מַבָּט חוֹדֵר נִכְנָס אֶל מַעֲמַקֵּי הַנֶּפֶשׁ מַבָּט שֶׁלֹּא עוֹבֵר הַחַיִּים הֵם מְלֵאֵי זִכְרוֹנוֹת.
היא באה אלי, ממש עצבנית, מעולם לא ראיתי אותה ככה, ממש רותחת. היא שוב הלכה לבקש משהו מהשכנים, לפי מה שהבנתי ממנה. "איך זה שהדשא שלנו כל כך חסר, בצבעים […]
ההארה מגיעה כשאתה מפסיק עם העצב והכעס; העיניים נפקחות ואתה רואה יותר מהעולם. כשאתה רואה יותר, אתה מרגיש שאתה יודע יותר; כשאתה יודע יותר אתה יכול יותר.
יש את ההוא שכולם אוהבים; הוא פשוט מסתחבק עם כולם, אף פעם לא רב עם אף אחד – פשוט "מיסטר פרפקט". איך אני לא סובל אותו; איך כולם יכולים לפספס […]
וגוף ביתי עטה ציור שטותי אותו כלאו עינך. נשמתך נושאת עימה מסגרת, זו היא מהות חייך. הוא מתעמק ומתרפק, והוא צוחק ואז ישתוק. והוא יתפור חיוך קטן, מן חיוך כזה […]
ראיתי אותך, את החבר הקרוב שלי, ידעתי שתמיד תהיה שם לצידי. היית שם ברע ובטוב, לא חשבתי שאותך אוכל לאהוב. אם תיקח אותי רגע אחד עבר, הכל שם נראה מטושטש […]
עוד יום רגיל, ישבתי עם חברה. אמרה שתבוא, לא חשבתי אהבה. שלחת לי הודעה, לא ציפיתי. זה גרם לי לסערת רגשות, מההתרגשות כמעט בכיתי. שכנעתי את עצמי שלא קרה דבר, […]
