אוהב. לא אוהב. אוהב. לא אוהב. עלי הכותרת נופלים על גבי האדמה הקרה כשהם מלטפים את רגליי העירומות. עת שחרצו את דיני, ליטופם פסק והחלו מכות טיפות המים הכבדות מן […]
אני יודע שאת רוצה שזה ייגמר, שאת לא יכולה לסבול את יותר. אני רואה את הלב שלך, הלב הטוב שלך, עכשיו הוא מלא שינאה, כל האהבה שהייתה שם נעלמה, עכשיו […]
אז כן, ביקשת סליחה.. ואני? לא מבינה אנשים שמבקשים סליחה. מה זה סליחה? לפעמים אנשים פוגעים בי ואני חושבת לעצמי ״הלוואי שיבואו לבקש סליחה, מגיע לי את הסליחה הזאת״ אבל […]
את המסבאה של גלעדי, מקום ששימש בתקופת קום המדינה כתחנת משטרה בריטית, פוקדים בקביעות, בכל שישי בערב, אנשים מסוגים שונים. בוריס אמליאנקו, סבל במקצועו שכחישותו ניכרת בו גם כאשר הוא […]
הייתי פה בעבר. דרך סיפורי מתח הנמצאים על מדף הספרים המאובק שבחדרי, דרך שמועות העוברות מפה לאוזן בין ילדי השכונה, דרך הדמיון שרץ פרוע בתמונות חפוזות כמהירות האור, ועדיין, אף-פעם […]
אם אתה מתעורר בבוקר ליום קיצי וחמים כשלצדך בת זוגתך היפייפיה שמפתה אותך לכדי התעלסות חסרת מעצורים – אמנם קבועה כבכל בוקר – שבסופה היא נושקת לך עם שפתיה הרכות, […]
את שוכבת לידו במיטה. הוא כהרגלו שרוע בשלווה על הבטן, מכוסה בשמיכה נפרדת, ואמצע הלילה עכשיו אז למה את בכלל ערה? את שוכבת לידו במיטה, והוא שלך ואת שלו וכמה […]
רובי היה איש שמן. שמן בן 25. הוא שקל 130 ק"ג. גובהו היה 1.87 ומשקלו האידיאלי היה אמור להיות 84 ק"ג. הוא גם היה איש טוב, בר-דעת ובעל מודעות עצמית […]
"מאפס למאה בחמש שניות" אמר לו המוכר במגרש החנייה. אין סיכוי חשב עומר וביטל את את דבריו של המוכר בהינף יד. "אני אומר לך, בשיא הרצינות. אפס למאה בחמש שניות. […]
פנס התאורה בפינת בית הקפה הקטן הבהב ללא הפסקה והאור המרצד משך את תשומת ליבו. בעיניים חלולות ובהבעה קפואה וריקה מתוכן הוא הביט בפנס והרהר עמוק אל תוך מחשבותיו. היא […]
כביש 77 הריק פרוש מולי, שישי אחר הצהריים, הרכב חדש, הרגל על הגז ואילולא הצפצוף המעיק של המובילאיי הייתי לרגע חושבת שמדובר ברגע פרברי מסרט. גלגלצ מנעים את האוזן והמזגן […]
הטיסה חזרה לארץ התעכבה, ובמקום לצאת ב2:00 יצאנו ב7:00. כל כיסאות שדה התעופה תפוסים על ידי אנשים שמנסים לישון. אני וידיד שלי ניסינו להעביר את הלילה, בשדה התעופה, עייפים ונואשים […]
בערב אחד כאשר השקיעה החלה…. איש אחד נסעה ברכבו הביתה, לפתע האיש איבד את דרכו הביתה… הוא ניסה להדליק את תוכנת הניווט איך לא הצליח.השעה היית מאוחרת והאיש הרגיש שהוא […]
פרח. פרח אחד, פרח סבא, עומד לו בשדה. פרח אחד, עומד בגאווה. פרח אחד, כעור עומד עם גב זקוף. פרח אחד, לועגים לו לפרח, הרי הוא אינו יפה. פרח אחד, […]
את הקירות, רואה בעיניים אדומות, רטובות, מתות, קרות טיפות זולגות, עד הצוואר יורדות, מעט מלוחות חלקן מהירות, חלקן איטיות, מה שבטוח הן אמיתיות העיניים פקוחות, שקועות, באיזה עומק של אוקיינוס… […]
יש דבר אחד, דבר שאני באמת לא מבינה, למה אומרים שאהבה היא דבר טוב אם היא יכולה להכאיב?.. אהבה במקרה שלי הייתה חד צדדית, כואבת, מאכזבת. תמיד חשבתי שזה כמו […]
כמו שנעליים נועדו להליכה, ככה החיים שלך נועדו בשביל שתחיה אותם. למה לחכות לגיל 70 ואז להתחרט על כל הדברים שלא הספקת? למה לא להגיע לגיל 70 ולהתבאס מזה שהקעקוע […]
לאחר המתנה של שעה קראו בשמו והוא נכנס לחדר. שם, מאחורי שולחן כתיבה שמסמכים היו פזורים לאורכו, ישב קצין צבאי עם לחיים קפואות ומבט קודר, שהצביע לעבר כורסת בד ישנה […]
אני לא אוהבת לצעוק את שמי בכיתה אני לא אוהבת לשאול שאלות בקול, אני לא צועקת בקולי קולות את התשובות בכיתה, ולא מספרת בדיחות מול כולם. אני לא אחת שמדברת […]
שוב זו אני, זאת שנמצאת תמיד בקצה על סף נפילה, על סף אובדן. שוב זו אני, זאת שבשבילה לנשום נראה כמו מוות איטי זאת שנמצאת תמיד בקצה בקצה החיים, בין […]
הבר שקט הלילה. לא שזהו לילה שונה מהרגיל, סתם לילה כזה שקט. הברמנית המשועממת מסדרת קצת את המשקאות החריפים, מסתכלת על האנשים שיושבים סביב שולחנות עגולים ושותים, מנקה את הכוסות […]
הן באות לפעמיים, מחליפות ביניהן מבטים ואז משתנים, כמו צבעים כמו יום ולילה; הן באות והולכות הולכות ובאות. הן באות כשהיום מתחיל וכשהיום נגמר, ובין לבין- הן נחות כמו השלג […]
She's just a girl, with a lot on her mind Who wants to be loved And no longer hide A girl with emotions A girl who can feel What you […]
מראות מראות , מה הן לי מול העיניים שמות? השתקפות סתמית ותמימה או סיוט בלהות ? כל מפגש עם אותה הדמות במראה הוא חוויה שלפעמים רעה כי מה היא אמורה […]
היא צועדת בין פנסי הרחוב, ראשה מורם מעלה וגופה צונח פעמיים, בעת שהפנסים ממצמצים היא כבר הספיקה ליפול. היה זה חושך אימים, ובסוף הדרך פנס זוהר, היא הורגלה לחושך לכן […]
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". מלמלתי ללא הפסק. חושך מצרים. אי אפשר לראות דבר. שוכבים קפואים על החול. שותקים. בגאווה ובשנאה אוחזים רובה גדול. לא רוצים לחוות עוד שכול. "שְׁמַע […]
אני לא אשכח את המבט שהיא דפקה בי באותו הרגע. "אתה דפוק תגיד לי?!" היא שאלה אותי, כשהפרצוף שלה האדים והאוזניים שלה החלו להוציא עשן. "מה כבר עשיתי?" עניתי לה. […]
בס״ד ״מה זו אָלֶף?״ עיניי חדרו לשבריר רגע את אלו של בן שנתיים ומחצה. היושב למולי. עינים גדולות. פקוחות וסקרניות. הן גמלו לי במבט מלא תום ילדותי, כשואלות: ״מאין לנו […]
לרוב, כשהלך ברחוב, היה מתקשה לזהות אנשים שעמדו בפתחי החנויות. זה לא שהייתה לו בעיית ראיה או משהו. הוא חשב כך בהתחלה. ואז הלך לרופא העיניים, וזה שלל את הממצאים. […]
רעש דלת הבית שנפרצה נשמע עד למרתף. אתל ידעה מה פירוש הדבר, הגברים נכנסו והוריה יצטרכו להתמודד מולם. היא רצתה לצאת, לעזור. אבל כיצד ילדה קטנה בת שש תוכל לעזור […]
