבינה את […]
כשהייתי קטנה חשבתי שאהיה רופאת שיניים. אהבתי את כל הקטע של הרפואה אבל בלי להתמודד עם חיים ומוות וגם קסם לי הרעיון של מרפאה פרטית משלי. אם להיות כנה, יש […]
מי שאמר והיה העולם שחצב להבות ויצר ורקם מי שכוחו וגבורתו מלא עולם שנתן ולקח, שמחל וסלח שהעז וברא וחלם הוא שיתן המזור לכאבי. הוא שימתיק וישכיח סבלי. הוא הנצור […]
אולי אתה תוהה למה אני כותב לך מכתב? טוב… אני קצת שיכור… מופתע? כן, אני שותה הרבה דברים השתנו… אתה יודע… אתמול מצאתי את עצמי עובר על כל התמונות שלנו […]
החדר מסביבה נעשה פתאום חשוך, הלב שלה דופק כל כך מהר עד שהוא מרגיש כאילו בכל רגע הוא עלול לקפוץ לה מהחזה. הנשימה שלה כמו נתקעת בתוך החזה, והפה שלה […]
מחשבותי התרוצצו לכל עבר. הנחתי שהיא ראתה את הריקוד שלי ושל איתן והגיעה להזכיר לי את שיחתינו במשרדי. אך כאשר היא התיישבה, סיקלה את רגליה אשר מצוידות בנעלי עקב שחורות […]
שלג קל יורד, והרחובות מכוסים בשכבה דקה של שלג שנאגר במהלך הלילה. הטמפרטורה נמוכה, אבל יחסית, נעים. אוולינה מצטנפת בתוך המעיל שלה, היא התגעגעה לצעוד ברחובות האלה בדרך אל בית […]
שימו לב קוראים יקרים! הפעם, בונוס של שני פרקים, אל תפספסו את פרק 15 שעולה מיד אחרי פרק 14. קריאה נעימה! _________________________________________________ מלצרית בלונדינית גבוהה, מפזזת בין השולחנות, מגישה משקאות, […]
עיניו נפערו כאשר איתן ראה אותי יוצאת מהחדר בביתה של לילי, לבושה בשמלת הסאטן ונעלי העקב בצבע פנינה שבקי במקצועיות יתרה בחרה למעני.לחיי האדימו מעט לאחר שהוא קם מהספה בסלון […]
"אחרי שנים שלא נפגשנו – אתה חזרת. הייתי כל כך מאושרת. שנים של תהיה וחיפוש, שאלות ללא תשובות. של לא אמון שבאמת הלכת. שבאמת עזבת אותי לנצח. אבל כשראיתי אותך […]
פרק 1- \"ביי אמא!\" אני קוראת לעבר אמא שלי בזמן שאני עולה על האוטובוס עם דמעות בעיניים וככה גם אמא שלי. \"אני אוהבת אותך תשמרי על עצמך\" היא קוראת לעברי […]
את ערב החג אוולינה בילתה בביתם של סבא וסבתא שלה. כמדי שנה בחג המולד, התאספה המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא שלה כדי לחגוג. בתור ילדה, אוולינה אהבה מאוד את חג […]
3 אריקה ההרגשה הזאת. כמו סם, ממכרת. אחרי הפעם הראשונה לא הצלחתי להפסיק. אני כאילו צופה בעצמי מהצד. חולמת. פה אני יכולה להיות מי שאני רוצה. מה שאני רוצה. אף […]
1 חמש שנים לאחר מכן אריקה "הכל בסדר אמא. למה את צריכה לדאוג לי כל כך?" עניתי לאמא שהתקשרה אלי בפעם המיליון היום בשביל לבדוק איך אני מרגישה לגבי המעבר […]
"את יכולה בבקשה לגרום להם להפסיק לקרוא לך ככה?" מתיו תמיד כועס שכל הבנים בכיתה שלי קוראים לי אר, הוא האח הקטן הכי דואג בעולם. לפעמים יותר מדי אבל ככה […]
אחרי שסיימנו לאכול התחיל לרדת גשם, טיפות שמנות פגעו בעוצמה בזגוגית החלון של בית הקפה. אדיסון תכננה להמשיך את הסיור, אבל בגלל מזג האוויר החלטנו לחכות שהגשם ייחלש ולחזור בחזרה […]
העיר בוסטון, נמצאת במרחק של ארבע שעות ויותר מניו יורק, וכדי להספיק לעקוף את כל הפקקים, סאן יוצא לדרך מוקדם יותר מהרגיל. השעה עכשיו שלוש אחר הצהריים וזה אומר שפחות […]
הבוקר מגיע במהירות. הוא מגיע הרבה יותר מהר ממה שסאן ציפה. הוא עוד מכורבל בתוך שמיכת הפוך שלו, מעוך לגמרי. הוא מותח את רגליו וידייו מתחת לשמיכה, לאט לאט מתחיל […]
אני מתיישבת על הספסל, נאנחת. אין לי כוח לעוד יום כזה. יום רגיל, שאני אהיה… לבד. אני מתרוממת ממנו, מתחילה ללכת לכיוון הכיתה. זה היום הראשון של כיתה יא', ועדיין, […]
עברה כמעט שנה. היו לנו התכתבויות פה ושם, לנועם ולי, שהתחילו מכלום והמשיכו לשיחות עומק ממש, גם בהודעות וגם בטלפונים. מצאתי את עצמי מתאהבת אט אט בבחור המלא רגש הזה, […]
את הימים האחרונים, סאן בילה כמה שיותר רחוק מאוולינה. אחרי הפגישה שלהם באותו הלילה, אחרי הדייט שלה, הוא הרגיש שמשהו השתנה ביניהם. הוא לא ידע להצביע מה בדיוק השתנה, הוא […]
הנסיעה ברכבת הייתה זריזה. במהלכה, אוולינה הביטה בנוסעים שעלו וירדו מהרכבת. היה לה נעים בתוך המעיל הענק שלה, ובתוך העולם הפרטי שלה עם המחשבות שלה והרגשות שלה. הבטן שלה התהפכה […]
