עלמה והאביר על הסוס הלבן מאוד רצו לבלות בסופשבוע ביחד בחוף הקשתות באשדוד אך מצב המלחמה שקיים לא נותן להם את האפשרות שהם יפגשו. היא אכלה ארוחת בוקר ב11:00 שכללה:סלט […]
המלחמה המטורפת שנמשכת ללא הפסקה חדרה לכל חלקי גופה ביום שבת ב7.10.2023,אזעקות החלו והמשיכו בלי הפסקה,היא רצה למקלט בסביבות 13:00 אך האביר על הסוס הלבן שלה היה חסר לה. הדמות […]
"אני אומרת לכם!" עמית הניפה את ידיה באוויר בדיוק כשסאלי הגיע אל השולחן שלהם. מאי גלגלה את עיניה לכיוון עמית הבת. "סאלי, את חייבת להאמין לי!" עמית פנתה לסאלי שהתיישבה […]
"כן… אני…" ירין אמר וכעס על החולשה שלו. הוא זעם על הגרסא של עצמו שמוחו תמיד מצייר. הגרסא הזו נראתה כל כך מושלמת שירין קינא שזה לא באמת הוא. "ירין," […]
סאלי הסתכלה על עמית מזווית עינה. כשהוא פנה אליה קודם, הייתה לה הרגשה שהוא רוצה לדבר על הדיון שהתפתח מקודם, אך במקום זה הוא שאל אותה שאלה אחרת. היא תהתה […]
אביעד היה הראשון שנכנס לכיתה, ואחריו עמית הבן. אז ירין נכנס גם הוא לכיתה ביחד עם מאי. "תתיישבו בבקשה במקומות שלכם." המורה ללשון אמרה לנכנסים. סאלי וטוהר נכנסו לכיתה גם […]
ירין שמע את אראל מצחקק כשנכנס אל הכיתה. "ניצחתי אותך." הוא אמר לסאלי. "כנראה רימית איכשהו." סאלי אמרה לו וגירדה את ראשה. "אני חושב שאת פשוט גרועה במשחק." אראל אמר […]
"ניצחתי," סאלי אמרה לו. "איך…" ירין אמר. "שוב פעם." סאלי אמרה בחיוך ערמומי וציירה לוח איקס עיגול פעם נוספת. סאלי עשתה את המהלך הראשון וציירה עיגול באחד התאים של הלוח. […]
גם היום ירד גשם. חלונה כוסה לחלוטין באדי קור, ולמרות הקור שחדר לחדרה היא התעצלה לקום ולסגור את חלונה עד הסוף. היא התהפכה על מיטתה והתגלגלה כמה פעמים עד שנפלה […]
אני מתהפך במיטה ביני לבין עצמי במשך שעות, ולא מצליח להירדם. הראש שלי מתפוצץ כואבת לי הבטן והעיניים שלי שורפות מבכי ועייפות מפאת חוסר בשינה. התמונות מההלוואיה לא עוזבות אותי. […]
"…!" צעקתי את שמה בכל כוחי, בגרון ניחר, בנשימתי האחרונה. עיניה נפערו בהפתעה, לסתה נשמטת. היא הביטה בי בפחד שהחדיר לתוכי דממה קפואה כמו אבק כוכבים. ראשה נע בעדינות לצדדים, […]
הכוכב, כאילו שמע אותי, זהר לפתע באור תכול בוהק, מעוור אותי וגורם לי לצעוק בכאב ולכסות את עיני. בעודי מסיר בחשש את ידי מעיני, ממצמץ ונאבק להבין מה אני רואה, […]
הכל אבוד. הכל עלה בלהבות סביבי ובקרוב יגיע גם תורי. אבל לא אכפת לי. הכוכב, המשאלה שלה, המשאלה שלי – מתה. ושוב לא יכולתי לעשות שום דבר כדי לעצור את […]
רגלי בערו כשצנחתי לבסוף למרגלות הגבעה, חזי עולה ויורד כמו קיבל חיים משלו. נשאתי את מבטי לראש הגבעה – ועמוד האור שוב הבהב, כמעט וכבה. "בחיים לא!", סיננתי וקמתי על […]
חיים, אהוב יקר, זה המכתב השני שאני כותבת לך מאז שנפרדנו לעד. אני יודעת שלא תענה גם הפעם. אני גם יודעת שאתה לא אשם. מאז שהלכת ממני, אני רואה איך […]
אז אני אמא ובן בן נחתנו בארץ עם מלא פחדים וחששות. אני בעיקר חוששת. אבל אמא שלי פחות, כי היא בטוחה שאבא חי ומסתתר איפשהו ושהיא חייבת למצוא אותו.היא גם […]
ליה בן זקן נערה בת 17.5 מעפולה שנאלצת לעזוב עם משפחתה את הארץ. לניו יורק. עם אמה עדי, ואחיה בן שקטן ממנה בשנה, ואביה שלומי. הם עוזבים בלי להגיד דבר […]
כשהסתיים יום עבודה לפני כניסת חג הפסח,היא ישבה עם שותפים ממקום העבודה שלה בחוף הקשתות באשדוד,הם הזמינו לארוחת ערב ב17:45:חינקלי,קציצות,תה ירוק וסופלה שוקולד. הם דיברו על המנהלים,תוכניות שהם מתכננים לעשות:חופשה […]
מטרת הסיפור:לספר רגשות מעורבים שעוברים על מישהי שאני מכירה אותה,מוקדש לכל הנשים שעוברות מצב דומה. יש גברים שהיא עובדת איתם באותה העבודה,אחד מהם עזב ועוד בחור נוסף שהקרבה שהיא מרגישה […]
לא יכולתי לזוז. לא יכולתי לנשום. כבר היה מאוחר מדי לעצום את עיניי. זיעה קרה זחלה במורד גבי כמו נחש ארסי. מולי השתרע בית קברות. לא – עולם קברות; הגדר […]
"לא נכון! אבל רק התחלנו. אני לא רוצה לוותר עכשיו". ידי נקפצו לאגרופים, וסבלתי בדממה את מבטו המצמית, נחוש להוכיח לו. "האמנם? תראה, חוששני שזה בלתי אפשרי. כשחלום מת..להחיות אותו..אף […]
קול פכפוך העיר אותי ממחשבותי. ניגבתי את עיני האדומות והסתובבתי לאחור: שם היא עמדה, מתקרבת אלי בלאט, נישאת על הגלים סירת נייר. שפשפתי את עיני, לא מאמין – אך הסירה […]
מי אני? היא השאירה אותי בלי מילים, פי נפתח ונסגר לשווא, הגלים רועמים באזני. מי אני? "קוראים לי כרמל..", "נו, אתה לא רציני! אתה יודע למה התכוונתי. מי אתה באמת?", […]
הקדמה: זה היה בלב דמשק .השעה היית כמעט אחרהצ כבר . לבשתי את החטלצת טריקו שלי מזארה גינס שחור צמוד ומעל מעיל שחור . מעל ראשי חבשתי כובע תיירים ומשקפיים […]
"דניאל! הו, דניאל, זה באמת אתה?", קראה אלי שוזרת החלומות, רצה אלי במים הרדודים, צמתה החומה מתנפנפת, שמלתה הלבנה הקרועה רטובה כולה. פתחתי אליה את ידי, מדשדש לקראתה, מתנשם. היא […]
הרמתי את מבטי ממסך המחשב, כורה את אוזני לשמוע את משאלתה. צב חימר הביט בי בחיוך קל והשועל הסגול המשיך לשאת את מבטו למזרח, מתריס בפני הנחש הירוק המביט תמיד […]
האל עצם את עיניו, חיוך דק נמתח בפיו. מלאכיו המשיכו לפנות אליו בשאלות, מטרידים אותו כהרגלם בדברים של מה בכך, בסבל חולף ובאושר נעלם – דברים שהלוגוס יטפל בהם בעצמו. […]
אני עומד בחלון, סקרן לראות אם היא נראית כמו בתמונות. עוד כמה רגעים היא מגיעה. אני רואה אותה מתקרבת מרחוק בחושך. הצללית הראשונה לא נראית מבטיחה אבל אני מנסה להשאר […]
היא עדיין עמדה שם, שערה הארוך מתנופף קלות עם הרוח, שפתיה היפות חתומות ומבטה חד וכאוב. לדין היה נדמה שהיא תישאר שם לנצח, כאילו הנוף לא יהיה מושלם בלי דמותה […]
נגה התכופפה, רוכנת על ברכיה, כפות ידיה מחפשות במים הקרים. חושך היה סביבה, מואר בלובן החיוור של הכוכבים. בעוד היא מביטה בהם ושוקעת במחשבות, הם החלו ליפול – כפי שידעה […]
