היא רצה, היא כבר חסרת נשימה, קירות מקיפים אותה מכל צדדיה, הם עדיין רודפים אחריה. לא הייתה לה ברירה, היא התחבאה בין הצללים, חיכתה להיזדמנות שלה לברוח. נשימותיה היו כבדות […]
'יום אחד תהיה מי שאתה באמת. חוכמה היא איננה גֶדוּלָה לאלו הלומדים אותה, אלא לאלו הרוכשים אותה. ימים הבאים באמצע סופות ומביאים עימם הזדמנויות הם אינם בלתי מושגים. חלומות ורצונות.. […]
הבר שקט הלילה. לא שזהו לילה שונה מהרגיל, סתם לילה כזה שקט. הברמנית המשועממת מסדרת קצת את המשקאות החריפים, מסתכלת על האנשים שיושבים סביב שולחנות עגולים ושותים, מנקה את הכוסות […]
זה היה עוד יום רגיל. צלילי השעון המעורר העירו את ליאה ללא רצונה. היא ניסתה להמשיך לישון,אך צלילי השעון החזקים והרועמים נשמעו באוזנה, והיא לא הצליחה שלא לקום ולכבותם. היא […]
'היא מטיילת דרך עינייה שלה בגופה שלה, היא לא יכולה לראות את היופי הנסתר. היא חושבת שהצלקות שלה הן אלה שמרחיקות ממנה כל יצור חי, אבל היא לא מבינה שהיא […]
היו לי חלומות ורצונות, זאת אומרת עדיין יש לי. ויש ימים, ימים כאלה בהירים שפתאום אני זורחת ואני מרגישה שיש אור, יש אור בקצה המנהרה. שלא הכל חשוך ואז אני […]
העננים אפורים, נושאים עימם מלחמות ומחלות. האנשים רצים, מחפשים מחסה מפני הקור, מפני השיגעון. ורק אני, עומד ומחכה. מחכה לטוב, מחכה לאור- לאור בקצה המנהרה. השמיים כחולים, נושאים עימם זיכרונות […]
בס"ד ~נועה~ קמתי בבוקר וראיתי את נטלי. "הייוש! גווד מורנינג סיס מה ניש?" המטרתי עליה גל של שאלות, היא הסתכלה כאילו מה? חחח אוהבת תתגובה הזו. "איך היה הדייט אתמול […]
איפה כל אותם האנשים? שהבטיחו לי הבטחות גדולות מהחיים איפה כל אותם האנשים? שסיפרו לי סיפורים שמכרו לי שקרים? איפה כל אותם גיבורים? מהצל של עצמם הם בורחים. איפה האנשים […]
סוקרטס פעם אמר \\\"החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום.\\\" במשפט כל כך קטן יש כל כך הרבה אמת ותמימות. ככל שאתה בתוך עצמך לא יודע כלום כך […]
דן פושט את חולצתו במהירות ונשמתי נעתקת, הוא יפה ומושך כל כך. מבלי להגיד מילה מיותרת אני מורידה את מכנסיי וכך גם הוא. דן מביט בי בריכוז כשאני משליכה את […]
in storm of the night in freedom of wrong i been going a long way , i think i was gone . as i try to make things alright. god […]
כל כך הרבה שעות העיניים שלי פתוחות. הקווים האדומים מסביב לאישון נראים כמו צלקות. שומע מלא קולות המחשבות שלי צורחות בראשי . אם לא היה כל כך חשוך הייתי בטוח […]
i hear many voices… yeah definition of lonely…. i hear so many voices… yeah the part of sadness… sleep feels like blind there is rope hanging near my closet and […]
not so long after i'm gone. she will be wearing a white dress . no longer a hot mess . more like a normal trash . she will be in […]
פרק 1: גופה התמלא בזיעה נוטפת..ראשה מעט הסתחרר. היא נעצרה, ידיה נשענות בכבדות על הברך שלה. "קדימה את יכולה" דירבנו אותה להמשיך. היא לקחה נשימה עמוקה..הרגישה את האוויר הקר חודר […]
אמא, אני זוכר את מה שאמרת לי. תמיד לפני שיום העצמאות מגיע, לפני שמתחילים בחגיגות, אמרת לי את המשפטים הבאים. ובקשת שאני לא אשכח זאת בחיים. היום, כשאני נשארתי עם […]
"אני מרגישה נורא, אני כבר לא ידעתי פשוט למי לפנות." אמרתי בקול מייבב לפסיכולוג החדש שלי, תומר, בעל המבט המהפנט משרה התקווה. הרגשתי שאפשר לסמוך עליו, פעם ראשונה שהצלחתי לסמוך […]
היי אלון, מה שלומך? אני כותבת לך כבר שנה רביעית ברציפות. זוכר שאמרתי לי, שאתה אף פעם לא מסנן בנות בטלפון? אז אמנם אני לא מתקשרת אלייך, אבל גם במכתבים […]
משפחה נורמטיבית, מעמד הביניים, שכונת קריית יובל בירושלים. יעל ומאור התחתנו לפני עשר שנים והצליחו להביא אל העולם רק ילד אחד בינתיים, הילד בן חמש ושמו יונתן. מאור בן שלושים, […]
.אני לוקחת חוטי ריקמה ואורגת מהם סיפורים מוסיפה קצת צבע ורוקמת אגדות.. עם המחט אני מחברת את חוט המחשבה . כמו חרוזים אני משחילה את המילים.. ושוזרת מהם משפטים.. משפטים.. […]
השעה הייתה 2 הארי כבר הלך בשעה 1 לא יכולה להגיד ששמחתי שהלך,אך גם לא התאכזבתי.. הגעתי לאוטו שלי,לפתע זוג ידיים תפסו אותי,אני כל כך מבוהלת, מה אני עושה ? […]
ראיתי אותך עם חברות. מבטינו נפגשנו בהתחלה ומיד השפלת את מבטך. צבע אדום חזק עלה בלחייך. דבר שגרם לי להתאהב באופן מיידי. ידעתי שעכשיו את תהיי איתי. לא התביישתי ניגשתי […]
היום אני באה ממקום של הסתכלות אחורה, של גאווה עצמית. פעם, לא יכולתי לכתוב על משהו מלבד כאב. כל דבר שכתבתי נקשר בצורה כזו או אחרת לכאב העצום שהיה בי. […]
אותיות לזריעה בערוגת הגינה- יום אחד קיבלתי החלטה- אני רוצה שתהיה לי גינה, ולא סתם גינה ,אלה גינת מילים, לקחתי סל , שמתי בו מכל האותיות יצאתי לשטח להכין הערוגות, […]
פרק 3 – החתולה: שירה התעוררה קשורה לכיסא, היא לא הבינה איפה היא נמצאת או מה קרה לה, היא רק ידעה שמשהו לא טוב קרה ושבן בדיוק כמוה, נמצא בסכנה. […]
פרק 2 – נעדר: ביום למחרת: אודי נכנס בשער בית הספר וראה למולו את גל וחברתה משוחחות ביניהן. "אני כל כך שמחה שהצטרפת לבית הספר, סוף סוף יהיה לי מישהו […]
פרק 1 – חוצפה: "בעזרת מכונת הזמן שבניתי הכל אפשרי, הרשו לי להדגים לכם: רוברט, תועיל בטובך להיכנס לתוך המכונה?" אמרה ציפי. "אני לא יודע, זה בטיחותי?" שאל רוברט. "כמובן, […]
אני רוצה להקדיש את הסיפור הזה לחבר שלי G (שמו באתר). אני אוהבת אותך♥ שנים רבות עברו מאז בריאת העולם, מאז העולם השתנה לגמרי, הטכנולוגיה נכנסה לחיים, אנשים התחלפו, ההנהגה […]
