הוא עמד שם בצד וחיכה לי. החיוך שלי התרחב כשראיתי את שיערו השחור המלא והפרוע, את החיוך המשועשע והעיניים הכחולות הנוצצות. כשהוא קרץ לי וסימן לי לבוא אליו, התפתיתי לרוץ […]
״בואו לפה״ טל סימנה לנו להתחבא מאחורי העץ וכך עשינו. אוי אלי. למה? היא עמדה מול מישהו, הוא היה גבוה ממנה וגדול ממנה כפול כמה וכמה, היא הייתה נראת מפוחדת […]
״עשר דקות בגבעה?״ שאלתי את עדיאל עם דמעות בעיניי. ״שתי דקות אני שם״ הוא אמר התיישבתי על הדשא , מחבקת את רגליי בחוזקה ובקרת את ראשי בתוך רגליי. אני לא […]
״את מה?״ שאלתי מגמגמת ״רצחתי מישהו אוקי?״ היא שאלה עצבנית ״אתן ידעתן מזה?״ שאלתי את טל וירין ״לא..״ טל אמרה מפוחדת ״אויש תרגעו״ אלי אמרה ״מה תרגעו? אני ישנה בחדר […]
-בוקר- ״קדימה לירי לקום!״ נועה צעקה והרביצה לי עם כרית ״חמש דקות״ אמרתי להן ״עכשיו!״ הן צעקו עלי שתיהן ״מה השעה בכלל?״ שאלתי אותן ״שמונה״ נועה ענתה ״מה שמונה? יום […]
"אני יודע," אמר לי צ'ארלי כששכב על מיטת הברזל בחדר הניתוח, שנייה לפני שהורדם, "שאני לא יוצא מפה." "לא…" לחשתי. הרגשתי כאב כזה שלא הרגשתי מעולם – והרגשתי הרבה כאב […]
"גם את קבלת מכתב מהבית חולים?" שאל צ'ארלי בשבוע השלישי לחופש, כשהיינו בספרייה. "כן, בדיקה חוזרת." אמרתי בביטול. "אן." הוא היה רציני, "אני משתין דם." הרמתי את עיניי אליו. "זה […]
שש פעמים בחופשה מצאתי את צ'ארלי עם החולצה השחורה של לקוסט ותיק על הגב, ישוב על הגדר בחזית הבניין כשאני יורדת, מכריז שהיום יוצאים לטיול. הוא אף פעם, למרות התחנונים […]
כל הבניינים בשכונה נראים אותו דבר וכל הדירות בנויות באותה צורה, ככה שלהיכנס לבית של צ'ארלי היה כמו להיכנס לבית שלי. מצד שני, בניגוד מוחלט לבית שלי, בבית של צ'ארלי […]
נכנסנו קודם לבית שלי. "גם אני גר בקומה שלישית." אמר צ'ארלי כשלחצתי על הכפתור במעלית. אני נכנסתי לבית ועמדתי לפני הדלת, צ'ארלי עמד מאחורי, כמו ילד קטן שנכנס לאולם אירועים […]
״שניכנס?״ הוא שאל, הנהנתי לו עם הראש ונכנסנו למכונית. ״אפשר לדעת לאן הולכים?״ שאלתי אותו בעודי מתיישבת. ״לא, שימי את זה על העיניים״ הוא אמר והושיט לי את הכיסוי עיניים. […]
"צ'ארלי," אמרתי לו בבוקר יום המחרת, אחרי שסיימנו לדבר על כל הדברים הרגילים כמו האוכל, מזג האוויר, הרופא עם הפלולה וכאלה. "מחר היום האחרון." הייתי דיי מבועתת כשאמרתי לו את […]
סוף סוף יום שישי הגיע, כל כך חיכיתי כבר. התגעגעתי לנתי ולחברים, אי אפשר לשכוח פשוט הכל מאחורה. ואני שמחה שלא שכחתי, נדיר לדעתי רצה לשכוח, הוא כל כך התחבר […]
"מה שעשית עכשיו היה לקחת על עצמך אשמה טיפשית ולייסר את עצמך במשך כל הבוקר בלי שום סיבה נראית לעין. אני פגשתי אותך בבית חולים, במחלקה אונקולוגית (סרטן) וידעתי לפי […]
(צפוי מאוד….) "צ'ארלי!" לחשתי. הוא שמע את לחישתי מבעד למוזיקה הרמה, הסתובב במהירות והמנגינה נפסקה באחת. בלי מילים הסתובבתי לחדר שלי ובלי מילים הוא עקב אחרי. בלי מילים טיפסתי על […]
אחרי שכל הרופאים שהתגודדו סביבי התפזרו, נכנס צ'ארלי. "אז כמה זמן נשאר לך לחיות?" שאל בבדיחות. "חצי שעה, לשמחתך." עניתי בצחוק. "אז מה הם אמרו לך?" הוא הרצין ושאל. "אני […]
האישה הזאת כל – כך דומה לצ'ארלי, אין מקום לטעויות. "אמא שלך…" לחשתי בהפוגה שעשה, אבל הוא המשיך לנשק, גם כשהיא נעצרה לידינו. נראה שהנוכחות של אמא שלו לא השפיעה […]
"אז תגידי, למה לא סיפרת להם עליי? למה לא סיפרתי להם שאת חולה?" שאל צ'ארלי. פתחתי את פי לענות לו אבל הוא שם לב ואמר: "לא, חכי, בואי נעבור לספות […]
נכנסתי לחדר והבנות לא היו שם,רק עדיאל היה שם, ישב על אחד הכסאות. ״פלאפון אלי״ אמרתי לעדיאל. ״מה בוער?״ הוא שאל ״פשוט תביא״ אמרתי לו הוא הוציא את הפלאפון מהכיס […]
״היי..״ אמרתי בעודי נכנסת לחדר החדש שלי לחודשים הבאים. ״שלום״ אמרו שלוש בנות ״בואי תכירי״ אמרה אחת מהן ״אני אלי ואלו טל וירין״ אלי אמרה ״בואי נעזור לך לסדר את […]
״כנסו לאוטו עכשיו!״ אבא עצק עלינו ״אבל למה?! מה עשינו שאתם זורקים אותנו שם?״ נדיר שאל ״אתה נעצרת פעם שלישית!״ אמא ענתה ״אז מה? זה לא היה רק אני״ נדיר […]
יום הלימודים היה קצר, וקל. לא הסתבכתי, ואפילו שובחתי על ידי המורה וכמה ילדים. כנראה שלימודים היה הצד החזק שלי. "את רוצה להפגש היום? אני אעשה לך סיור בשכונה, אתן […]
טוב, אז אחרי שכבר עצבתי את עצמי ואת האישיות שלי, ויש לי צלתחה וחדר, וסגנונות לבוש, ותחומי עניין,אז אני יכולה להתחיל מחדש. ~בוקר ~ קמתי, בזמן, לא רציתי לאחר ליום […]
התקדמנו לכיוון המיניבוסים ונסענו הביתה. נכנסתי הביתה שמתי האייפון בטעינה ונכנסתי למקלחת, התחלתי לחשוב לעצמי על כל מה שקרה, לין חברה מדהימה, אני לא מאמינה שהיא וויתרה על מישהו שהיא […]
"אני הראשון שלך?" שאל צ'ארלי אחר כך. "וואוו, אני, אני לא מוכנה…" נרתעתי. "לא, לא כזה ראשון…" צחק צ'ארלי, "החבר הראשון." הסביר, ואני נרגעתי. "כן," אמרתי, "ואני הראשונה שלך?" "לא." […]
~פרק 2~ ניגבתי את דמעותי ונכנסתי לכיתה ראיתי את דניאל ודמות מוכרת לידו.. ״אז זאת החברה שלך…אה? ״ אמרתי בזלזול קמתי והלכתי לשירותים הסתכלתי במראה והאיפור שלי היה מרוח על […]
~פרק 1~ (ללא הקדמה ) בעודי עוברת במסדרון ביום הראשון ללימודים רואה אני את הלוקר החדש שלי עם פרטיי בפתק מודבק : שם: אשלי פיטרסון מספר לוקר: 101 כיתה: ט […]
התעוררתי באמצע הלילה למשמע מוזיקה חלשה. זו הייתה מנגינה עצובה, מינורית כזאת, שגרמה לי להתחיל לחשוב מחשבות דיכאוניות על החיים בכלל ועל החיים שלי בפרט. נראה שאף אחד לא שם […]
צפינו באיזו קומדיה ששידרו במסדרון. גיליתי שלבחור הזה קוראים צ'ארלי. בסוף הסרט, כולם התפזרו, נשארנו אני והוא, ישובים על כיסאות גלגלים זה לצד זה. "תספרי לי את הפאדיחה הכי גדולה […]
"נו, אז איך קוראים לו?" זו הייתה השיחה הראשונה עם החברה הכי טובה שלי, ג'סי, ביום הראשון לכיתה י'. "איך קוראים למי?" שאלתי, לא הבנתי על מי היא מדברת. "לחבר […]
