ויהי הוא האדם העצוב ההולך לו במגילותיו אבוד בין כתביו על דברים אבודים ויסתכל למטה. אלו הם הצבעים של חייו נושרים מגופו לתוך ההיסטוריה הקטנה וילך על שאריות אישיותו . […]
מול הקיר המוכר אותם חלומות רודפים אותה התעוררות וההחלפה היא נושנה ואני מדמיין יום מעורפל, רחוק בו הצללים הם דמות אחת והיא אומרת להתראות לא נשברת מול מרחקים אותם דרכים […]
בימים שלא נשמתי נשמת עליי, חיממת את גופי הקר. שהאורות דעכו הסתכלתי לתוך ליבך לא היה אור אשר הצליח לגרום לי לא להסתוור אלא להרגיש. בכל צעדייך נפשך נקייה בכל […]
עשן באוויר, אין מילה כבר שלא נאמרה ופתחת את העיניים, זה היה התקציר לסערה כי עולמות נשברו מאחורי המראה שבעינייך. האם גם שאת מסתכלת עליי את רואה את זה ממשיך? […]
