נכנסתי בסערה לבית חולים. הרגשתי שעולמי מיתמוטט. קיוויתי שהכול זה רק חלום , התאונה , הפציעה החמורה . הרגשתי כול כך אומלל , הילדה שהעניקה לי סיבה לחיות נמצאת מעבר […]
כל יום, לפני שאני הולכת לישון, אני מחכה שתופיע מול חלוני, ותפזר אור קלוש בחדרי. כידי שאני אעצום את עיניי בבטחה, אסתכל עלייך ואדע שאני מוגנת מכל צרה. אתה השומר […]
לאירוס לא הייתה מחלה שרואים מבחוץ. לא היה לה סרטן, או נכות והיא גם לא הייתה צמח. לאירוס הייתה מחלה שרואים רק מבפנים. רק מי שהסתכל עמוק לתוך הנפש של […]
העיניים שלי היו אדומות, הגוף שלי ממש רעד וכאב הרגשתי מרוסקת, הייתי שבורה אני לא יודעת ממי, אבל בקשתי ממישהו בלב שהתקופה הזאת תסתיים עכשיו או שאני אסיים הכול עכשיו. […]
ישבתי על הספסל בתחנת הרכבת הנטושה. ככה קראנו לה בשכונה: לא היה לה שם אחר בשבילנו. היא כמעט תמיד הייתה עזובה ותמיד הייתה שם תחושה של בדידות באוויר. למרות זאת […]
הוא פגש אותי ליד השער בשישי,כרגיל עם כובע המצחייה השחור והמבט החודר.בידו הייתה שקית חומה מקופלת. לאחר שהראה לי אותה הוא החזיר אותה לתיקו. הלכנו לגינה הציבורית,כמו תמיד,ושם על הספסל […]
"בוקר טוב!" שאנון מגחכת, ומטיחה לעברי כרית. ועוזבת לחדרה. וברגע הזה ג´ו מבחין בעובדה שהתעוררתי, ומלקק את לחיי. הוא מאושר, כמו בכל בוקר. ברגע שמגלה שאנחנו, המשפחה שלו, "קמה לתחייה" […]
נכון שאני כזאת בנאדם מחורבן? אני מקנאה בכולם וכועסת על כולם, אני שונאת את כולם ומזלזלת בכולם, אני משקרת לכולם ומסתירה דברים מכולם, אני מעצבנת את כולם ומרחיקה ממני את […]
פעם ידעתי- וכעת אינני יודע עוד; כיצד לשיר ולבכות, כיצד לשמוח ולמחות, היכן לחפש וכיצד לגלות. פעם ידעתי- וכעת אני נזכר; איך ידעתי לצפות ליום המחר, מתי מוקדם, מתי מדי […]
שיערי השחרחר מתנופף ברוח העדינה, שמתפרסת בפניי ומעבירה הרגשה נעימה. זה יפה. אני אוהבת את הנוף הזה. אני אוהבת לראות את הכל מלמעלה, זה נותן לי הרגשה שאני השליטה של […]
"יוקו, יוקו תתעורר!!" אני קורא לעברו, אך הוא אינו מגיב. ראשו וגופו הוטחו בחומה העבה, כל כך חזק עד ששקע נוצר בה. היצורים התקרבו וסגרו עליו, ואני פשוט עמדתי במקומי. […]
אממ זאת מין פריקה כזאת שיש לי על הלב :/ מכירים? מכירים את הרגעים האלה שפשוט בא לך לבכות? סתם ככה לבכות. על כל הבעיות והצרות שיש. מכירים את הרגעים […]
הדמעות זולגות על הכרית… את יודעת שכשתתעוררי בבוקר היא עדיין תהיה רטובה, כי התעוררת כל שעה והמשכתי לבכות… את אפילו לא מצליחה לחלום על חיים טובים, לא מצליחה לחלום, לא […]
יום אחד , הגיע לארץ איש עסקים ועניבה סגולה . קראו לו ריקסו נילנוד . אנשים אהבו לצחוק על השם שלו , ותמיד רצו לגרש אותו . אבל ריקסו לא […]
טיפות גשם נקשו על חלונה. במשך שלושה ימים היא הקשיבה לטפטוף הבלתי פוסק של גשם הזלעפות שפקד את אזור מגוריה, והתיר אותה בלית ברירה, נעולה בביתה. היא ישבה לצד שולחן […]
רוח קרירה ליטפה בריח אורנים קל, ונקישות רגליהם על האדמה עתרו את אווירת ההרפתקה שבה הכול היו שרועים. אין מורים או מבוגרים, יש רק מפות, מצפנים ובעיקר להסתמך אחד על […]
A light I once saw, a figure that once held me. Those hands that held me tight were vanished too soon. I wished I knew what future was waiting for […]
שאגה הדהדה. היא צרחה. הרוח הכתה בפניה בעוד היא בורחת מהקרקס לעבר שדה יבש ופתוח. "תתקדמי!" הוא צועק. הדמעות זולגות על לחייה. ידיה כבולות באזיקים, אך היא כאינה נראית. אף […]
כל יום היא עמדה ליד מסילת הרכבת הישנה. כל יום הייתי עוצר לה ואומר לה שלום. והיא הייתה מחייכת אליי חיוך חושף שיניים, עם העיניים הירוקות שלה והשיער הצהבהב. והייתי […]
פעם הכרתי ילדה, ממש כמו את כף ידי. היא הייתה ילדה החלטית, אף פעם לא התחרטה על מעשיה או הרהרה בהם. ועכשיו ממש ברגע זה אני רואה מה היא עושה. […]
אתה לא בסדר… איך אפשר להוציא הכל ממני ואתה לא יכול להחזיר? שתיקה מביכה? אף פעם זה לא יקרה בינינו, הכול הרגיש אמיתי, הכול היה אמיתי, הכול היה אמיתי ופיזי, […]
מוקדש לכל האנשים שאמרו לי להמשיך (: תיכון. סבסטיאן שנא את התיכון. הוא והשולחן נעצו אחד בשני מבט כועס עד שדלת נפתחה. היא התקדמה אל עבר שולחנו ואז נעצרה בהלם […]
מוקדש לhalf a heart שעוקבת אחרי הסיפור הזה, מגיבה, מתקנת ונותנת לי את הדבר הכי יקר- סיבה להמשיך להעלות. מקווה לא לאכזב (: אגב מי שקורא: תגובות ככלללל כךךךךךך מתקבלות […]
הוא נעצר קצת לפני הכניסה לסטודיו בדיוק כשפרץ ריח של בנות מזיעות שטף את אולם הקבלה. הוא המשיך לחפש בעיניו את הנערה ההיא, מרגיש מוזר כשלא מוצא אותה. זה גרם […]
אז שוב חזרנו לחדר הישן, עם הקירות החצי לבנים, בלי תמונות שמכסות אותם, בלי ציורים מחויכים. הזיכרונות נשארו כמו שהם, ריקים מתוכן אך מלאים באהבה, ומאחורי כל חפץ קטן שנמצא […]
״אני רוצה שתדבר אליי מלוכלך.״ חלי לא הייתה מפסיקה להגיד את זה כל פעם כשהייתי בא אליה. ״קח אותי כמו חיה , חזק ומהר , בדיוק איך שאתה רוצה את […]
המחנק בגרון הגיע לנקודת השיא בתקופה האחרונה. לחלוחית הופיעה בקצה עינה. דמעות שקופות ומלוחות פרצו את הסכרים שהתאמצה לבנות במשך חודשים ארוכים. ברגע אחד מאמציה נסדקו, והדמעות נפלו כפנינים על […]
"למה כשיורד גשם אנחנו לא יכולים לצאת?" ליזי הקטנה שאלה את מיכאל. "כי אנחנו נתמוסס." הוא הסביר לקטנה. "למה?" היא שוב שאלה. "כי ככה, ליזי. זה לא לגילך." הנה שוב […]
ארזתי את הדברים שלי למזוודה. בכיתי, לא יכולתי להפסיק לבכות. בדקתי שוב את הצוואר. הוא המשיך לדמם. סגרתי את המזוודה בכוח ויצאתי דרך החלון בחדר. אני ממש לא רציתי שההורים […]
לא האמנתי מי עמד מולי. "אז איך אני יכול לקרוא לך?" הוא חשף חיוך לבן וכובש,ריח הבושם שלו הגיע עד אליי,נשמתי אותו עמוק. "ע-עדן" גמגמתי,כל הגוף שלי רעד,אני לא מאמינה […]
