נכנסתי לבפנים וראיתי את שון יושב על הכיסא. "אני חושבת שאני אלך." הסתובבתי והתכוונתי ללכת. "דניאלה. שבי." נאנחתי וסגרתי את הדלת. התיישבתי על הכיסא שליד שון ושילבתי את יידי. "אני […]
"יש לך אומץ?" שאל אותי ראיין "לא" עניתי "אה באמת?" שאל והנהנתי, בטוחה שאני לא מתכוונת לעשות אף אחת מהמגלשות, אולי את המגלשות ילדים "את מצחיקה" אמר "את בטוחה שאין […]
עניתי לטלפון אחרי הפעם השמינית. בעודי יושבת ובוכה במקלחת שמעתי את הטלפון שלי מצלצל בחדר. זאת בטח אימא, אני לא מאמינה שהיא התקשרה אלי עכשיו, היא יודעת שאני לא במצב […]
"לא."אני אומרת בקול רם וכואב. "אני לא יכול יסמין." מוריס נאנק מלראות אותי כלכך נואשת לדעת מה עם המפקד. "עבר יותר משבוע!" אני צועקת, ההד במשדרו של המפקד נשמע. "זה […]
הוא באמת הצליח לזרוק אותי פעמיים באותו היום? אני זוכרת טוב את הבוקר שלי, הוא לא היה יפה במיוחד. דבר ראשון, הכרית שלי עוד לא הייתה יבשה מהלילה, והכלבה שלי […]
《הערה》: יש מישהי ששאלה עם יש לדניאלה הורים. יש לה אח גדול בן 23 ואבא. האבא הוא קולונל בצבא אז היא לא רואה אותו. מקווה שהכל מובן עכשיו???? ~ ~ […]
אותה הנקודה, אותה הנקודה המרה הזו, הנקודה הזו שלא מאפשרת לנו להמשיך הלאה, זו שתוקפת ומחלישה אותנו, זו שחוזרת שוב ושוב, זו שהופכת הכל לחסר משמעות בין רגע, לו יכלת […]
"היי חמודים" אומרת אמא של ריילי, "היי" אנחנו עונים "אתם הולכים לגלוש היום?" היא שואלת "לא, אני וריילי רצינו הפסקה קצת, אז אנחנו הולכים לפארק מים" סיפרתי והיא צחקקה "ריילי […]
(רציתי להסביר לגבי הפרק הקודם. השלב שפתחתי בו שעברו שבועיים לאחר מה שקרה, ושהביאו לה יועצים ופסיכולוגים- יש חיליים שאחרי שהם הורגים מישהו הם נהפכים לחולי נפש, והם בעצם לא […]
ספנסר מחפש אחריי הנעל שלו במשך 3 שעות. אני לא צוחקת. ואני? אני יושבת על הספה עם שמיכה נעימה וחטיפים סביבי. "איפה הנעל הארורה הזו?!" הוא מילמל לעצמו וצחקתי. "חיפשת […]
איש מסתורי: "רוצה לראות משהו שאולי יעזור לך להחליט או לבטוח בי לפחות" אופיר: "השמח אבל אני לא מבטיחה כלום" איש מסתורי: "סבבה אף אחד לא דורש ממך להחליט עכשיו" […]
המפקד יוצא במהירות מן האוהל שלו כשבידו המכשיר קשר, המסתננים רואים אותו ורצים לעברו, הוא בלי כלי הגנה ואני מכוונת כמו שהמפקד לימד אותי, לא חושבת על ההשלכות ויורה 4 […]
ולעלות על הגבעה, ולרדת, ולעלות, ולרדת, כמה זמן לא עשיתי את זה. \"צריכה עזרה?\" שאל מישהו עטוף מאוד שגלש על סנובורד מה יש לבנים פה? \"לא, אני מחכה לחבר שלי […]
נמאס לי לחפש אותו בכל אחד . מאז שהוא הלך את מחפשת מישהו שיהיה דומה לו דומה לו אבל גם טיפה שונה אחד שלא יעזוב אותך בשביל אחרת או בשביל […]
"ליבי חכי!" דין התחנן והלך בעקבות ליבי שברחה בריצה. פאק. מה קרה פה עכשיו. מה עשית הילי? מה עשית?! הלכתי והחלפתי מהר לבגדים הרטובים שלי. קיפלתי את חולצתו של דין […]
מייקל תופס ברגלי, הוא נצמד אלי ולאחר כמה שניות נאנח בעצבים. הוא מטה לאט הצידה את ראשו ומהנהן בשלילה. אני מסתכלת עליו, פתוחה וחשופה מתמיד. לבי מצתמק ממבוכה ואני מחסה […]
עשיתי הקדמה לפני כמה חודשים והחלטתי להפוך את זה לסיפור אז הנה לכם מקווה שתאהבו. דמויות: לינוי- שיער שטני גלי, עניים ירוקות, גוף רזה, גובה- 1.68, שפתים מלאות אדמדמות ועור […]
המבטים שלנו לא חולפים, הוא הגורם .. הוא גרם למשפחתי למות. המפקד ממשיך להסתכל עלי ומנסה לומר משהו שיתקן את המצב,, אך המחנק בגרונו עוצר אותו מלדבר. הנחל זורם בחוזקה […]
חלפו שלושה חודשים מאז דיברתי עם אמי בקשר למציאת המייל של חורחה, במשך הזמן הזה התקדמתי בטיפול עם הפסיכולוגית שלי ומצאתי מוסד שיקומי לשהות בו, עברתי טיפול מסיבי וקבוע במשך […]
יום שישי הגיע, ואיתו הטיסה חזרה לאל איי, חמש שעות רצופות של ציפייה והמתנה להגיע הביתה, ארזתי כל כך מעט בגדים, כי רוב הבגדים שלי היו חורפיים, כבר תכננתי לקנות […]
אני מחבקת את גופי, מרגישה כלכך חשופה בתוך התא הקטן, יושבת על הרצפה הקרה ונותנת לאיפור לכלכך את פניי. "תפתחי כבר." המפקד אומר, אני שומעת אותו כלכך קרוב, הוא יושב […]
"את באה היום לחזרה כן?" מיכל שאלה אותי באיום בסוף יום הלימודים. "אממ.." התחלתי לגמגם. "שום אממ! הילי את חייבת להגיע! זה הפרויקט שלך, הציון שלך, את חייבת לעבוד עליו" […]
יום ראשון בתחנה, מחכה להסעה של בית הספר בזמן שאני קופאת מקור, גשם סוער ומלא ילדים קטנים בתחנה השנייה עם מטריות. ״וואו״ אמרתי בהלם כשהבטתי בבתאל נכנסת לתחנה שכולה רטובה. […]
לאחר 20 דקות של נסיעה הגענו לתל אביב, לא חשבתי שבאוטו זה כלכך קרוב, בטח זה מאוד נוח. אנחנו נכנסים אל תל אביב, השעה 9 בערב והכל זורם, הכבישים מלאים […]
"תקשיבו לי, אני חושב שמצאתי דרך…" אמרתי בהתלהבות למייזי וחורחה בעוד אני יושב עם שניהם ואוכל ארוחת צהריים בביתו של מנואל שעדיין היה בעבודה, חורחה הביט בי בהתלהבות וניכר כי […]
בתקופה ההיא, גם דון ז'ואן לא היה מצליח להתחרות בי, הייתי חי וחייתי רק כדי להשיג את זו שהתאהבתי בה. הייתה מן תחושה כזו שאני אוהב אותה ואני ישיג אותה, […]
העיניים של המפקד מתרוממות אלי ומתסכלות עלי בפליאה, הוא לא יודע איפה לקבור את עצמו. ״איך אתה עושה את זה.״ העיניים שלי פקוחות למכתב שהוא רושם בשם אשתו, המפקד מזיז […]
התעוררתי ארבעים וחמש דקות לפני הזמן שקבעו שניפגש, כל השכבה. מהר התארגנתי והייתי מוכנה חמש דקות לפני הזמן, מזרזת את ריילי ויוצאת לדור. שתי דפיקות על הדלת וכבר פתחו, ראיתי […]
אחרי 12 פעמים רצופות שהיינו בחדר כושר\חדר עינויים של דין, החלטתי שסבלתי מספיק. "דין, הגעתי למסקנה" אמרתי מתנשפת בסיום האימון. "כולי אוזן" "אני רוצה שנחזור לאימוני ריצה" הוא צחק "תהיתי […]
העיניים שלי נפקחות, אני לרגע מסתכלת על החולצה המכופתרת החגיגית שלו, "אתה לא צריך ללכת לאירוע?" אני אומרת בשקט, מרימה את מבטי מהסתכלות על בגדיו החגיגיים "אל תדאגי יסמין." הוא […]
