היא רצה. רצה כאילו אין מחר. היא לא טרחה לשים לב לאדמה שנעליה עקרו ועפה אחורה. היא פשוט רצה, מתעלמת מהעובדה ששמלתה לחה – ספק זיעה, ספק גשם וספק הלחות […]
טוק טוק טוק וונסה קמה ופותחת ליאם שואל שמך וונסה היא אמרה כע מי מעוניין לדעת ליאם כבר הבין שהוא לא יכול לבקש את היילי מיידה אז הוא הבין בשביל […]
פרק 13 מנקודת מבט של אנה: בן קרא לי והלכתי אליו ואז הוא שאל "את עדיין אוהבת אותי?" התעצבנתי עליו ממש עד שעניתי "זה כבר לא משנה…" והדמעות פשוט ירדו […]
הדלת נפתחה ושם עמדו 2 אנשים. אריאל, אחותה בת ה6 של לורל, וקצין משטרה. קצין משטרה? בחילה גאתה בי. הקצין לא חיכה להזמנה ונכנס פנימה "אלי לוסון?" הוא שאל בחומרה. […]
בריטני זה השם שלי והכול התחיל לפני שנולדתי אמא שלי היילי התחתנה בגיל 7 ולפני שכול זה קרה אמא ואבא שלה נפתרו שהיילי הייתה בת 4 והיא הייתה בודדה וונסה […]
"לא שכחת כלום?" היא שאלה והחיוך על פניה לא יכל לרדת. היא לבשה סוודר ירוק שהתאים לעיניה ושערה היה אסוף. "את מתנהגת בדיוק כמו אמא שלי." לבשתי את הבגדים שלי, […]
"מורן" "…" "מורן קום" "…" "מורן!" "בסדר אני קם" כן, ככה התחלתי את היום הראשון בכיתה י', ולא רק שזה היה היום הראשון בכיתה י', אלא זה היה גם היום […]
אני: אין מצב שאני ארקוד לי-אן: מה? למה? אין מצב שאת לא אוהבת לרקוד לרקוד זה החיים!!!!!(לא שלי זה בטוח…) אני: זה כשניראה סבבה לי-אן: בואי! היא קבעה וגררה אותי […]
פרק 49: הוא כזה ילדותי לפעמים, ללכת לחברה הכי טובה שלי?! זה כל כך פוגע, ואני יודעת שאני תופסת אותו על הקטנות אבל דווקא הדברים הכי קטנים שהוא עושה מעצבנים […]
"בוא כבר, אנחנו איבדנו אותה!" דחקה קלארה בג'ק, שהמשיך לזוז לאט יותר מהדרוש בעודו מוציא את פחית הקולה מהמכונה שעמדה בצד רחבת בית הספר, שהייתה ריקה כעת. "תני לי להתענג […]
"ברנדון יבוא היום, אז אתם צריכים להיות ילדים טובים. הוא לא יודע עליכם אפילו." ליטפתי את אחת הבובות בשקט. "אבל אני לא חושבת שהוא ייכנס. למה לו להיכנס? הוא רק […]
כעבור שעתיים ההורים שלנו, כלור שלי ושל זאין, אמרו לנו לחזור הביתה. אמרנו שלום לבנים ויצאנו כשחזרנו הביתה ראיתי מחזה שכמותו רואים רק פעם את בחיים אני ראיתי את.. "אההההההההההההההההההההה […]
הדבר הראשון שמגיע אלי מבעד לכל הרעש הזה הוא: מים. כל ההיכל שעמדנו בו הוצף מים. הבסיס בטח נמצא בתחתית אגם או איפה שהו באוקיינוס, אם אין לי מזל. הדבר […]
אני מתעוררת כפותה במקום קטן וצפוף, ולפי הרעשים החזקים ותנועות ההיטלטלות אני מנחשת שאני בתא מטען של מכונית. הראש שלי כואב, ואני יכולה לשמוע בתוכו הלמות. הגרון שלי יבש והשרירים […]
נקודת מבט היילי. 21:30 "נמאס לי כבר ממכם אני לא יכולה לסבול אותכם" בחיים שלי לא צרחתי ככה. " היילי….." אמא צעקה חזרה. לא עניתי ופניתי במהרה לדלת היציאה. " […]
אני מתנער מאחיזתה של הנערה וקופץ לעמידה. הראש שלי מסתובב, אבל התשישות התפוגגה. "אני חייב ללכת." אני ממלמל ומתחיל לרוץ לכיוון היציאה. אני בקושי מספיק לעקוף את הגלגל הענק כשמהלומה […]
הוא מת. אני לא מאמינה שהוא מת. הכרתי אותו פרק זמן כל-כך קצר ועכשיו…. מה באמת יקרה עכשיו? ניגבתי את הדמעות שמיהרו לזלוג מעיניי. הרמתי את ראשי אל דור ששכב […]
הארי החליק את זרועו החזקה על כתפיי ומשך אותי קרוב אל גופו החם. הרחוב היה חשוך, מואר רק ע"י מנורות הלילה של הרחוב. המשכנו ללכת הרחק ממכוניתו. זה היה מוזר; […]
"עדיף להשאר פה, השדה עפה בכלל לכיוון אחר" אמר אלסטור והוריד את מבטו מהשמיים אל אנג'ל. "לא, היא הריי תרגיש את האנרגיה שלנו, במיוחד את שלך" היא גם הורידה את […]
אדל נכנסה לחדר וקשרה את הבלונים בחזית המיטה שלי, הם היו באותם צבעים של הבלונים מהמסיבה- כחול ולבן. קבוצת התלמידים שבאה איתה עמדה בצד החדר וחייכה חיוכים מעודדים. גם אדל […]
אוליבר, ביום שלמחרת, לא הגיע לבית הספר. אנני נפגשה עם ברנדון בהפסקה, ושאלה אותו לסיבת היעדרותו של אחיו. "הוא קרס." סיפר ברנדון. "הוא בבית חולים עכשיו, אבל הוא יחזור לבית […]
"ההורים שלי…" מלמלתי, "הם לא רגילים." צ'ארלי הסתכל עליי, מבטו רציני. "אמא שלי עיוורת. לי זה לא נראה כזה נורא כי אני רגילה, אבל אנשים נורא מתרגשים מזה. בגלל זה […]
אני כל כך לא רוצה להיות עכשיו איזה (סליחה מקרב לב על המילה) זונה של כולם. אני רוצה להשאר תמימה. אני רוצה עוד לחיות חיים של ילדה, לא, אני עוד […]
השיעור הראשון הוא היסטוריה. המורה אומרת עובדות משעממות שלא מעניינות אף אחד על הפאודליזם האירופאי ואני מפהקת. מייקל יושב לידי ומחייך. הוא מחזיק את ידי מתחת לשולחן ומלטף אותה בעדינות […]
פרק 4: דניאל התמתח, זז קצת במקומו, פקק את ידיו והמשיך לכתוב עם חיוך מרוח על פניו, נאנחתי, ושמתי את ידי על פניי והתחלתי לצחוק חלושות, "מה קרה?" שאל דניאל […]
פרק 4: אחרי משמרת משעממת, החלטתי ללכת לראות את בית האחווה, שון אמר שבית האחווה נמצא בשכונה הראשונה אחרי הטיילת. הלכתי בדיוק כמו ששון הדריך אותי מוקדם יותר, נכנסתי לשכונה […]
יומן יקר (כן, אני יודעת, כמה קיטשי!), פעם ראשונה שאני כותבת בך, טוב, אז… אני לא צריכה להציג את עצמי.. אחרי הכל רק אני קוראת את זה… אבל רק ליתר […]
אור הפלורסנט הלבן סנוור אותי כשהתעוררתי. לרגע אחד לא הבנתי איפה אני, עד שהרגשתי את הכאב בבטן. אני והמזל שלי. "עלמה, את מאחרת לשיעור" הנדתי אותה קלות, היא נרדמה על […]
אני פותחת עיניים באיטיות, לא רוצה לקום. "דניאל! קומי כבר!" דודה אנבל צועקת מהמטבח. "אם תאחרי זו לא אשמתי!" אני קמה באי רצון מהמיטה, בקושי פותחת את העיניים מרוב עייפות […]
אני פותחת עיניים באיטיות, לא רוצה לקום. "דניאל! קומי כבר!" דודה אנבל צועקת מהמטבח. "אם תאחרי זה לא אשמתי!" אני קמה באיטיות והולכת לחדר האמבטיה. אני מתארגנת מהר והולכת למטבח. […]
