אני יוצאת מהבית, כי אני צריכה. אני לא חייבת , אני צריכה. וכשאני יודעת שאני צריך לצאת אני קצת מתבאסת. אני בודדה וזה לא מפריע לי, אך מפריע לי שזה […]
הוא קם בבוקר בכעס על החיים. הוא התלבש בדכדוך כשנזכר שאין לו חברים. הוא יצא מביתו במטרה לשרוד את היום לפחות. הוא חזר הביתה עם נשמה מלאה צלקות. הוא סחב […]
אם אמות צעיר זכרו את שאיפותיי. אם אמות צעיר דמיינו איך חיי יכלו להיות. אם אמות צעיר אל תבכו שכן לא הארכתי ימים ולא ראיתי את חלומתיי נופלים אחד אחרי […]
אני צריכה להרפות, אני צריכה להסתכל קדימה על העתיד היפה שמחכה לי ולחייך, אני צריכה לשכוח, אני צריכה להודות לך שסיימת את זה מוקדם, אני צריכה לסלוח, אני צריכה למחות […]
תראי", היא אמרה לי, "השמיים סגולים!" התלהבותה לא דבקה בי, ואני, שהייתי עסוקה, מלמלתי משהו על כך שהאור נשבר ולכל צבע מקדם שבירה שונה ולכן השמיים נראים סגולים. היא גלגלה […]
כאב, זה מה שאני מרגישה עכשיו. לבכות, זה מה שאני עושה עכשיו. להבין שהבן אדם הכי חשוב לי בחיים לא יהיה חלק מהחיים שלי יותר. לתפוס שזהו, אחרי אין ספור […]
לעמוס רנטל היו שני ילדים – קובי וכרמית. את כרמית לא הכרתי, נשואה עם ילדים משלה שהגיעה לבקר את אביה לעתים רחוקות מאוד. את קובי הכרתי די טוב, בעיקר את […]
אני מגיעה אחרי היום השגרתי שלי, פותחת את דלת הבית שידוע כמקום חם ואוהב, אבל בסך הכל אף אחד לא נמצא כרגע והכל שקט, וחשוך…אני יושבת בשקט, קצת מפחדת אבל […]
מבט של רגע וזיכרון נצח / נועם גולן היום בשעה 16:20, טרמינל אחד בנתב"ג, כמה מטרים לפני מעבר החצייה, הבחנתי בך, עמדת שם על המדרכה, עטופה במעיל שחור שהחמיא להופעתך […]
הולכת אני ברחוב מדמיינת שאתה איתי, אבל אתה לא כאן, אני מאוד רוצה שתיהיה, ובכלל אני מאוד רוצה להיות האחת שלך. אני רוצה להרגיש אותך בי, אבל אני לא יכולה, […]
אני רוצה להתעורר אית בבוקר, אני רוצה להתחבק איתך, אני רוצה להתנשק איתך, אני בעצם רוצה להיות איתך. אני רוצה לדבר איתך יותר, אני רוצה להיות האחת שלך, אני רוצה […]
לא, לא קוראים לי אליזבת גרייס. זה שם כיסוי כי השם האמיתי שלי מגוחך. זה לא משנה. קיצר, בזמן האחרון החיים שלי היו בלגן מוזר של רגשות וחשבתי שאם אני […]
שיעור ספורט, השיעור האהוב עלי. אני מקווה שנשחק כדורגל. אבל זו רק אני ועוד מעט מאוד בנות. והמורה לספורט מודיע: "היום נשחק כדורגל!", ומוסיף, "דניאל אריאל אורי וניר – לכו […]
"את כל העולם את גילית ולקחת לי איתך ומי זה שעכשיו נוגע בך אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך לא מכאיב לך בך לא פוגע הייתי כזה אם הייתי […]
מצחיק אותי לחשוב שבהתחלה כשרק הגעת הייתי צוחקת עלייך עלייך המון, "נו עוד ילד לתפארת", "הוא מבריז המון נו עוד ילד רע, גם המראה שלו אומר את זה" תמיד הייתי […]
ירדתי מהאוטובוס בליווי אמירת ה-"תודה רבה, להתראות," הרגילה שלי לקראת הנהג. חיוך מצא את מקומו על פניי כשחשבתי שיש לי את כל אחר הצהריים לעצמי, בלי שיעורי בית או לחצים […]
לא משנה כמה ננסה, לא נוכל לשכוח. לא נוכל לשכוח את ימי הגשם שבהם לא היו לנו מטריות והוא לקח אותנו תחת חסותו. לא נשכח את הזמנים שבהם הוא הביא […]
כמה חודשים מוקדם יותר, עוד דיברת איתי. עוד חשתי את שיערך השחור המשיי תחת כפות ידי. עוד ליטפתי את חיוכך המתוק, עוד חשתי במאור עינייך, שהיה כאור הכוכבים, שהיה מלא […]
אני עומדת בטרמפידה ביציאה מהישוב ומחכה לישועה. ברקע מתנגנת מנגינה מרתיעה אך גם מרגיעה. שילוב משונה של רעש מכוניות נוסעות, כלבים נובחים וציפורים מציצות, תנים מייללים וילדים משחקים במגרש, מואזין […]
מי יכול היה לצפות שצימאון האדמה ונדידת הציפורים והגעגוע לענן ישפיעו כך על הלבבות. כל מה שקרה העונה ההיא היה תמוה. כי מרגע שהו הסיר את כובעו והרים את ראשו […]
היה זה יום קודר עבורי, זה היום שהפנמתי – אין לי חברים. יש כאלה שיגידו שיש לי חיי חברה, שיש לי "אנשים", שיש לי קבוצה משל עצמי; אלה אותם האנשים […]
אתה מתעורר מהשינה. מנסה לזוז, לשנות תנוחה, כאב מפלח בין הצלעות איפה שהלב. גופך מתעוות מכאב, ספק נפשי ספק פיזי. אתה מרגיש קטן בעולם הגדול. מרגיש כל כך קטן שאפילו […]
משפחה, משפחה לאו דווקא חייבת להיות משפחה במובן של רצף ביולוגי ובסיסים חנקניים שמרכיבים את הדנ"א. משפחה יכולה להיות מורכבת מרצף של אנשים שמשתנים ככל שהזמן נוקף. אחד מהדברים הכי […]
אולי אין לי כתיבה מושלמת,אולי נכשלתי בהבעה בכתב,ואולי מלא אנשים יעירו לי עכשיו על שגיאות ניקוד. אבל הכוונה שלי זה לא להיות סופרת, הכוונה שלי היא לפרוק ולהרגיש טוב יותר […]
כל פעם שיוצא לי לשבת ולחשוב, על עצמי ועל החיים – אני נרתעת. כשאני נזכרת שיש כוחות הרבה יותר גדולים ממני. שמשהו שולט בי, שיכול להיות שרק לי יש רגשות […]
יכול להיות שאף אחד לא יראה את זה. רוב הסיכויים שלא, אבל האמת היא שזה בכלל לא בשבילכם, אלא בעיקר בשבילי. אני צריכה את זה, או שאני אתפוצץ בתוכי. אני […]
פעם אחת בחייה המכוערים, דמעה אחת של אושר, טיפה של יופי. פעם אחת בחייה העצובים קשת של מנגינות עטפה אותה , הכי טוב. היה לה סוף סוף מישהו לאהוב . […]
נשארתי לשבת על האדמה כמה דקות ארוכות עד שהחלטתי לקום ולקחת את התיק שלי ולהתקלח כי לברוח מפה? לא יהיה בזמן הקרוב. "אלינור?" אביטל צצה משום מקום. "רק אלי" נאנחתי. […]
מה חברה ? אני בכלל טיפוס של ידידים.. על בנים אפשר לסמוך יותר אם הם גם לוקחים אותך בתור ידידה עד הסוף.. כמובן שיצא לי לאבד ידידים בגלל שהם התאהבו […]
היום , או יותר נכון אתמול בגלל שעברנו את ה-00:00 היה יומולדת לחבר שלי לשעבר. יצאנו לפני 3 שנים למשך 8 חודשים. הייתי בת 13 אז זה לא נישמע כל […]
