הקדמה: לכל אחד בעולם יש כיתוב על פרק היד. חלקם קצרים, וחלקם ארוכים. לרוב הם משפטים די רנדומלים. "אפשר לעזור?" "היי. שמי הוא.." "אופס! סליחה.." המשפטים האלה, הם המילים הראשונות […]
שבת בבוקרר, יום יפה. אני, בסלון מול הטלוויזיה והקוביה הונגרית ביד -"רותייי שמעי בדיחה" עידו (אחי) צעק לי מהחדר שלו. -"נו.." אני, המיואשת -"איך קוראים לבנק של אשכנזים ?" -"איך?" […]
התלבשתי מכובד חצאית שחורה לא ארוכה ולא קצרה,חולצה מחוספסת. אמרתי לאימי בעודי יוצאת מביתי "להתראות אמא" היא ענתה לי בהתרגשות "להתראות נסיכה,ובהצלחה" נכנסתי למכונית והתחלתי לנסועה,האולם היה מאוד גדול ואחרי […]
ראיתי את יותם ועמדתי לצחוק כזה חזק עד שכל העולם ישמע,יותם שם לב שאני עומד לצחוק,ושאל אותי:"לירוני מה אתה מצחקק שם?" אני נבהלתי ועניתי לו ברעד ובפחד:"אני אה לא אני […]
לפני שמתחילים : היכרות בין הדמויות היוש אני שירה אבוטבול, בת 16.5 כיתה י'. אני שחומה, יש לי עיניים בצבע חום דבש ושיער בלונדיני שאטני. הרבה אומרים לי שאני רזה […]
פרק 2- ״במילא אין לי בשביל מה לחיות , אני רוצה לעשות את זה , את איתי או לא??״ היא אמרה בנחישות. ״ברור שלא! את לא הולכת לעשות את זה […]
התראות