אני מסתובבת עם הסרגל מברזל שלי על רגלי ומחשבה עוברת במוחי הלוך ושוב "באמת יש לי מספיק אומץ לעשות את זה?" שאלה קשה, אבל, הגעתי עד כאן, מה אני אקח […]
אבד והתפרק לרסיסי זכוכית קטנים החלק ההוא שמוכן לחיות ותו לא. שמוכן לחיות עבור הכתיבה, ולא עבור האהבה. שחי כדי למות ולהתמוסס על המדרכה או על הר החרמון, ביום חורף […]
דיו שחורה טלפיים ארוכות אוחזות בי, ואני – אין לי כלום. מסביב רעש הרקע הלילי, של העיר הגדולה, של תל-אביב, אין לי אלא תיק מסעות תיק גב קטן וישן ובו […]
אמא אני מצולק נפשית הימים נהיו יותר קשים ואיתם המחשבות, הזמנים לא זזים וכאב גדל הוא נורא עמוק הוא חודר לעצמות ומכאיב בכל הגוף הוא איתי בכל מקום ועם זה […]
הילדה שתמיד יש לה מה להגיד, תמיד במרכז העניינים, לה, אין מה לכתוב? הא רגע, זה בגלל שאת הכל היא שומרת מאחורי מנעולים בלב שלה. אף אחד לא יודע את […]
בית הספר בא ואיתו הכאב כוסאומו העולם נקרע לי הלב אני זועק לעזרה ממתלעות הגיהנום מי יציל אותי ממעמקי נהר הדם האדום?
המתמודד הבא הוא ד', בן 23, חולה סרטן כבר שנה, מחיפה, ישראל. "ספר לנו על עצמך בבקשה, למה דווקא אתה?" אמר דוקטור לודוויג באנגלית אך במבטא גרמני כבד, או במילים […]
אין לי טעם בחיים נמאס לי מהם, למה אתם שואלים ? בגלל אותם אנשים בגלל אותם אנדים אני לא יודע מה זה שמחה בגלל אותם אנשים אני לא יודע מה […]
האמת..התרגלתי אלהם,הם חלק ממני,המחשבה להפסיק נמצאת אי שם במוחי,יש לה את הפינה שלה,אבל המחשבה הזאת לא מנכרת בי,הייתי במצב מפחיד מצב של חוסר יכולת לקום מהמיטה החרדות השתלטו על נפשי […]
תחת שמיים אפורים וקודרים יושבים להם במעגל שבעה וואנבי אימואים חותכי ורידים. וואנבי ראשון אמר לשני: "אולי נשמע קצת BVB?" אך השני היה עסוק מדי בלבכות בפינה כדי שיוכל לממש […]
אני זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי אותה כאילו זה היה אתמול. אז שיערה היה שחור כעורב ועיניה היו סגולות כמו לוונדר. עורה היה חלק מכל פגם ושקיות עיניה היו כהות […]
*טריגר אלכוהול, דיכאון, עישון, פגיעה עצמית..* שלום אלכוהול, חברי הטוב בעולם, זו הייתה חתיכת תקופה. כואבת, עמוסה. עוד נתראה, מצית, גפרורים וסיגריות, מצחיק שהעשן והריח, קצת מזכיר לי מדורה. תודה […]
מצרכים: 1. 10 כדורי שינה 2. מכתב התאבדות 3. בגדים יפים ולבנים 4. סכין 5. מוזיקה 6. מים אופן ההכנה: קודם כל לחכות שתהיה מספיק גדולה בשביל להישאר לבד בבית. […]
בסוף השנה, המורה ביקשה מאיתנו לכתוב לה משוב, על נושאי הלמידה שלה ועליה עצמה. אז כתבתי לה מכתב. מה שפורסם פה זהה כמעט מילה במילה למה שכתבתי במכתב האמיתי. "חומר […]
כאן. כאן הלכתי הצטופפתי בשורה כאן חייכתי כעיוור למצלמה כאן הוא אמר לי שאוכל להינצל. כאן הצטערתי שניצלתי, כאן החלו הימים לקבל גוון אפל. כאן למדתי שבית הוא רק מקום […]
כשסביב החמה הרקיע בהיר את פניי קרן שמש מאיר מיטשטש לו ענן ושובה את ליבי עד כמעט שכחת מכאובי. אט אט נעלם חום השמש וקורא לי לנצור כל דקה מתקרב, […]
לפעמים אני לא מצליחה להתבטא לפעמים זה מתיש לפעמים זה נמאס כל הזמן להרגיש. אולי הכל שקרים ואף אחד לא אשם לפעמים אני רוצה להעלם. לעיתים גם מאוד בדרך כלל […]
נמאס לי מהחיים אלה. אני בתת משקל (אלא אם 19 קילו זה לא תת משקל בשביל ילדה בת 13), לא משנה כמה אני אנסה לאכול אני אקיא ואז ארד עוד. […]
היי, מאחד עד עשר, עד כמה אני מוזרה, כאילו, ברמה של תקשיבי-זה-פשוט-הא… ? ובבקשה אל תשקר לי, אתה היית בנאדם הראשון שבטחתי בו אחרי הרבה זמן שיגיד לי את האמת. […]
אנו מוקפים בעיוורים וחירשים, אילמים ונכים. לא פיזית, אלא סביבתית. הולכים אבל לא מתקרבים, רואים אבל מתעלמים, שומעים אבל לא מקשיבים. כמה כאלה יש מסביב? אחד, שתים? לא. יש עשרות, […]
