עוזבים את נמלוס סהר התעורר שטוף זיעה במיטתו. מחלונו הפתוח ניבט הירח ומילא את החדר באור. עברו כבר כמה שבועות מאז הגיעו לטירת נמלוס על גבו של אורוז, מלך הדרקונים […]
סיוט סהר עמד במקום מוזר. המקום נראה לו כמו מבוך, אבל קנה המידה היה עצום. לצידו עמדו אודון, רודון, פורקיס ושאר החבורה. על ידם עמדו בלגנאום וסווילונור הדרקונים, ונראה כאילו […]
אפילוג השטן היה כל כך עצבני, עד שכשקיס'נור נכנס לאולם, הוא כמעט השמיד אותו בו במקום על ההפרעה. באותו הזמן הוא עסק בוויכוח עם קריקטוס וקיסר הסיוטים. קיסר הסיוטים הציע […]
שיחה עם דרקון לבסוף כולם עלו על צאוורו של אורוז על מנת להגיע אל טירת נמלוס. כולם הרהרו בגילוי המרתק אודות רודון, אך לאחר כמה זמן גברה עליהם התשישות, והם […]
הקרב הגדול: חלק 2 סהר הבין כמה זמן אחר כך כמה דברים: 1:אם אתם עומדים להילחם בצבא של אלפי מתים, וגם במלאך המוות בכבודו ובעצמו, עדיף שיהיו שם שני מכשפים […]
הקרב הגדול: חלק 1 לבסוף הכה הברק בהר. סהר וכל החבורה ידעו שזה יקרה, וגם ראו את זה קורה פעם, אבל עכשיו הם הריחו את ריח השרפה, את צחנת הגובלינים, […]
האם אני מת? במשך שעה ארוכה ניסו סהר ופורקיס לדובב את אודון ורודון. העובדה שהם הכירו זה את זה וחיו לפני מאות שנים, ועוד מתו אז, נראתה לא הגיונית בעליל. […]
הצצה מן העבר, על מעוף הדרקון "הו לא" אמר סווילונור "אני לא הולך לקרוא לאורוז יחד עם בלגנאום. הוא במצב רוח די רע, ובמקרה הטוב הוא יעיף אותנו ממנו במכת […]
אנטוראס של המוות לבסוף הגיעו החבורה אל ההר. הפעם, לא רק אודון ורודון שקשקו בפחד מפני קולו של אורת'ורנוס, אלא גם כל שאר החבורה. כשהגיעו אל ההר, שם לב סהר […]
אי מוזר, או יצור אכזר? צהריים. רוח ים מלוחה נושבת ומלטפת את פניו של פורקיס. ממרחק, נראה אי זרוע אדמה שחורה ומלא בחופים לבנים. פורקיס ראה אותו רק כנקודה קטנה […]
המפלצת של ההר "איך זה יכול להיות הלב של אורת'ורנוס?" שאל סהר "הרי אורת'ורנוס הוא הר. להרים אין לב". "נכון" אמר רודון "אבל אורת'ורנוס הוא לא ההר". "אז מה זה […]
הלורד לונטר סהר התעורר במיטה גדולה ורכה, בחדר עגול ולבן. אודון ורודון ישבו לידו, בעוד אלפים עומדים סביבו ומכינים תרופות כסופות. סהר שמע קול ציפורים מצייצות והניח כי עכשיו הבוקר. […]
לונסור'ן עם רדת הלילה, הדרך הלכה והפכה יותר ויותר רחבה, ונראתה כאילו הלכו עליה די הרבה. לבסוף, היא הובילה אותם אל תוך ההר, שם היא נחצבה במיומנות רבה מאד. בני […]
קיס'נור ואורוז "מממה קקקקרררה?" שאל סהר שהצליח להתעשת סוף כל סוף. "אתה זומנת" אמר רודון "ולא בפעם הראשונה. אך אינך צריך לדאוג, אנו הולכים לארצות האלפים, שם יטפלו בך היטב". […]
סיוטים שמתגשמים באותו לילה סיוט נורא פקד את סהר. בחלומו, הוא ניצב מול ארמון קודר ועצום. השמים השחורים היו מלאים דרקונים ומפלצות מכונפות, והמוני אנשים חיוורים כמו אלה שהחבורה נלחמה […]
סיוטים שמתגשמים באותו לילה סיוט נורא פקד את סהר. בחלומו, הוא ניצב מול ארמון קודר ועצום. השמים השחורים היו מלאים דרקונים ומפלצות מכונפות, והמוני אנשים חיוורים כמו אלה שהחבורה נלחמה […]
מערת הגבול אודון ורודון הלכו בחשכת היער למערה. רודון, שהיה אפל מטבעו, חמק מצל לצל, והתעטף בחשכה. אודון נאלץ בלית בררה לנסות לעקוב אחריו בגמלוניות. בתוך זמן מה הם הגיעו […]
לפני שנים רבות היה לילה, והם הגיעו אל קרחת יער יפיפייה. הירח נגלה מבין העצים, והפיץ את אורו על קרחת היער. פרחים ריחניים פרחו על הדשא, ופלג מים חצה אותה […]
איש הלהבות הם הגיעו לקרחת יער קטנה שעצים כיסו בה את שמי הלילה השחורים. אור הירח ניבט דרך צמרות העצים כשפורקיס, פלר סטרון וסהר התמוטטו על הדשא הרך. "כדאי שנישן" […]
אנשים חיוורים ביער אודון ורודון העירו את כולם בשעת עלות השחר. "אנחנו חייבים ללכת" אמר אודון. "למה" שאל סהר שעדיין היה מנומנם, "אנחנו חייבים להמשיך, עכשיו!" צעק רודון. סהר מיד […]
טרולים צעדים כבדים נשמעו בעוד מפלצת נכנסה למערה. המפלצת נראתה כמו גובלין, רק בגובה 4 וחצי מטר, עם שרירים גדולים ומבט מרושע על פניו. במקום העור הרקוב של הגובלינים, עורו […]
גובלינים היער שאליו הם נכנסו היה למעשה חורשה קטנה שהפונדק נבנה על ידה. אך סהר שם לב, שמשלב מסוים, ערפל החל לחסות את העצים עד שבסופו של דבר, הם הצטרכו […]
סכנה בכל מקום איש מוזר נכנס לפונדק. משהו אמר לסהר שיש סכנה באיש הזה. כשהסתכל על אודון ורודון ראה שהם מסתכלים בהבעה מוזרה למדי על האיש. עורו של האיש היה […]
פגישה מקרית ? פורקיס נכנס מבעד לדלת הפונדק "האח החמימה" ונאנח. עבר עליו מסע מפרך וארוך מהנמל האהוב ומספינתו הנינוחה אל מעמקי היבשה הקשה. הוא שנא את יבשת ברנוס, והוא […]
פרולוג פלטון הזקן גר באזור שמחוץ לעיירה, כי אהב את חיי הבדידות. לא הייתה לו משפחה ואנשי העיירה המעיטו לבקר אותו מה שהפך אותו למעט מריר. מבקריו היחידים היו הילדים […]