המגדל שלי נופל… הבלוג של לורה ( 2 בצהריים 30/3/2019 ) , טקסס -ארצות הברית. אני כותבת כאן, לא רק לעצמי אלא בתקווה.. שגם אתה או את רואים את זה […]
הבלוג של לורה (5 אחר הצהריים , 27/3/2019 -טקסס ארצות הברית). היי, השם שלי הוא לורה ואני בערך בת 30. לפני 5 שנים היום הכי נורא בחיים שלי הגיע. כשמגיע […]
" אל תחשוב על חייך כמשהו שבור ואבוד, חשוב כמו נסיך המיועד להפוך יום אחד למלך. הוא עדיין צעיר מדיי, קטן, חלש. אבל יום אחד הוא יהפוך למלך שכל האומה […]
עכשיו כשאני חושבת, ובכתביי מהרהרת, קשה לא לשים לב, שאני מרבה להתרברב. פתאום אני יפה יותר, חכמה לבלי היכר. אמיצה עד למאוד, בעלת הדר והוד. אני מכה על חטא וחוזרת, […]
גופים זזים ונצמדים בחשיכה לפי קצב המוזיקה. קולות הנאה וצעקות תסכול נשמעות מעבר לעמדת השתייה. שיער מתנופף וזיעה מותשת זזים גם כן לפי קצב המוזיקה. עולם רוטט וצבעוני. ניצוצי שמחה […]
ג'ק שונא ימי הולדת עוד יום נעים, אור שמש חודר דרך החלון ואני כותב במחשב הנייד שלי. מילים ארוכות וקצרות, מקיש במהירות, לוחץ על מקש הרווח, על האותיות. לא הייתי […]
הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שיער. הפעם היה שערה קלוע צמה מרושלת שנחה בעדינות על כתפה הגרומה, צבעו בהיר כמו חול, וחסר חיוניות בדיוק כמוהו. לאחר מכן שוטט מבטי […]
שיבה , רינתיה אלרום הודאל ושיא יצאו להרפתקאות בסביבות האוקיינוס השקט. הם היו הרפתקנים מושבעים בנשמתם הרוצים לטעום מכל חוויה את המיטב. שיא , מנהיג החבורה היה בן עשרים ושמונה. […]
26 באוקטובר 2015, 20:30 זה מוזר..איך שהם אומרים לי שמה שאני מרגיש הוא לא נכון. זה אבסורדי..איך שהם ״מתקנים״ אותי ואומרים לי איך אני באמת מרגיש. אז אחרי הרבה זמן […]
אומרים שאנשים מחייכים כשהם מאושרים, אבל זה לא תמיד נכון. כשאנחנו רואים מישהו מחייך, האם זה אמיתי? או רק מסיכה שהוא שם על עצמו כדי להראות לכולם ש'הכל בסדר'? באיזושהי […]
מי מכיר אותך? חברים, משפחה. אבל מי מכיר אותך באמת? מי יודע מהם הרצונות והחלומות שלך? מי יודע מהן היכולות שלך? מי יודע לאן אתה מסוגל להגיע? מי מאמין בך? […]
תמיד שאלו אותי מה אני רוצה להיות, והייתי עונה המון דברים. כל פעם הסתקרנתי מתחום אחר והוא שאב אותי לתוכו כמו קסם, אך תמיד היה בי משהו אחר. בכל חיי […]
לעמוס רנטל היו שני ילדים – קובי וכרמית. את כרמית לא הכרתי, נשואה עם ילדים משלה שהגיעה לבקר את אביה לעתים רחוקות מאוד. את קובי הכרתי די טוב, בעיקר את […]
אני מגיעה אחרי היום השגרתי שלי, פותחת את דלת הבית שידוע כמקום חם ואוהב, אבל בסך הכל אף אחד לא נמצא כרגע והכל שקט, וחשוך…אני יושבת בשקט, קצת מפחדת אבל […]
היא קמה מהמיטה לעוד יום, יום מלא חיוכים מזויפים,יום מלא שקרים,ריקנות אינסופית ואושר מזויף-האושר הזה לא שייך לה. היא הולכת בדרכה והיא מביטה לעבר השמיים הכחולים, האם אלה השמיים שלה? […]
והלילה הזה , שוב מכה בי בחוזקה, משאיר אחריו סימנים בגופי . זיכרונות עמוקים. יפים. וכואבים כאחד. הלילה אני ארדם. אני לא אחשוב יותר. אני אעצור את שעון הזמן המתקתק […]
פעם ,כשהייתי עוד ילדה קטנה תמימה ומתוקה הייתי מתגלגלת בדשא,מטפסת על העצים, מקשקשת את רגליי במים הקרים והנעימים, הציפורים היו שרות איתי. הארנבות רדפו אחריי ודיגדו אותי, וכך הייתי משחקת […]
זו הייתה שעת לילה מאוחרת,הירח היה מלא וזהר על פניה הבהירות ועיניה הירוקות כחתול של ניה. היא תהתה מה צופן לה עוד הגורל, היא הייתה כל כך אדישה באותו לילה […]
אני יושבת על עדן החלון, בוהה למעלה למעלה לשמיים. הירח מלא ויפיפה, נוצץ וגדול…הוא נראה ככ קרוב אבל הוא כה רחוק, רחוק אלפי שנים ממני. הירח הזה נברא לפניי, יחייה […]
יומני הכמעט יקר: – 16.3.15 יום שני למה אני צריכה את זה? למה לי להתאהב ובסוף להתאכזב? תמיד חשבתי שאין אהבה טהורה בעולם, אהבה זה אף פעם לא טהור. למה […]
לא משנה כמה ננסה, לא נוכל לשכוח. לא נוכל לשכוח את ימי הגשם שבהם לא היו לנו מטריות והוא לקח אותנו תחת חסותו. לא נשכח את הזמנים שבהם הוא הביא […]
הכל התחיל בגיל 12 זה היה נורא , כיתה ז' ילדה חדשה , כיתה חדשה מתמודדת מולם , עם החוסר בטחון עם הביישנות עם הקושי של ללמוד ולהכיר … חבורה […]
בני אדם.. כל כך מטופשים אתם. כל כך מפחדים מהמוות וחושבים מה יהיה כש… אולי אוכל כבר עכשיו לספר לכם מה יהיה, הלא אתם בני אדם, רעבים וחושקים למידע בכל […]
וקרח עוטף אותי ואני מרגישה את הצמרמורת הזאת בכל הגוף הריאות שלי הפסיקו לקבל הספקות חמצן הדם שלי הפסיק לזרום הוא נעצר במקומו אני עומדת משותקת במקומי הוא עומד מולי […]
סבא שלי אף פעם לא יכול לעזור לי בחשבון. המספרים מכאיבים לראשו. וסבתא לא אוהבת את ציורי הכוכבים של אחותי הקטנה. הכוכבים הצהובים לא עושים לה טוב. סבא לא מוכן […]
אני נמצאת בתוך מבוך ואני לא רואה אני צועדת ומגששת באפלה, במבוך ישנם עוד אנשים, אך כל אחד במבוך משל עצמו. למבוך אין סוף, אך מסתיים כשנגמר לך הזמן. אף […]
״אני רוצה שתדבר אליי מלוכלך.״ חלי לא הייתה מפסיקה להגיד את זה כל פעם כשהייתי בא אליה. ״קח אותי כמו חיה , חזק ומהר , בדיוק איך שאתה רוצה את […]
החיים חמקמקים. חמקמקים כמו סבון ביד של פעוט. חמקמקים כמו נוצה ברוח. חמקמקים כמו קשת בענן. ושבירים. החיים הם גם נורא שבירים. שבירים כמו הכוסות זכוכית האלה, שנשברות למיליוני רסיסים […]
אמא קראה לי נסיכה ואבא קרא לי מלכה שלי . הייתי הנסיכה הרוקדת , צעירה ויפה . או לפחות ככה היו אומרים . כל שישי הייתי יוצאת לבר השכונתי בדיזינגוף […]
