עברו כמה חודשים מאז הישיבה האחרונה בזולה, ולמרות שהיינו יושבים הרבה בתקופה ההיא ועד עכשיו, היינו צריכים משהו מרענן. השעה הייתה 23:29, הימלר ולייב חיכו כבר בזולה בערך מהשעה תשע. […]
פלורה וויילד שכבה זה-מכבר במיטת בית החולים. צינורות ארוכים מילאו את אפה בחמצן טהור. גופה כוסה בשמיכת פוליאסטר תרמית ירקרקה, ומתחתיו נחבאו סלילי האינפוזיה שחיברו בין עורק מרכז אמתה לשקיק […]
השעה הייתה 22:03. עמדתי בקצה הצוק ברחוב הנמל והסתכלתי על הנוף. תנו לי לספר לכם משהו על המושב שלי, הוא ממוקם על גבעה בהרי השומרון, ומנקודות תצפית שונות ובכללי מרחוב […]
התעוררתי על מיטת קומותיים בחלקה העליון, בלי שום מושג היכן אני נמצא. תוך כדי שאני פוקח את עיניי אני מבין שאני נמצא בתוך חליפה מסוג כלשהו. הרמתי את גופי אט […]
כשהגעתי הביתה והסתכלתי על השעון השעה הייתה 15:37. “עוד 6 שעות, איך אעביר את הזמן?” שאלתי את עצמי. העפתי מבט בשקית שבמגירה שלי. בשביל להשיג משהו לעשן בימינו צריך בסך […]
"גם אתם מעשנים?" שאל אותי אור. "כן, זורם להצטרף אלינו הערב?" עניתי תוך כדי שהוצאתי את המצית שלי והדלקתי סיגריה. הוא הנהן עם ראשו. עד שההסעה הביתה תגיע ייקח זמן, […]
אחרי הדייט בשבת, סאן ספר את השניות, הדקות והשעות עד שיראה את אוולינה שוב. ביום שני, הוא קיפץ מהמיטה החוצה כמו חץ שלוח והתלבש בכזו מהירות שהפתיעה אפילו את סטיקי […]
פעם אחת רבי יונתן יצא מביתו לרחוב העיר. באמצע הדרך פגשו המלך המקומי ושאלו: "הרגליים להיכן?" השיב לו רבי יונתן: "אדוני המלך, איני יודע." כעס המלך וציווה לאסור אותו. לאחר […]
השמש מגיחה לפתע, מניחה את הקרניים החמות שלה בכל רחבי הפארק. בדיוק ברגע שבו סאן עמד לומר משהו, אבל הוא עצר ואמר שזה לא חשוב. אוולינה חשבה שזה מוזר, אבל […]
"תסמכי עליי." זה כל מה שאמר. וזה בערך כל מה שהיה צריך לומר, כדי לגרום ללחיים של אוולינה לבעור ולהאדים. היא מנסה בכל כוחה לא להסגיר את הסערה שמתחוללת בתוכה, […]
בשעות אחר הצהריים, אחרי בית הספר, אוולינה ישבה בחצר ביתה על כיסא הנדנדה ושיחזרה לעצמה את מה שקרה בינה לבין סאן לפני שעות אחדות. היא ניסתה לא לפספס שום דבר, […]
החדר מסביבה נעשה פתאום חשוך, הלב שלה דופק כל כך מהר עד שהוא מרגיש כאילו בכל רגע הוא עלול לקפוץ לה מהחזה. הנשימה שלה כמו נתקעת בתוך החזה, והפה שלה […]
שלג קל יורד, והרחובות מכוסים בשכבה דקה של שלג שנאגר במהלך הלילה. הטמפרטורה נמוכה, אבל יחסית, נעים. אוולינה מצטנפת בתוך המעיל שלה, היא התגעגעה לצעוד ברחובות האלה בדרך אל בית […]
שימו לב קוראים יקרים! הפעם, בונוס של שני פרקים, אל תפספסו את פרק 15 שעולה מיד אחרי פרק 14. קריאה נעימה! _________________________________________________ מלצרית בלונדינית גבוהה, מפזזת בין השולחנות, מגישה משקאות, […]
את ערב החג אוולינה בילתה בביתם של סבא וסבתא שלה. כמדי שנה בחג המולד, התאספה המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא שלה כדי לחגוג. בתור ילדה, אוולינה אהבה מאוד את חג […]
העיר בוסטון, נמצאת במרחק של ארבע שעות ויותר מניו יורק, וכדי להספיק לעקוף את כל הפקקים, סאן יוצא לדרך מוקדם יותר מהרגיל. השעה עכשיו שלוש אחר הצהריים וזה אומר שפחות […]
הבוקר מגיע במהירות. הוא מגיע הרבה יותר מהר ממה שסאן ציפה. הוא עוד מכורבל בתוך שמיכת הפוך שלו, מעוך לגמרי. הוא מותח את רגליו וידייו מתחת לשמיכה, לאט לאט מתחיל […]
את הימים האחרונים, סאן בילה כמה שיותר רחוק מאוולינה. אחרי הפגישה שלהם באותו הלילה, אחרי הדייט שלה, הוא הרגיש שמשהו השתנה ביניהם. הוא לא ידע להצביע מה בדיוק השתנה, הוא […]
הנסיעה ברכבת הייתה זריזה. במהלכה, אוולינה הביטה בנוסעים שעלו וירדו מהרכבת. היה לה נעים בתוך המעיל הענק שלה, ובתוך העולם הפרטי שלה עם המחשבות שלה והרגשות שלה. הבטן שלה התהפכה […]
בימים האחרונים אוולינה מצאה את עצמה חושבת הרבה על מה שהיה בינה לבין איידן. היא חשבה על השנתיים שבילו יחד, ועל מה שעברו יחד כזוג, היא נזכרה בכל הירידות והמורדות […]
השמש עולה לאיטה בשמיים, מאירה לאט לאט את העיר הישנה, ומסמנת על בואו של יום חדש. לאט לאט הרחובות נצבעים בצבע אדמדם כתום, עד שהשמש עומדת במרכז השמיים, מתחבאת בין […]
בדיוק כמו שאוולינה, זיהתה אותו, גם סאן מזהה אותה. למעשה, הוא זיהה אותה מהרגע הראשון שהתקרבה לעברם. הוא זכר אותה מצוין מאותו היום שהייתה בבית הקפה של אחותו, עם החברה […]
הבוקר הוא בוקר קר. כמו כל הבקרים לאחרונה בניו יורק, זו התקופה הזו בשנה שבה כל העיר מתכסה בשלג, וקר מדי כדי להיות בחוץ. אבל הוא, בדיוק כמו שעשה כל […]
כיתת ההיסטוריה היא כיתה רגילה שעל דלת הכניסה שלה מודבק שלט קטן שמכריז שזו כיתת ההיסטוריה. זו הכיתה של אוולינה, זו הממלכה שלה. לפעמים, כשהיא לא רוצה ללכת לחדר המורים, […]
כיאה לניו יורקריות אמיתיות הן משתמשות בתחבורה הציבורית. במקרה הזה, הן משתמשות ברכבת התחתית. אוולינה תמיד אהבה את הרכבת התחתית, בכל נסיעה בה היא גילתה דברים חדשים ואנשים חדשים וזה […]
במשך כל הלילה, הגשם לא הפסיק לרדת. הטפיפות הקטנות על החלון בחדר שלה גרמו לאוולינה לרצות להאזין לגשם לנצח. למרות שהייתה ממש עייפה, היא רצתה להישאר ערה כדי להמשיך ולהאזין […]
מזל דגים אמא שלי תמיד אמרה לי שדגים זה מסריח, אבל שאי אפשר בלעדיהם. כמו בארוחת שישי, אפשר לבשל מלא תבשילים, אך לדגים תמיד יהיה מקום של כבוד בתחילת הארוחה. […]
היה היו חמור, אבא וילדו, שעל השביל לשוק צעדו. בדרך פגשו אדם פיקח, שהחל עליהם להתבדח: "טיפשים עם חמור ללא רבב! למה אתם הולכים במקום לרכב?" האבא קיבל את ההערה […]
רצתי. כך לפחות זה התחיל, או בעצם כמעט נגמר. מגפיי השמיעו קול קצבי מהיר על מדרגות החירום בעודי יורדת מטה במהירות. נשימותיי היו כבדות, וריאותיי שיוועו למנוחה, אך לא יכולתי […]
כביש 77 הריק פרוש מולי, שישי אחר הצהריים, הרכב חדש, הרגל על הגז ואילולא הצפצוף המעיק של המובילאיי הייתי לרגע חושבת שמדובר ברגע פרברי מסרט. גלגלצ מנעים את האוזן והמזגן […]
