אני שומעת רעשים ומתעוררת. אני ממצמצת כמה פעמים ולא מבינה איפה אני, אחרי כמה רגעים אני נזכרת שנסעתי אתמול עם בחור לבית שלו, מה היה השם שלו? סער? כן, סער. […]
אני פוסעת במעלה הרחוב לכיוון המועדון המרכזי, לא מתרגשת מהרוח הקרירה. חשוך מדי, אבל זה לא מפריע לי. הרבה יגידו שאני זונה, אבל הרשו לי לתקן אותם. אני לא זונה, […]
״שיט.״ אני ממלמלת לעצמי כשאני קמה, מאחרת בבירור לעבודה. אני מתארגנת מהר וחוטפת בקבוק מים מהמטבח. אני יוצאת מהבית שלי ועולה על האוטובוס שמוביל לבית הקפה בו אני עובדת, מסמסת […]
״אלישה״. אני קופצת בבהלה במקלחת, חוטפת את המגבת במהירות ומכסה את הגוף שלי. ״סיכמנו שאתה לא עושה את זה יותר כשאני מתקלחת, טוביאס״. אני מפנה מבט זועף אל הקיר מולי, […]
ארמטיס הייתה הראשונה לצאת מן הסירה ברגע שהיא עגנה ליד האי הקטן. היא לא התרגשה במיוחד, או הייתה בהלם מן המבנה מולם, אלא לקחה את המזוודה שלה והתקדמה לעבר הבנים […]
קאיה לא הפסיקה לבכות מהרגע שסיאנטה והיא ירדו מהבמה. היא לא יכלה לנתק את עצמה ממנה, לא הפסיקה לחבק אותה עד שגררו אותה בכוח ממנה. סיאנטה לא הצליחה לבכות, אבל […]
ישבתי בבית וחיכיתי שזוהר ישלח לי הודעה. בן היה אמור לחזור כל רגע מההלוויה של אביב אז נשארתי בסלון לחכות לו. לפתע הדלת של הבית נטרקה בעוצמה וגיא נכנס אל […]
אני ספק רצה, ספק בורחת. שוב הוא רודף אחרי, לא נותן לי מנוח. אני צוללת לים של כאב. שוב אני שומעת אותו צועק מאחורי. ״את הרגת אותו!, זאת אשמתך״. ואני […]
"בוקר טוב!!!", צעקתי כשפתחתי את דלת חדרה של לוסי, מוצא אותה יושבת על המיטה וקוראת ספר. "היי! ", עניה זרחו ברגע שראתה אותי ואני נכנסתי לחדר עם צלחת ענקית שעליה […]
ישבתי אל שולחן הכתיבה בחדר, מעל לשיעורי בית מייגעים במתמטיקה. התקשיתי להתרכז בהכנתם, עדיין רותחת וזועמת על דן. הטחתי את העט על המחברת הפתוחה בכוח לאחר שלא הצלחתי לפתור את […]
נכנסתי הביתה וישר הלכתי לחדר של בן לבדוק אם הוא שם. הדלת שלו הייתה פתוחה והוא ישב על המיטה. "אתה בסדר?" שאלתי והתיישבתי לידו. הוא לא ענה לי. "אני מצטערת […]
כשסיאנטה הייתה קטנה, בגיל היסודי, ובאה לישון בפעם הראשונה אצל קאיה, הוריה סיפרו לה סיפור. היא אהבה לשמוע את הסיפורים של הוריה. אומנם קאיה התלהבה מהם כל פעם מחדש, ורק […]
השעה הייתה קרובה לשתיים לפנות בוקר כשהגעתי סוף סוף הביתה. שילמתי לנהג המונית ואז מיהרתי לרוץ לכניסה הראשית, נרטב עד לשד עצמותיי מהגשם השוטף שירד. רעדתי מקור, המדים הקצרים שלי […]
"סיאנטה רולייק (Sianta Rolake)." קולו האיטי נשמע בראשה כמו הדהוד שחוזר על עצמו. היא התקשתה לנשום לרגעים ספורים, והדבר הראשון שהיא עשתה היה להפנות את מבטה לעבר הוריה, שדמעות החלו […]
"מאיה זרחוביץ יא 3 תמיד מבריזה וכשסוף סוף נמצאת יושבת בסוף הכיתה בצד שמאל ומציירת״ הסתובבתי לאחור ודמות משובבת עמדה אל מול עיניי. ״אני כ״כ בלתי נשכחת?״ השבתי בחיוך ומבט […]
העיניים שלי נפקחו אחרי שהתודעה חזרה אלי אט אט, והרגשתי מין כאב עמום בעיניים. אור שמש בהיר חדר לחדר דרך החלון הפתוח, מסנוור, וניכר שלא היה שום זכר לחורפיות של […]
המדים המיוזעים נדבקו לגב שלי. הייתי ספוג בזיעה והאוויר הקר שחדר לאמבולנס גרם לי לרעוד קלות. לוסי שכבה על גבה על האלונקה, היא הייתה מחוברת למוניטור והפראמדיק לא הפסיק לשאול […]
התעוררתי בגלל ציפצוף המוניטור של לוסי. הציפצופים היו מהירים מידי והתערבבו לי בחלום, פקחתי את עניי ונעצתי בלוסי מבט, היא עדין הייתה שקועה בשינה עמוקה, החזה שלה עלה וירד בקצב […]
אביה של סיאנטה התעקש לסחוב את המזוודה שלה, אבל היא לא הסכימה. משהו בהרגשה של לגלגל את המזוודה אחריה גרם לה להרגיש יותר עצמאית. היא והוריה הלכו בין כל האנשים […]
השעה כבר הייתה 9 בערב כשסיימנו לצבוע את כל הקירות ביסודיות. כעת היו השמיים מחוץ לחדר שחורים ורק האור הצהוב של הנורה האירה את החדר באורה הרך. דן התיישב לצידי […]
"בבקשה תפסיקי לבכות", לוסי עמדה מול המראה המלוכלכת של השירותיים וניסתה לסדר את שערה מחדש בקוקו. שני שבילים שחורים נראו על לחייה; האיפור שלה נמרח והיא ניסתה נואשות לסדר אותו […]
" מי את שתבואי פתאום ותנסי לחנך אותי, איפה היית במשך 15 שנה ? אה, נכון , את היית עסוקה בלשכב עם גברים בסלון ,להזריק לעצמך דברים ולהשתכר, אל תחשבי […]
ילדת פרא פרק 2: יקיר נכנס לחדר, נעל את הדלת והתיישב מולי על המיטה. ״בואי. אוכלים.״ אמר בקרירות, כאילו הוא מדבר עם זרה. ״אני לא רעבה.״ אמרתי בקצרה. נמנעתי מלהביט […]
"את צריכה עזרה?" סיאנטה (Sianta) הרימה את מבטה מן המזוודה התכולה ששכבה על רצפת חדרה הקטן והביטה לאחור. אימה עמדה בפתח הדלת, מביטה בה בעזרת עיניה התכולות הבולטת. היה אפשר […]
קמתי ממקומי ופילסתי את דרכי בין כל התיקים שעל הרצפה אל שולחן המורה. סוזי התעסקה בטלפון הנייד שלה, כשהיא מרחיקה אותו מעיניה מרחק רב מכיוון שגם עם המשקפיים היא לא […]
שתיקה ארוכה, עיניים נוצצות, שפתיים מלאות תשוקה, רגליים רועדות. רוח נושבת ומעיפה את שערה השטני הנוצץ, הכוכבים נוצצים עליה כאילו סוגדים לה. הוא מביט בה עמוק לתוך העיניים, עמוק לתוך […]
***********************לפני שאני מפרסמת את הפרק אני מזהירה מראש לאור כול ההודעות שנפתחו כאן לאחרונה שהפרק יכיל קצת דיבור גס וקללות**************************************** תהנו :) ——————————————————————– בבוקר שלמחרת קולה של אדיסון היה זה […]
את החלק הזה כתבתי עכשיו ממש ב 1.5.15 ב 1 בלילה.. אז ככה זה הסוף.. אה אחרי הרבה פרידות והפסקות הוא החליט בסוף לנסות שוב להשקיע בקשר עם אותה חברה […]
כולנו רוצים להיות בדרך כלשהי נאהבים ואוהבים,לתת מעצמנו בשביל אחרים לא כדאי לקבל תמורה.. פשוט אולי זו הדרך שלנו למלא את עצמנו ולא להרגיש ריקנות. ומצד שני אנחנו כל כך […]
הנה עברה שנה.. ניצחתי כי הצלחתי להשאיר אותך קרוב אלי אבל גם רחוק,בעיקר את החלקים הכואבים אבל עדיין לפעמים כשהעיניים מנסות להיעצם הזיכרונות צצים ומזכירים לי את הרגעים היפים והתמימות […]