סיפורים על סיפורים קצרים

מוות

הרבה אנשים מפחדים מהמוות. וגם אני, כשהייתי קטנה פחדתי מהמוות. פחדתי מייסורים, פחדתי מלהרגיש חלשה בעולם של חזקים, פחדתי מסוף סוף לגלות מה יש אחרי המוות. פחדתי לאבד את כל […]

סבא

אנחנו נוסעות במכונית. נהיגה מבוהלת היא הסוג הכי גרוע של נהיגה. אני לא יודעת למה אמא שלי מבוהלת. אנחנו עוברות אנשים, מכוניות, אופנועים. אנחנו ממהרות לאנשהו, ואני לא יודעת לאן. […]

הדייג

הוא היה דייג. דייג פשוט שנקלע לאי בודד בעקבות סערה שהתרחשה עמוק בלב ים. הוא לא ידע למה זה קרה דווקא לו, הרי הוא תמיד הסתפק במועט ואף פעם לר […]

חוקי החיים (או: כמה טוב להיות אטום)

כמה טוב להיות אטום, כשאין על איש לקבוע את קוי המתאר של ההתנהגות. כמו גם שלא יהיה עלינו להיות כפופים לחוק מסוים- אנו ננוע לפי רצוננו, לפי תשוקתנו, ללא צורך […]

כואב לי…

אני עומדת מולך מנסה לספר לך מנסה לדבר איתך מנסה להביע את רגשותיי מנסה להראות לך את האמת אתה מתעלם לא מתייחס לא מביע דבר לא אכפת לך לא מחייך […]

בפעם הראשונה שראיתי אותך

בפעם הראשונה שראיתי אותך היית יפה ועדין וחזק והכל באותו זמן. בפעם הראשונה שראיתי חשבתי שאני שקופה כמו הרוח ואתה יפה וחזק כמו האלים, שאתה השלמות בהתגלמותה. והיו לך עניים […]

סיפור עצוב בלי שם.

ישבתי על החוף, נהנית מקרניה האחרונות של השקיעה. חיכיתי לאמא שלי שתבוא. אני יודעת שהיא תבוא. אני בטוחה שזה יקרה. הרי היא שלחה לי מייל על זה! זה חייב להיות […]

זמן

בס"ד הוא תמיד דוהר קדימה, טס. הוא לא מתחשב, הוא החכם מהכול, כי הוא יודע הכול, כי הוא גילה הכול. הוא הרעל הקטלני ביותר. התרופה הטובה ביותר. הוא פסק הדין. […]

ישותם של יסודות הטבע

היא עצמה את עיניה. רק לרגע, והרגע עבר. כל החלומות, כל הסיוטים, גוררים אותה מרגליה. אוחזים בלפיתת ברזל את קרסוליה וגוררים אותה במצעד של בושה. שוב, היא עוצמת את עיניה […]

על גאווה וצבעים אחרים

היה זה יום הגאווה הישראלי, ואני תפסתי את האוטובוס האחרון של יום שישי. האוטובוס היה עמוס בכל המינים והעדפותיהם. כשפילסתי את דרכי בין זוג הומואים מקושטים בדגלים צבעוניים, שפלירטטו זה […]

כרגיל, היא נפגעה ממנו

"תתרחק" היא מסננת אליו אפילו מבלי להרים את מבטה, הראש שלה תמון בברכיה והיא עדיין יודעת שהוא שם. "אני לא רוצה לפגוע בך" הוא מתחנן, מבקש שתסלח לו. "אז למה […]

תמונה ישנה/ זיכרון אחרון

שנייה לפני שאני נופלת, תמונה ישנה, של ילדה עם חיוך, ושרביט קסמים נוצץ, וכתר צהוב, במסגרת כחולה, עם וו לתלייה, מתוך הארון מחליקה, ומביטה בי, כשאני נוגעת ברצפה.

זה לא משנה…

למה הוא פוגע בי? למה אני פוגעת בו? ולמה היא תמיד נדחפת? זה כבר לא משנה, הוא שלה עכשיו, והוא לא יחזור, למרות שזה מציק לי. כמו שהוא אמר, "על […]

ישנה

את נוגעת בי ושוב אני מרגיש כאילו אני נופל לתהום… רק העיניים שלך גורמות לי למעוד, אז מגעך יכול להמית אותי ברגע… והשיער שלך, שמלטף את עורי כשאת נשענת עליי, […]

יום אחד

אז אולי יום אחד, יקרה משהו בלתי רגיל. יתהפך העולם והכל יחזור לקודמו. אנשים ישובו למהות האמיתית שלהם, לחכמה שבהם, למעשים הטובים. הקנאה תיעצר, השנאה תיעלם, והעצב כלא היה. אז […]

כוכבים

בעבר הרחוק היו כוכבים לא כוכבים כמו של העתיד שלנו שרק זרועים בשמים אלא כוכבים לבנים שזרחו בעוצמה מאירים את שמי הלילה השחורים היו אגדות נלחשו עוברות ברוח הלילה הקר […]

נער הבועה

אתה יודע למה יש בקושי מבוגרים עם מוגבליות ? שאל אותי כפיר.לאיפה נעלמים הילדים האלה?ולי אין מושג אני רק רוצה שיחזיר לי את הכדור ונוכל להמשיך לשחק כדורסל אחד על […]

אני רק בנאדם.

לפעמיים העולם שוכח שאני רק בנאדם. אני צוחק, ולפעמיים גם בוכה יש בחיי רגעים שמחים ומאושרים אך גם דברים כואבים ועצובים. לפעמיים אני מצליח ולפעמיים נכשל. טועה. מועד. אני לומד […]

אשמת הכוכבים-שנה אחרי

ההרגשה הזו, של הסחף שמעיף אותי למעלה ליוותה אותי במשך זמן מה לאורך מנהרה אפלה. הנסיעה הרגישה לי נעימה, מרגיעה. לפתע נגלה לי פס אור שהתחזק ככל שהתקדמתי עם הסחף. […]

נוצות

נוצה לבנה כסהר בשמיים, האם תאירי את דרכי, לפני שאפגע במים? נוצה לבנה כחיוך אהוב, האם תאספי אותי לחיקך, כדי שלא ארגיש עזוב? נוצה לבנה בין נוצות שחורות, האם תתני […]

אלוהים

לורה תמיד היה ספק באלוהים. "אלוהים." כל כך הרבה אנשים מתעסקים במילה הזאת. כל כך הרבה אנשים שונאים בגלל המילה הזאת. ורה לא אהבה אותה. אבל אבא האמין מאוד, וגם […]

משוגעת-האשמה

זו אני. כן, זו אני אשמה. לא. המבטים הנגעלים, הרחמים, אתם לא מרתיעים אותי. אני חופשייה, סוף סוף. ובכל זאת כבולה, נעולה בכלוב המסריח הזה. אתם מסתכלים אלי מלמטה. חושבים […]

מחלת הסרטן שלקחה אותי לגן עדן

-מחלת הסרטן שלקחה אותי לגן עדן- ~יום ועוד יום, וזה מרגיש כמו נצח. הלב פועם בוודאי, רץ ורץ- במהירות. אני יכול להרגיש אותו בכף ידי הקטנה- אני יכול. לפעמיים קצת […]

אחותי המתה

דניאל היה עם חבריו. הם ישבו על המדרכה ברחוב שלו ושתו בירה. כבר היה חצות, דניאל הרגיש מעט עייפות וסחרחורת ושקל אם לחזור לביתו ולנוח. הוא הבחין בבחורה מוכרת, עוברת […]

רכבת הרים

יש בי תחושה כזאת, בפנים, מוזרה, מפחידה -כמו אני עולה על רכבת הרים. יש בי ספקות, חששות, בפנים כמו כשאני עומדת לעלות על רכבת הרים. יש בי חיים, שעוד לא […]

מבוקר ועד ערב

6:45- "בוקר טוב מתוקה, בואי,תקומי בנחת כדי שתתארגני ברוגע…" "בסדר בסדר" הסתובבות לצד השני של המיטה ומשיכת שמיכה. 7:00- "חמודה, בואי, את צריכה לקום כבר, כדי שלא תתארגני בלחץ" בלי […]

כשהלב עוד תמים

כשהלב עוד תמים, מתפס הוא במורד גופי, מזכיר לי כמה שהוא חשוב. הוא פועם. שנייה אחר שנייה, ללא הפסקה. הוא תמים. עכשיו הוא מאמין שכך וכך יקרה. כשהלב עוד תמים, […]

נמאס לי.

יאוש, צער, עצב, חולשה, אני לא יודעת על מה לחשוב שעה שאני צועדת במסדרונות בית החולים המוכרים לי כל כך, בחיפוש אחר אהוב ליבי, שמאושפז פה לפני ניתוח. אני מוצאת […]

החשכה שבתוכי

אל תתקרב. אתה לא תוכל להתמודד עם החשכה שבתוכי. אם תסתכל בעיניי, תוכל לראות את השדים שלי. השדים שמשתוללים בתוכי כל יום, השדים שמונעים ממני להתקרב. אם תתקרב מדיי, תישרף […]

כעס.

כעס. זה הדבר היחיד שאני מרגישה עכשיו. כעס. על עצמי בעיקר. על כך שאני נותנת לעצמי לשקוע. על כך שדמעה ועוד דמעה, יורדת -בסופו של יום, כשכולם כבר ישנים, רק […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך