"בריידי, מה אתה עושה כאן?" שאלה קלארה בהפתעה, מתעלמת מבני האנוש המבולבלים. "באתי לעזור," הוא חזר על עצמו, בוהה באוויר. "למה בכלל?" ג'ק נשען על הספה בעניין. "כי אוליבר באחריותי, […]
אני מתעוררת, אבל עוד לא פוקחת עיניים. אני שומעת את הקול של אמא שלי, אומרת לי בוקר טוב, למרות שאני לא ממש מקשיבה ורק מנסה להישאר עוד קצת במיטה. אמא […]
“הולכים היום כן?” ניר התיישב לידי וליד מאיה ביום שישי בבוקר. “בוודאי” מאיה אמרה. לא עניתי. “ליאן אל תבאסי” הוא אמר. “אתם יודעים שאני לא אוהבת את השטויות האלה”. “יאללה […]
אני צוחקת כל כך חזק, עד שכואבת לי הבטן, ואני תופסת אותה בחוזקה כדי שלא תפוצץ. לאחר שאני סוף סוף נרגעת, אני נשכבת על הדשא שעדיין רטוב מעט מהטל, ומפנה […]
1945, ברלין קוראים לי יורי פטרובסקי, ואני חייל בצבא הסובייטי. **** היה זה יום אביבי רגיל. הוא היה רגיל למדי, חוץ מהעובדה שהציפורים לא צייצו, לא היו ילדים ששיחקו בכדורגל […]
לאאא רועי מה עשית???. כך חשבתי כשהוא קנה אופנוע אבל הוא חשב שזה בסדר. אל תדאגי הוא אמר ונשק לי על הלחי והלך. ומה הפלא שבוע אחרי הוא דרס אותי […]
כשהלכתי הביתה ישר כשנכנסתי התקשרתי אל מאיה. “הלו" היא ענתה לי באדישות. “מאיה" אמרתי והתיישבתי על הספה. “מה?” היא שאלה. “אני מצטערת" אמרתי. “אין לך על מה". “בכל זאת..” אמרתי. […]
"יעל, קומי מאמי" לחש לי אחי הגדול אופק "כן, כן אני קמה" עניתי לו חצי ישנה, הרמתי לרגע את הראש מהמיטה, חיכיתי שהוא יצא מהחדר וחזרתי לישון. "יעללללללל!! את עוד […]
הנה עברה שנה.. ניצחתי כי הצלחתי להשאיר אותך קרוב אלי אבל גם רחוק,בעיקר את החלקים הכואבים אבל עדיין לפעמים כשהעיניים מנסות להיעצם הזיכרונות צצים ומזכירים לי את הרגעים היפים והתמימות […]
בס"ד 27.5.14 היא מסננת אותו והוא ממשיך להילחם עד שהיא מתייאשת ומחליטה לזרום.. היא יודעת שהוא לא ה"טיפוס" שלה ושהוא כל מה שהיא לא הייתה רוצה אבל אחרי הרבה שיחות […]
"כן,ברור שאני רוצה להתחתן איתך!!!"אמרה עמית. לאחר 4 חודשים עמית ואופיר נישאו בחצר האחורית של ביתה,שם הכירו האחד את השנייה. לאחר 9 חודשים נולדה לאופיר ועמית בת. היא נראתה בדיוק […]
"כן,אני רוצה עוד מלפני 5 שנים. מאז ראיתי אותך לראשונה." עמית אמרה:"בוא לחצר האחורית שם נוכל להכיר טוב יותר אחד את השני." "בסדר."אמר אופיר והלכו לחצר האחורית. דיברו ודיברו עמית […]
"כן,אני רוצה עוד מלפני 5 שנים. מאז ראיתי אותך לראשונה." עמית אמרה:"בוא לחצר האחורית שם נוכל להכיר טוב יותר אחד את השני." "בסדר."אמר אופיר והלכו לחצר האחורית. דיברו ודיברו עמית […]
נכנסתי הביתה והתיישבתי על הספה, הייתי לבד בבית. בן כבר חזר לבסיס היום לצערי הרב. נשכבתי על הספה והסתכלתי על התקרה. חשבתי על היום הנוראי שהיה לי היום ועל זה […]
לאופיר הייתה אהבה, אהבה אסורה לנערה שלא יכלה להיכנע לאהבתו מאחר והוריה לא הרשו לה להתאהב בגברים בהיותה בת 13. הוריה היו נשיא המדינה ורעייתו, והיא הייתה בתם היחידה. הם […]
"תראי את המקום הזה." "זה די מוזר לראות ריק אחרי שלושת השנים האלה." אמרתי. "כמה זכרונות קריס. עברנו פה הכול." אמרה נינה. "אני עדיין לא מאמינה שאנחנו טסות לניו יורק. […]
פרק 1 – ההתחלה חלק א אזעקה נשמעה ברחבי הבסיס. כולם נכנסו לעמדותיהם ולכוננות אלפא. מאות אנשים נשלחו לוושינגטון עקב מגיפה נוראית שפרצה שם. יחידה מיוחדת של כעשרה אנשים נשלחה […]
“שאת מאוהבת בגיא" הוא אמר והשתתק. “מה?!” פלטתי מפי. הפתעתי את עצמי מרוב כמה שהקול שלי היה חזק. זה הפתיע אותי מאוד. “אוקי אז אני מבינה שהם עלו עליי" אמרתי […]
“טוב אולי כי שכבת עם בעלה" אמרתי בלי לחשוב יותר מדי. בן נחנק לפתע. “מה?” היא הייתה נראית בהלם. “את אפילו לא יודעת את זה?” שאלתי. “אין לך גבולות. גם […]
"בסוף את תצליחי לעלות, את תראי." גיא אמר והתיישב לידי על הספה. "אני לא. זה בולמיה, זה לא יגמר, אף פעם." עניתי בשקט. "אולי פעם אחת תקשיבי לי ותסמכי עלי?" […]
כשהתעוררתי בבוקר שמחתי שיש לי חופש. אז הרשיתי לעצמי להיות עוד קצת במיטה. עד שלבסוף יצאתי מהחדר והלכתי למטבח. בן כבר היה שם והכין ארוחת בוקר. “בוקר טוב” הוא חייך. […]
פרק ראשון "זה נגמר ביננו!!" היא צעקה. "חכי שנייה אני רוצה להסביר לך…" אבל זה היה מאוחר מידי היא טרקה את הדלת של המכונית ורצה לתחנת הדלק הקרובה. הדלת נסגרה […]
את הלילה העברתי בחלומות על גיא, אני אוהבת אותו אבל מפחדת להיפגע שוב, זה כל כך מתסכל. בבוקר קמתי עם חיוך על הפנים, חשבתי על גיא. התארגנתי מהר והלכתי לבית […]
לא ידעתי מה לומר. “אתה זוכר שהבטחת שתבוא לחנות ספרים?” אמרתי לפתע. מה לעזאזל ליאן?!. הוא חייך אליי שוב. אני כבר לא עומדת בחיוך הזה יותר. “ברור. אני אפתיע אותך […]
את יום חמישי העברתי במחשבות דיכאוניות ובחתך קטן, באזור הריאות, הוא עזר לי להתמודד עם הכאב. ביום שישי לא הצלחתי לתפקד מרוב כאבים. "רוני? את באה?" אחי הקטן נכנס לחדרי […]
נשכבתי על מיטתי ובכיתי, בלי הפסקה. נעלמו ממני עוד קילו וחצי, בגלל התקף גמילה מפגר. למה צריך את ההתקפים? אולי אני פשוט אחזור לחתוך ואז ההתקפים יפסיקו ואני אולי אצליח […]
-הפרק מתחיל ביום שבת בשבוע שעבר- "למה?" שאלתי אותו בשקט. הוא שתק והשפיל את מבטו. "תענה לי!" צעקתי ודמעות עמדו בעיני. "סליחה." הוא לחש. "זה היה בטעות." הוא המשיך בשקט. […]
היא דפקה על הדלת וחיכנו שהוא יפתח לנו. “מי אמר שהוא בבית בכלל?” גיא שאל. “אמרתי לו שנגיע” היא אמרה. אחריי כמה דקות הוא פתח לנו לבסוף. “היי” הוא חייך. […]
“אז אני אראה אותך בסביבה ספרנית?” הוא קרץ אליי. הלב שלי החל לפעום בחוזקה. “אהא” אמרתי ולא הוספתי מילה. הוא צחק והמשיך לרדת במדרגות. עליתי גם אני וכל הדרך לבית […]
“רק בבקשה ממך אל תחזור איתה" אמרתי. הוא צחק, “אל תדאגי". “רגע אתה באמת מעוניין בה?” שאלתי אותו. “ממש לא" הוא התיישב לידי. “את לא מבינה בזה" הוא צחק ובלגן […]
