2021 נכתב ע\"י: תומר כרמלי (חפשו את הגרסה המוקלטת ביוטיוב) שימו לב, הסיפור הבא נכתב בכוונה באופן קיצוני ומפחיד, כל התרחישים הם דמיוניים ואין לקחת אותם כהשערה של מה שעלול […]
זה היה איום ונורא, זוועתי. זה היה מדהים בכוחניות שלו, בעצמה שבה התפרץ. בהרס שהשאיר אחריו, בצמא שלו לדם. אפילו הכוכבים לא יכלו לו. הו, והם ניסו. תאמינו לי. וכל […]
ומה אם השמש לא תזרח מחר בבוקר? לא חבל על הזמן שהלך.. כולם אותו הדבר עוברים עוד יום ועוד יום במחשבה שמחר.. מחר יהיה בסדר, למה לחכות? מה עוצר אתכם […]
כשכריס השתחרר סוף סוף מהאינפוזיה, הוא ברח מאוהל המרפאה. הוא ידע שהרופא בטח יכעס, והוא ידע שהוא לא שוחרר רשמית, אבל הוא היה חייב למצוא את מייק ודניאל. ואולי גם […]
מייק היה במחנה השורדים יומיים כשסם ואמה הגיעו. הוא בדיוק השתחרר מבית החולים המאולתר שהוקם- כמו המחנה עצמו- על הר כלשהו בפארק כלשהו. היו יותר מדי פארקים בארצות הברית, והים […]
הזומבים או מה שהם לא היו, חכמים יותר ממה שהיה נדמה לנו. הם לא כל כך קלים להריגה או לשליטה והם גם לא כל כך איטיים.. מי האידיוט שהמציא את […]
רעש צורם העיר אותי משנתי, ניסיתי ללחוץ על כפתור הנמנום כדי לישון רק עוד 5 דקות, זה לא יועיל אך גם לא יזיק. אחרי ניסיון כושל למצוא את השעון החלטתי […]
"סם. סם!" אמה צעקה. סם לא ענתה. אמה בדקה כל כמה זמן שסם עדיין נושמת. היא נראית מתה. אבל סם עדיין הייתה בין החיים. כשההליקופטר עבר בפעם הראשונה מעליהן, אמה […]
"אני כל כך רעבה…" נאנקה אמה. סם כבר מזמן הפסיקה להקשיב לה. נראה שכל מה שאמה יכלה לומר ביום שעבר היה "אני כל כך רעבה" או "אני כל כך צמאה". […]
אחרי שמייק התגבר על הבחילה הראשונית שבאכילת דג לא מבושל, הוא סוף סוף הצליח לאכול. הוא ידע שהוא רעב מאוד, אבל עד עכשיו הוא לא הבין כמה באמת הוא היה […]
לאחר שאכל הרבה ושתה שני בקבוקי מים, כריס היה סוף סוף כשיר לדבר נורמאלי. "אתה בטוח שלא היה שום דבר מיוחד במקום בו הגל פגע בכם? שום שלט גדול, בניין […]
בעוד סם שוכבת על האי הקטן, גופה במים וראשה על ערימת החפצים, היא חשבה על כל הדברים שהיא לא הספיקה לעשות. הרעב כרסם בבטנה והצמא שרף את גרונה, ועייפות אדירה […]
לקח לכריס כמה זמן להתרגל לצלצול באוזניו. כשהצלצול נעלם לבסוף, מוחו היה פנוי להתרכז בפקיחת העיניים. הן נפקחו. הוא הרגיש שהרגל הימנית שלו תקועה בין שני עצמים מרוסקים, שכנראה מנעו […]
לכמה רגעים נהדרים, הכול נראה שקט מאוד. אבל אז הרגעים האלה התחלפו ברגעים מפחידים, סוערים ובלתי נגמרים. רגעי הסערה. שתי הסירות המאולתרות היטלטלו במים הסוערים. הגשם הכה בפניו של כריס, […]
"צריך לתת לו שם." אמה אמרה בעוד היא מחזיקה את התינוק, ויושבת על הלוח הסולרי ששט בעזרתו של כריס. היא שמחה שהיא לא לבד עם החבורה המוזרה הזאת. כריס איתה. […]
"אז מה עושים עכשיו?" דניאל שאל. הוא עמד מאחוריי כולם, וליטף את גילבור. התינוק ישב ומלמל מילים לא ברורות. "אני חושבת שצריך להתחיל לזוז. לא משנה לאן, פשוט לזוז. הרי […]
"הצילו!" כריס צעק יחד עם אמה. הם היו תקועים על חתיכת קרש גדול, נסחפים להם בין רחובות לוס אנג'לס המוצפים, עד שנעצרו ונתקעו בין עמוד תאורה מתפרק למשהו בלתי מזוהה […]
מייק התעורר בגלל משהו מחוספס ורטוב, שעבר על פניו. הלשון של גילבור. בדרך כלל הוא היה מנער את גילבור ממנו, אבל העובדה שהוא נמצא לצידו, גרמה לו להרגיש בטוח. הוא […]
הרוח נשאה את סם שאחזה חזק ככל יכולתה בדניאל הקטן, שניסה להתנתק מאחיזתה המכאיבה של אחותו. היא עצמה את עיניה חזק, מתפללת שהסערה הזאת תיקח אותה לארץ עוץ, כמו את […]