ביום ראשון בבוקר אנדרו הרגיש טוב כשהגיע לבית הספר כי ידע שבעוד כמה ימים יש חופש. הרבה ילדים כבר לא נכחו כי נסעו לטיולים בחוץ לארץ. היום כמעט נגמר ואנדרו […]
הפעולה הראשונה שהגבר השחור עשה הייתה להסיר את השכבות מעל גופי, עד כי נותר לגופי דבר פרט לחיתול. המוטציה הייתה נראית לעין, אך לגבר השחור בעל הכרס לא היה אכפת. […]
אנדרו פתח את עיניו והבין שצהריים כי בבוקר השמש בחדרו לא כל כך חזקה, אבל עכשיו היא צרבה בעיניו. הוא ראה את אית'ן יושב על כיסא המחשב שלו ונבהל לרגע. […]
הגעתי למבחני הקבלה בפנימיה ורק רציתי לגמור עם זה . אמא שלי חפרה לי בהצלחה וכאלה כמו שהיא רק יודעת לעשות ולצערי ? היא גם טובה בזה. גלגלתי עניים לאמא […]
כל החיים שלי התגוררתי באפריקה, נולדתי שם. ההורים שלי אוהבים הרפתקאות אז הם החליטו להיות באחת כזאת. אמא שלי החליטה להתנדב להיות מורה בכפר ״מוניקיטה״, מרוב שאהבו אותה והעריצו אותה […]
"תדחפי.. עוד.. יופי! כן, זהו, מצויין! תמשיכי.. נשימות עמוקות.." מלווה בצרחות ספוגות כאב, ככה פחות או יותר נשמעה צאתי לעולם, וצלילים אלו ליוו אותי בעוד אמי המסכנה, אשר מושג מה […]
אוקי אז קודם כל אני יספר לכם על הדמות.. ( סיפור ראשון שלי אבל הוא מבוסס על החיים שלי.. רוב הקטעים יהיו מציאותים אצלי .. אני אעדכן תמיד בלי קשר […]
צפצוף שבקע מהנייד שלי העיר אותי משנתי. בעיניים דביקות משינה וראש כבד שלחתי יד אחת מעל גופו של דן. התמתחתי, נזהרת לא להעיר אותו עד שאצבעותיי נגעו בטלפון הקריר שנח […]
אנדרו הביט בשעון בפעם השמינית בחמש הדקות האחרונות, הוא השתוקק לצאת החוצה רק להביט בה אפילו. השיעור ארך שעות או כך לפחות היה נדמה לו, וברגע שיצא מכיתה והרגיש רוח […]
פרק 4: "ג'ודי איך התגעגעתי אליך!" אמר וחיבק אותי. "קוראים לי ג'וד" אמרתי והעפתי אותו ממני. הוא נכנס, אני חזרתי לספה ולבהייה. לא שמתי לב, שאתו נכנסו עוד שלושה. הוא […]
פרק 3: אני יושבת, "לב שבור, דיכאון ילדות, אהבה זה דבר שלא נגמר" כתבתי עוד שורה, בספר השירים שלי. אני משוררת. אם, ככה אני יכולה לקרוא לשורות שאני כותבת. משורר […]
"נסיך קטן תקום" פתחתי את תריס החדר של אנדי והוא השמיע קולות שמסבירים לי שהוא מתקשה להתעורר. התיישבתי על ידו במיטה, על יד הדבר הכי יקר לי בעולם וליטפתי את […]
הנשימות של סיאנטה נכבדו בכל צעד נוסף שהיא לקחה, אבל זו לא הייתה סיבה מספיק טובה לעצור. היא המשיכה לרוץ לעבר הצעקה של גרייט, לא מסתכלת לאחור. כשהיא הגיע למקום […]
הנסיעה הייתה ארוכה מאוד. הכל היה נראה שומם למדי. מפעם לפעם עברנו דרך תחנת דלק או מזנון דרכים בסגנון אמריקאי טיפוסי. בדרך ירד גשם קל. שמי טקסס היו מלאים בעננים […]
התחלתי לשמוע את ליהיא מתעוררת לאט לאט, אולי היא זוכרת משהו מאתמול. "בוקר טוב" היא חייכה אליי. "שכבנו?" ישר שאלתי אותה. היא צחקה. "מצחיק מאוד" היא אמרה. "אני רציני". "למה […]
דן כבר היה בבית כשהגעתי הביתה. הקיטבג הגדול שמיועד ללינה אצל אבא נתלה על כתפי ברישול ונזהרתי שלא יפול וירסק לי את הכתף. דן שכב על הספה בסלון וזפזפ בחוסר […]
פקחתי את עיניי. לא יכולתי לראות דבר מלבד חושך כבד. ניסיתי לזוז אך ללא הצלחה. "קתרין!" – זה היה הקול של אברהם אשר בקע מתוך החושך הסמיך. -"אברהם מה קורה […]
פקחתי את עיניי וראיתי אותו- בחור גבוה, לא יפה בדרך שגורמת לך לייחס לכך חשיבות אלא בעל מראה רגיל למדי, בעל עיניים שגורמות לך להתגעגע לים וידיים שריריות במידה מאיימת. […]
ואז פתאום שהגעתי לכיכר,הבחנתי במשהו שונה השרשרת לא עליי!! לא שכזה אכפת לי ממנה,אבל הבטחתי שאשמור עליה! מה אני עושה? למי אני אגיד? אני הבטחתי לסבתא.. היא סמכה עלי! זו […]
מקווה שתאהבו3> הקדמה- לוטן אזולאי: שלום, אני לוטן, אני בת 15 וחצי עולה לכיתה י׳, אני די נמוכה ורזה.. יש לי שיער חום עד אמצע הגב שבהתחלה הוא כהה ובהיר […]
היא תפסע בכבדות על הכביש הרטוב, טיפות קטנות וקודרות יתמזגו עם כוס הקפה הרותח שבידה הקפואה. היא תהנה מהנוף האפרפר, תשאף פנימה אוויר מרענן ונקי, ואפילו לרגע קצר תשכח מהמאורעות […]
אל תהיה אח שלי אף פעם" אמרה כשהתנתקנו. ישבנו ביחד בשקט, לא שקט מעיק/מביך אלא שקט טוב ומרגיע. "אתה יכול להבטיח לי שלא תדבר עם נטלי על מה שקרה?" שאלה […]
-נקודת המבט של זוהר- "היא משוגעת" אמרתי לגל כשנכנסתי לסלון. "מי?". "ליאן". "מה הפעם?" הוא שאל והתיישב. "לא שמעת כמה היא דפקה פה בבוקר?". הוא הניד בראשו לשלילה. "ישנתי מעולה". […]
למחרת בבוקר התעוררתי לצליל רעם חזק מבחוץ וכשהלכתי לסלון ראיתי שקסי הייתה בבית. בדרך כלל קסי הולכת לעבודה ב-6 בבוקר ומשאירה לי טוסט עם גבינה קפוא שבקושי אפשר לנגוס בו. […]
הלכתי לצידי סת' ואמנדה בזרועות שלובות מתחת לחזה עם תיק מאחורי גבי על כתף אחת. לבשתי חולצת בית ספר לבנה עם גזרת V בצוואר, ג'ינס שחור צמוד ונעלי סניקרס כחולות. […]
"יומנו של הולברט גריף יומן מספר 11". "היא כל כך יפה. היא כל כך יפה. היא כל כך יפה. היא הבובה המושלמת. היא מושלמת. אני לא אתן לאף אחד לגעת […]
למחרת בבוקר החלטתי להישאר במיטה עד שכולם יצאו ולדלג על השלב של ההליכה לבית ספר. לא היה לי מצב רוח אחריי כל הבלגן שקרה אתמול עם ליהיא וזוהר. כל הלילה […]
כל הנערים היו ערים כבר שעתיים אך אייס עדיין המשיך לנסוע. הוא ומארס התחלפו כל מספר שעות. קופסאות השימורים היו פתוחות וזרוקות על רצפת הרכב בזמן שכולם ישבו במעגל אחד […]
אז הגיע יום האודישנים הראשון. אני מתוחה ולחוצה מאוד. התכוננתי על הטקסט כל הלילה אתמול,אבל משום מה אני יודעת שברגע שאני אעמוד מול הבוחנים,כל המילים יברחו לי מהפה. נטע באה […]
זה הרגיש כיאלו הכל קרה כל-כך מהר. לפני שסיאנטה הבינה מה הולך, זרם המים שיצא מכף ידה כבר תפס בצווארו את הנער מולם והרים אותו באוויר. הנער ניסה להתנגד, האקדח […]
