"נו קורן, הכנת גם שיעורים או שרק ציירת שוב? אני לא יוכל להמשיך להציל אותך לנצח" ניגש אליו דין, מניד בראשו באנחה דרמטית. קורן טרק את המחברת שלו באחת, מרים […]
נשימתי נעתקה, פיצוץ אדיר קורע אותי ממקומי, האוויר נשאב החוצה מריאותי. החלשתי את הכבידה, בקושי מאט לפני שהתרסקתי על הגבעה. "אינכם רואים שזה מאבק אבוד מראש? כישוף אור חסר תועלת […]
קורן זינק ימינה, מתחמק ברגע האחרון מכדור נוסף, צולל מטה כשהוא עוקב אחריו וכמעט פוסל אותו. הוא בקושי ידע להרים כדור באוויר ולקלוע אותו למטרה, לכוון אותו למטרה נעה – […]
"הזמן נגמר! סגרו את מחברות הבחינה!" צעק המשגיח, קורן ממהר להקיף תשובה אחרונה ולטרוק את המחברת בנשיפה. עיניו ניסו להתמקד, העולם מסתחרר סביבו. המחשבות שלו כמו שחו בתוך ביצה טובענית, […]
קורן רץ במעלה המדרגות, מתנשף, מתאמץ לצוד את השלט המתאים. צללים! הוא ידע שהיה אסור לו לעזוב את מאור, גם אם הוא נזכר ששכח את הקלמר – ואת חוגר התלמיד […]
"אני אומרת לכם!" עמית הניפה את ידיה באוויר בדיוק כשסאלי הגיע אל השולחן שלהם. מאי גלגלה את עיניה לכיוון עמית הבת. "סאלי, את חייבת להאמין לי!" עמית פנתה לסאלי שהתיישבה […]
קורן פקח את עיניו, ממצמץ בבלבול אל מול החשיכה שעטפה אותו. הוא שיפשף את עיניו. על מה הוא חלם? איפה הוא נמצא? דפים על גבי דפים, הוא רושם במרץ מספרים, […]
"כן… אני…" ירין אמר וכעס על החולשה שלו. הוא זעם על הגרסא של עצמו שמוחו תמיד מצייר. הגרסא הזו נראתה כל כך מושלמת שירין קינא שזה לא באמת הוא. "ירין," […]
סאלי הסתכלה על עמית מזווית עינה. כשהוא פנה אליה קודם, הייתה לה הרגשה שהוא רוצה לדבר על הדיון שהתפתח מקודם, אך במקום זה הוא שאל אותה שאלה אחרת. היא תהתה […]
אביעד היה הראשון שנכנס לכיתה, ואחריו עמית הבן. אז ירין נכנס גם הוא לכיתה ביחד עם מאי. "תתיישבו בבקשה במקומות שלכם." המורה ללשון אמרה לנכנסים. סאלי וטוהר נכנסו לכיתה גם […]
ירין שמע את אראל מצחקק כשנכנס אל הכיתה. "ניצחתי אותך." הוא אמר לסאלי. "כנראה רימית איכשהו." סאלי אמרה לו וגירדה את ראשה. "אני חושב שאת פשוט גרועה במשחק." אראל אמר […]
"ניצחתי," סאלי אמרה לו. "איך…" ירין אמר. "שוב פעם." סאלי אמרה בחיוך ערמומי וציירה לוח איקס עיגול פעם נוספת. סאלי עשתה את המהלך הראשון וציירה עיגול באחד התאים של הלוח. […]
גם היום ירד גשם. חלונה כוסה לחלוטין באדי קור, ולמרות הקור שחדר לחדרה היא התעצלה לקום ולסגור את חלונה עד הסוף. היא התהפכה על מיטתה והתגלגלה כמה פעמים עד שנפלה […]
// הוא עמד בקצה המסדרון, היכן שהייתה הדלת הנעולה למקלט הישן. הגשם הלם בדחלת הזכוכית הנעולה של היציאה האחורית, שתמיד הייתה נעולה. קורן נשען על דלת המקלט, כועס שוב על […]
מהנקודה הזו הזמן החל לרוץ יותר מהר מכפי שרץ אי פעם. הימים והשבועות התערבבו זה בזה, קורן לא מספיק להתאושש משבוע אחד – וכבר שבוע נוסף עומד בפתח, ממתין לו, […]
"ראשון לציון הנה הנם ומירושלים מבשר אתן. להבת ישועות אשא ובשם האל אקרא!", קולו הסמכותי של סהר הידהד באולם הגדול, בו כל השולחנות פונו הצידה, וספירלת כיסאות עמדה במקומו, סהר […]
מאור חזר, וקורן לא דיבר איתו על זה. אולי זה היה טיפשי – אבל הוא פחד שהוא יכעס. הוא לא רצה שוב להסתבך כל כך מהר. הוא הרגיש שכולם מצפים […]
"…!" צעקתי את שמה בכל כוחי, בגרון ניחר, בנשימתי האחרונה. עיניה נפערו בהפתעה, לסתה נשמטת. היא הביטה בי בפחד שהחדיר לתוכי דממה קפואה כמו אבק כוכבים. ראשה נע בעדינות לצדדים, […]
"קורן, אני קופץ לחדר אוכל – להביא לך משהו?", שאל מאור. קורן סימן בידו שלא – לא טורח להרים את ראשו מהמחברת. סהר משוגע לגמרי – העונש הזה היה מגוחך. […]
הכוכב, כאילו שמע אותי, זהר לפתע באור תכול בוהק, מעוור אותי וגורם לי לצעוק בכאב ולכסות את עיני. בעודי מסיר בחשש את ידי מעיני, ממצמץ ונאבק להבין מה אני רואה, […]
קורן נעצר בצד הדרך, מניח את כפות ידיו על ברכיו, מתנשם. שאר הילדים חלפו על פניו בריצה. מאור ניסה לעודד אותו, אך הוא סימן לו בידו שימשיך הלאה. עשרה סיבובים […]
הכל אבוד. הכל עלה בלהבות סביבי ובקרוב יגיע גם תורי. אבל לא אכפת לי. הכוכב, המשאלה שלה, המשאלה שלי – מתה. ושוב לא יכולתי לעשות שום דבר כדי לעצור את […]
המספרים היטשטשו מול עיניו של קורן, רוקדים בלעג לניסיונו לעשות בהם סדר. מאור ניסה לעזור לו, אבל עזב אותו משראה שהוא לא סתם לא מבין – פשוט לא היה לו […]
אז אני אמא ובן בן נחתנו בארץ עם מלא פחדים וחששות. אני בעיקר חוששת. אבל אמא שלי פחות, כי היא בטוחה שאבא חי ומסתתר איפשהו ושהיא חייבת למצוא אותו.היא גם […]
ליה בן זקן נערה בת 17.5 מעפולה שנאלצת לעזוב עם משפחתה את הארץ. לניו יורק. עם אמה עדי, ואחיה בן שקטן ממנה בשנה, ואביה שלומי. הם עוזבים בלי להגיד דבר […]
"בוקר טוב קורן, סיימת? יש שיעור חיות קסומות עכשיו – ותאמין לי, אתה לא רוצה לפספס אפילו שנייה", קראה אליו שקד. קורן הרים את מבטו מצלחתו והסתובב אליה. היא הביטה […]
לא יכולתי לזוז. לא יכולתי לנשום. כבר היה מאוחר מדי לעצום את עיניי. זיעה קרה זחלה במורד גבי כמו נחש ארסי. מולי השתרע בית קברות. לא – עולם קברות; הגדר […]
"לאן אתה הולך?", פנה קורן למאור, שהמשיך ללכת בשביל, לא פונה לכיוון המעונות. "ארוחת ערב כמובן, חשבתי שאתה בא איתי", ענה מאור, מרים את גבותיו. מה? ארוחת ערב..? נכון.. קורן […]
"לא נכון! אבל רק התחלנו. אני לא רוצה לוותר עכשיו". ידי נקפצו לאגרופים, וסבלתי בדממה את מבטו המצמית, נחוש להוכיח לו. "האמנם? תראה, חוששני שזה בלתי אפשרי. כשחלום מת..להחיות אותו..אף […]
לפתע קורן הרגיש מכה חזקה בכתפו. במהירות, מתוך החוש שפיתח בנוף הגליל, סב במהירות על עקביו, פותח מרחק, ידיו עולות להגן על פניו.. אך יורדות משראה את דין נועץ בו […]
